מחקרי אליעזר – אליעזר בשן-מבוא לספר " מחקרי אליעזר " של פרופסור בשן – כתב ד"ר משה עמאר

מבוא לספר " מחקרי אליעזר " של פרופסור בשן – כתב ד"ר משה עמארמחקרי אליעזר

יחסי יהודים ונוכרים.

פרופסור אליעזר בשן רגיש לסבלם של בני עמו בגולה ולמעמדם התלוי על בלימה, מעמד המותנה חסדיהם של השליטים, מהם היו עריצים או שהיו אדישים למצבם של אנשי החסות. הוא בחן סוגיה זו של יחסי יהודים ונוכרים הן מההיביטים ההלכתיים והחוקיים והן לאור המציאות של חיים היומיום.

במספר מאמרים שכתב הוא התייחס גם למערכת היחסים הכלכלית, ובעיקר לשותפות שבין היהודים והנוכרים, כגון : המעמד המשפטי של היהודים בארצות האסלאם. יחס היהדות לנוכרים על פי מקורות ההלכה מימי הביניים ואילך.

תעודה משנת שפ"ד על הוויכוח בדבר הלוואה לנוצרים בירושלים. שותפות כלכלית עם נוכרים, ההלכה והביצוע. יחס האסלאם לשבויים ולפדיונם.

כמו כן תיאר פרוטפסור בשן במאמריו גם עלילות, אפליות, גזירות ורדיפות מהם סבלו היהודים, כגון : שריפות ורעידות אדמה באיזמיר המאות הי"ז – י"ט ותעודה על האשמת יהודים בהצתה. על גורל היהודים במרד היוונים 1821 – 1822.

תעודה על לעילת דם בירושלים בשנת 1870. שנאת המוסלמים ליהודי מרוקו במאה ה- 19. עלית על יהודי באנתיפה שבמרוקו 1880 – 1881. חיוב יהודים במרוקו לחלוץ נעליהם בצאתם מהמללאח ובעוברם ליד מסגד. תעודה על דרישה לקבלת מזון לעניים יהודים כמו למוסלמים במוגדור.

פעילות מדינית.

מחקריו של פרופסור אליעזר בשן מגלים תמונה של ציבור יהודי תוסס, אשר תמורות הזמן וחילופי השלטון פותחים בפניו תחומי עשייה חדשים, וציבור זה מגלה יכולת הסתגלות מהירה ולומד במהירות וביסודיות כל ידוש שעשוי לקדם את חייו.

הוא מגלה יוזמה מופלאה בחיים הכלכליים והמדיניים, ומצליח למצוא לעצמו מקום בפעילות דיפלומטית בין לאומית. בארצות האסלאם יהודים  שירתו כדיפלומטים אצל ח'ליפים וסולטאנים במשך כל ימי הביניים ובעת החדשה, ורבים מהם הגיעו להישגים מדיניים מרשימים.

יהודים אלה סייעו לא אחת לבני עמם בשתדלנות, ולעתים רחוקות אף נקטו בדיפלומטיה יהודית. הם נבחרו בשל הבנתם את הפוליטיקה הבינלאומית, בשל השכלתם ושליטתם בלשונות, וכמובן, בשל נאמנותם המוחלטת למעסיקיהם. אך חרף מאמנותם לא אחת היה גורלם טרגי.

במחקריו חשף לראשונה פרופסור בשן מידע על יהודים במזרח ובמגרב שעסקו בעבודות ובשליחות דיפלומטית. כמו : " תורגמנים יהודים בשירות הקונסולרי הבריטי במזרח התיכון בשנים 1581 – 1825 ". " יהודים בתפקידים דיפלומטיים ביחסי מרוקו ובריטניה בימי הסולטאן מוחמד אבן עבד אללאה 1757 – 1790.

והגדיל לעשות בספרו " משפחת טאראגאנו – דיפלומטים יהודים בדרדנלים 1699 – 1817. בספר זה האיר לראשונה מידע רב על ערך משפחת דיפלומטים יהודים – שכיהנה במשך כארבעה דורות בתור תורגמנים וסגני קונסולים בשירותה של בריטניה ושל אזרחיה בפני רשויות הסולטאן העותמאני, ובעיקר לפני " השער העליון " באיסטנבול.

דיפלומטים אלה ישבו בעיר צ'נקלה ( מגדלים ) והושיטו שירותים לנתיני בריטניה המפליגים בים ואישים בני ארצות אחרות שבריטניה הייתה מעוניינת בקשרים טובים עמם, וכן לצי הסוחר וצי המלחמה. נוסף לכך הם מסרו למשרד החוץ הבריטי מידע כלכלי ומדיני על רקע התחרות הכלכלית והעוינות בין בריטניה לצרפת בתקופה הנידונה במחקר.

