מחקרי אליעזר – אליעזר בשן-מבוא לספר " מחקרי אליעזר " של פרופסור בשן – כתב ד"ר משה עמאר
מבוא לספר " מחקרי אליעזר " של פרופסור בשן – כתב ד"ר משה עמאר
ולולא תרומתו הגדולה של אליעזר בחשיפת תעודות וחשיפת ספרות רחבה מארכיונים ובהוספת פרקים חדשים להיסטוריה של יהודי המזרח והמגרב, רובם של החוקרים לא היו יודעים על קיומם של מקורות אלו ולא היו משתמשים בהם במחקריהם.
נושאי מחקריו.
את רוב מחקריו הקדיש פרופסור בשן לתולדות היהודים במזרח התיכון ובאפריקה הצפונית מפרעות קנ"א עד המאה העשרים. להלן מגוון הנושאים בהם עוסקים המחקרים, מקוצר המצע לא נוכל לסקור את החידוש שבכל מאמר ומאמר, ונסתפק בשמות המאמרים והם ידברו בעד עצמם.
במחקריו בחן רעיונות יסוד במסורת ישראל ואת יישומן במציאות חייהן של קהילות הפזורה היהודית, בהנהגות ובתפיסות עולם, והקשרים שטיפחו אלה עם אלה לדוגמא :
ארץ ישראל.
מקומה של ארץ ישראל בתודעה היהודית והכמיהה לציון וביטוייה כפי שתוארו במאמריו : " על יחסם של חכמי מרוקו במאה הי"ח – הי"ט לחובת העלייה לארץ ישראל ". " זיקתם של יהודי המגרב לארץ ישראל והתקווה המשיחית בכתבי הנוצרים בין המאות הי"ז – כ".
" הקשרים המסורתיים בין יהודי המזרח ליישוב היהודי בארץ ישראל ". " חוזים על שכירת אוניות להעלאת יהודים לארץ ישראל משנת תקל"ה . " מגבלות כלכליות כגורם מונע לקיום מצוות העלייה לארץ ".
" העליות משלוניקי לארץ ישראל במאות הט"ז – י"ח. " שמות ערי ארץ ישראל ככינויים לערים בחו"ל בספרות השאלות ותשובות של בתקופה העות'מאנית.
פדיון שבויים.
קיומן של מצוות יסוד בתחום שבין אדם לחברו דוגמת פדיון שבויים; " מעמדם המיוחד של תלמידי חכמים לגבי פדיונם משבי – הלכה ומציאות ". " תעודות על עזרתה של קהילת ורונה לפדיון שבויים " .
" שבויים ופדיון שבויים "
פרופסור בשן הרחיב את היריעה בחיבוריו : שבייה ופדות בחברה היהודית בארצות הים התיכון 1391 – 1830 ( ספר מספר אחד ) בו תיאר ביד אומן את הביטוי העליון לשותפות הגורל ותחושת האחווה והערבות ההדדית המאפיינים את עמנו כפי שהם משתקפים בפעולות של יחידים וקהילות, למען פדיונם של שבויים שנפלו בשביים של ליסטים נוצרים ומוסלמים, כי ישראל ערבים זה לזה.
בספר תיאור מקיף של הנושא על היבטיו השונים : הדתי, החברתי, הכלכלי, על רקע ההתרחשויות המדיניות והצבאיות במהלך תקופה הנמשכת כארבע מאות שנה. הספר זכה בפרס של עיריית רמת גן, והוא נחשב ספר יסוד בנושא חשוב זה.
הקהילה היהודית .
פרופסור אליעזר בשן הקדיש כמה מאמרים לתיאור קהילות ישראל במזרח ובמגרב; " עדויות של תיירים אירופיים על היהודים בבבל ובכורדיסטאן מסוף המאה ה-16 עד המאה ה-19. " תעודות על יהודי סקופיה לאחר כיבושה בידי האוסטרים בשנת 1688.
" מקור גרמני על הקהילה האשכנזית בירושלים בשנות השלושים של המאה השמונה עשרה. " מקורות חיצוניים על יהודי צפרו מן המאה ה-19. " קהילת גיברלטר – חכמיה, יצירותיהם וקשריהם עם חכמי מרוקו ".
" המאבק על שמירת ייחודה שלקהילת מוגדור ( אצווירא ) . " קהילת סאפי במהלך הדורות לפי מקורות עבריים ולועזיים. " קהילת וואזאן ועברה
כמו כן הקדיש פרופסור בשן מחקרים לנושאי חברה וקבילה כגון : " בתי הדין ומועצת הרבנים במרוקו תש"ז – תשט"ו. " חברת ביקור חולים בקהילות המזרח התיכון. " תקנות להגבלת מותרות : הרקע החברתי וההלכתי.
" הלבשת ערומים " המצווה והמעשה. " תורת חיים ואהבת חסד ", " מצוות הכנסת אורחים על ידי היחיד והציבור ". " אנוסים חוזרים ליהדות בתורכיה לפי דיווחי שגריר בריטניה בקושטא בשנת 1784.
ההנהגה הרוחנית והכללית.
ההתעניינות בפרט שבקהילה הפיחה חיים במחקר של סוגיות חברתיות בחיי היהודים, ושל מצוקות יום יומיות ופורענויות שהיו מנת חלקן של קהילות אלה. עיונו מהמעמיק של פרופסור בשן במקורות ההלכתיים, הניב הסתכלות מרתקת בפועלם של החכמים מנהיגי הציבור היהודי, והבליטה את ייחודם של חכמי המזרח והמגרב.
חכמים אלו בהיותם קרובים לחיי צאן מרעיתם, ובגלותם אוזן קשבת לצרכיהם ומצוקותיהם, לא השתעבדו לפסיקה היבשה והשרירותית, אלא שבבואם לפרש את ההלכה, היה השיקול המוסרי וכן הצדק החברתי נר לרגליהם.
כפי שהוכיח במאמרים : " לפנים משורת הדין בספרות ההלכה ". " התמודדות חכמי הספרדים להשגת צדק חברתי מדור גירוש ספרד ואילך ". " דרכיה דרכי נועם ", עיון בתשובותיהם של חכמי המזרח והמגרב משנת קנ"א עד המאה הי"ח, בעימות על רקע משקלו של מיעוט עשירים בהכרעות ציבוריות.
פרופסור בשן הקדיש מספר מחקרים להארת דמותם ופעלם של מנהיגים רוחניים וציבוריים בפזורה המזרחית, כגון, : " רבי אליהו חזן רבן של טריפולי ואלכסנדריה ויחסו להשכלה ". " אלמנת רבי שלום שרעבי – תעודות חדשות.
רבי יוסף אלמליח – דיין, סוחר, דיפלומט ואיש ציבור במוגדור. ראובן אלמליח – נשיא קהילת מוגדור ופעילותו הציבורית. רבי מרדכי בן ג'ו 1825 – 1917, רבה של טנג'יר – בין שמרנות לקדמה. רבי יוסף בן משה כנאפו 1823 – 1901, ממוגדור – הרקע המדיני והחברתי לתקופתו. חלקם של עמרם אלמליח ושל הרב יוסף אלמליח בסיוע ליהודי מוגדור בשנת 1845.
תרבות וחינוך.
פרופסור אליעזר בשן כאיש חינוך, התעניין בחינוך היהודי בפזורה זו, במבנהו הארגוני וברמת החינוך. לכן הקדיש מספר מאמרים ומחקרים, כגון : החינוך היהודי בארצות האסלאם מגירוש ספרד עד אמצע המאה הי"ט.
החינוך היהודי בארצות האסלאם מאמצע המאה הי"ט עד 1914. עמדותיהם של חכמים להשכלה בעקבות גירוד ספרד. שבייתם ופדיונם של ספרים בהלכה ובמציאות ההיסטורית. ספרים כנכסים וזכותם של לומדי תורה על ירושת ספרים. מכירת ספרי תורה וכלי קודש בשעת הדחק. סטלה קורקוס מחנכת דגולה ופעילה בחיי הציבור במוגדור. חברת אם הבנים במרוקו.
פרנסות היהודים.
פרופסור בשן הקדיש מחקרים ומאמרים לנושאים כלכליים, לפרנסת היהודים ולמלחמת הקיום וההישרדות בתוך חברה שלא תמיד האירה להם פנים, כגון : המשבר המדיני והכלכלי באימפריה העות'מנית החל בשליש האחרון של המאה הט"ז לאור ספרות שאלות ותשובות.
עדויות של תיירים אירופאיים כמקור לתולדות הכלכלה של יהודי המזרח התיכון בתקופה העות'מנית. פעילותם הכלכלית של יהודי איזמיר במאות ה-17 וה-18 מלפי ארכיונים של חברת הלוואנט הבריטית. גילדה יהודית באיזמיר בתחילת המאה הי"ח.
פרנסות היהודים
ראשית השתלבותם של יהודים ספרדים בקושטא במערכת המסחר של הבריטים. עלית כלכלית יהודית בשלוניקי במאה השמונה עשרה – תעודות חדשות של בני הבורלה 1763 – 1793. חופש הסחר והטלת המסים ומכסים על סוחרי מהחוץ יהודיים באימפריה העות'מנית במאות הט"ז – הי"ז באספקלריה של ספרות שאלות ותשובות.
חיי הכלכלה של יהודי מצרים במאות ה-16, ה-18. יהודי המגרב כגורם יצרני ומצליח לפי תיאוריהם של נוסעים אירופאים בין המאות הי"ז – הי"ט. אומנים יהודים במרוקו במאות הי"ח – י"ט על פי תיאורי נוסעים ומקורות יהודיים.
חלקה של האישה היהודייה בחיי הכלכלה של יהודי צפון אפריקה. שמירת שבת על ידי יהודי המגרב והשלכותיה הכלכליות בעיניהם של נוסעים נותרים.
גם חיבתו של פרופסור בשן לקהילות אותן חוקר לא מנעה ממנו לחשוף את הממצאים כמות שהם ולא גרמה לו להסוות את האמת ההיסטורית. מחקריו חושפים גם יהודים שעסקו בעיסוקים המצויים על גבול הדמדומים של החוקה והמוסר הכללי והיהודי בפרט.
הם מגלים סוחרים יהודים הסוחרים בשללם של פיראטים, סחר אשר נחשב חוקי באזור מחייתם, אבל מן הסתם עור גם נקיפת לב ומוסר, ותרם לחיזוק שנאת ישראל. כפי שתיאר במאמריו : " הקורסארים הברברים וקשריהם עם היהודים באגן המערבי של הים התיכון במאות הט"ז – הי"ח; אחריותם של יהודי אלג'יר ולונדון בשביית בריטים בידי פיראטים האלג'יראיים במאה ה-17.