המחבר ביסס את מחקרו על כ-200 תעודות מארכיון משרד החוץ הבריטי וחברת הלוואנט הבריטית, שעצם נוכחות סוכניה ברחבי המזרח הייתה אחד הגורמים המכריעים בכלכלה של האימפריה הבריטית. כמו כן שאב המחבר מידע נוסף מארכיונים וכתבי יד אחרים, ממקורות זרים נוספים כגון מסע נוצרים, וממקורות עבריים העוסקים בבני שמפחה זו. במחקר זה אותר מידע רב ערך על משפחה זו.

קובעי המדיניות של בריטניה דאז התנגדו לשירותים של יהודים כמתורגמנים, קרוב לוודאי מתוך חשש מפני כוחם של היהודים וכישוריהם כמתחרים לאינטרסים של הסוכנים האנגלים. ברם, בפועל העסיק במשך דורות השלטון הבריטי יהודי בתור תורגמנים וסגני קונסולים, תוך כדי איזכור חוזר של היותם יהודים. הדוגמה הבולטת להעסקת יהודים בתפקידים אלה, היא משפחת טאראגאנו.

בני משפחת טאראגאנו היו " פראנקוס " – יוצאי אירופה ממוצא ספרדי שנהנו מחסות זרה, הם דיברו על פי רוב איטלקית ומעט אנגלית. האימפריה העותמאנית שנחשבה בתקופה זו " האדם החולה של שפת ים הבוספורוס " הסכימה למינויים אלה של בריטניה, בתנאי שממלאי התפקידים הקונסולאריים לא יהיו נתינים עותמאניים.

המחבר הקדיש לכל אחד מהדיפלומטים הללו פרק נפרד שבו העלה על הכתב את מכלול פעילותו וקורותיו. הקורא בין ימינו מתרשם שלא תמיד זכו אישים אלה לתגמול הולם, אף העדיפו למלא את תפקידם בנאמנות בגלל שלא קל היה לקבל תפקיד דומה במדינות אחרות, וכן גם בגלל טובות הנאה נלוות שהיו כרוכות בתפקיד זה.

תרומת ספר זה היא לא רק במישור היהודי, אלא אף במישור במדיני שהרי זירת הפעילות הייתה במיצרי הדרדנלים המבוצרים, זירה זו היא נקודה אסטרטגית מרכזית באימפריה העות'מאנית. מן הדיווחים של בני טאראגאנו עולה מידע כלכלי ומדיני רב ערך על אוניות מסחר ואוניות מלחמה שהפליגו בהם, ועל ביקורי דיפלומטים בדרדנלים, מרוסיה, מרוקו, ונציה וכו….

בחיבור זה תיאר המחבר לראשונה גם את הקהילה היהודית בדרדנלים. לחיבור נלוו ארבעים תעודות מארכיון משרד החוץ הבריטי ולצידן תרגום עברי.

בעיות השעה.

למרות שכל מעייניו של פרופסור אליעזר בשן מקודשים לחקר של הפזורה היהודית, הוא חש בבעיות המטרידות את החברה היהודית במדינתנו, ובעיקר את אובדן הערכים החברתיים, המוסריים והיהודיים שליוו את עמנו במשך אלפיים שנות גלותו.

הוא הגיב על תופעה זו במאמרים המבוססים על אוצרות הידע שלו במקורותינו. להלן מאמרים אחדים לדוגמה : " הציפיה לגאולה בתשובות הגאונים ". בעיות דתיות בשירות העבודה של יהודי הונגריה במלחמת העולם השנייה ".

" האם מאבק צבאי מדיני תואם את מסורת היהדות ?. " היחס לחילוניים בארץ ישראל על פי שתובות הרב יעקב טולידאנו. " אספקטים הלכתיים היסטוריים וציבוריים של בעיית הגיוס בני הישיבה. " הביסוס הדתי והציבורי לחיוב שירותן של בנות בצ.ה.ל.

" היחס למלאכה אצל חכמי התלמוד והפוסקים. " יחסם של חכמים לאלימות הבעל כלפי אשתו. עם התפשטות התופעה של האדרתם של קדושים חיים בקרב הקהילות הספרדיות מעין חיקוי לאדמו"ר בתנועת החסידות, והתפשטתן של אמונות עממיות אחרות, פרסם פרופסור בשן מאמר על " היחס של חכמי מרוקו לאמונות עממיות " 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מאי 2012
א ב ג ד ה ו ש
    יונ »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר