סאלי וחכמיה

בסאלי נחלק הקהל לארבע קבועות:

1       כת המתנגדים ־ קבוצה שלחמה בחירוף נפש בשבתאות ובראשם רבי אהרן הטבעוני וכן רבי דניאל טולידאנו ממקנם שבא עם אנשיו לסאלי כשהם מתענים מבלי לחשוש לכרוז החרם שהפיץ ראש השבתאים באיזור ־ יעקב בן סעדון.

2 – כת השבתאים – בראשה עמד יעקב בן סעדון ולצידו הנגיד מיימון מאימראן ושניהם ארגנו יום טוב ומשתה בתשעה באב והזמינו ברוב עזותם משוררים ונגנים ערבים (כמה לעגני ומזעזע מעשה נבלה זה, בהכירנו את מאמר חז״ל על הלויים המשוררים והמנגנים שגלו לבבל בזמן החורבן, קיצצו אצבעותיהם ואמרו:

״על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו: כי שם שאלתו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר ה׳ על אדמת נכר:״

כך אומר דוד המלך ע״ה במזמור הנאמר בלילה בתיקון חצות ובימי בין המיצרים נאמר ביום ובלילה. במרקש תמך בהם שלמה אבוטבול.

ב״לשון לימודים״ כתב יד תוארה התנועה הזו כך:

״ בשנת התכ"ז התכוננו בערים רבות, חסידיה השוטים של השבתאות לבטל את צום ט״ב ולקובעו כיום משתה ושמחה״ ( בקהילות פז, מרקש, תיטואן, סאלי, מקנס, תאדלה ותאפיללת ).

3 –    כת המתענים ־ בצינעא, מחשש מכת הבריונים השבתאית.

4        כת הנבוכים – שלא ידעו כיצד לנהוג.

הרוחות במרוקו סערו, כמו בקהילות אחרות, נתפתחה מלחמה קשה בין הכת התורנית לבין הכת השבתאית. רבע אהרן הסבעוני מסאלי ורבי דניאל טולידאנו ממקנם נלחמו בשבתאות, כשהם נתמכים על ידי הרב יעקב ששפורטס שהיה רבה של סאלי ועזב לאמסטרדם, אך נשאר בקשר הדוק עם הקהילה ועודדה במלחמתה בשבתאות.

בתנועת השבתאות פעלו יעקב בן סעדון מטאלי, הנגיד מיימון

מאימראן ממקנם ושלמה אבוטבול ממראקש.

חשוב לציין שרבני מרוקו תקפו בחריפות את התנועה השבתאית, כאן המקום למחות על דברי אמויאל שכתב שרבי חיים בן עטר הזקן, צידד בשבתאות. חס ושלום, לא היו דברים

חיים בן עטר הזקן, צידד בשבתאות. חס ושלום, לא היו דברים מעולם וכאן אפריך את הדברים:

אמויאל כתב: מאחר ורבי חיים בן עטר הזקן (סבו של או החיים הקדוש עליו נקרא בהמשך), למד אצל השד״ר רבי אלישע אשכנזי, ( אביו של נתן העזתי, נביא השקר של ש״צ ), זוהי ראיה, כביכול לכך שרבי חיים הזקן תמך בשבתאות. אלה הם דברי הבל, משום שרבי אלישע אשכנזי בעצמו, עם היותו אביו של נתן העזתי, לא נחשד בשבתאות. גם אם נטה בסתר לבו לכך ( דבר שאין לו ראיה ), אין זה אומר דבר לגבי רבי חיים בן עטר הזקן.

״ ראיה ״ נוספת מביא אמויאל שרבי חיים בן עטר לא יצא נגד השבתאות ״והראיה, לא מצאנו בכתובים מסמך כלשהו״.

גם כאן אין כל הוכחה, רבי חיים בן עטר הזקן היה ידוע כקדוש, פרוש ולא נמצאו דבריו בכתובים, אלא רק עדויות עליו ועל גדלותו, כפי שנראה בהמשך.

כעיר נמל חשובה סבלה סאלי מהבאת רעיונות ״משיחיים״. כך מספר מואט ־ שבוי צרפתי לפני כ-330 שנה: ״בהיותי, בסלא הגיעה ספינה נידרלאנדית מאמשטרדם שהביאה ״נבואות״ מהולאנד ליהודים… שבראשית השנה הבאה (1672 למניינם),יוולד בהולאנד המשיח, שלו מצפים הם כבר זמן כה רב. היהודים בשומעם בשורה זו, חגגו חג סוכות שני, שמחה ומשתה במשך שמונה ימים״.

הכוחות התורניים ניצחו, השבתאות דעכה, רבני סאלי עמדו על המשמר וניצחו.

רבי חיים בן עטר הקדמון, חולל מהפכה אדירה. מתקופתו צמחו בסאלי רבנים גדולים וידועים וישיבתו נטעה שורשים איתנים שמפירותיהם נהנים אנו בימינו, בארץ ישראל. על ברכיו גדלו שני ענקים, שני צאצאיו – אור החיים הקדוש ורבי אליעזר דאבילא. מאז פרחו הישיבות בסאלי, התורה הלכה ונתעצמה, רבו תלמידי החכמים ונכתבו יצירות תורניות מרובות.

בסאלי, לפני כ-350 שנה הונחו אבני היסוד לישיבת ״ אור החייס " בשילה. בירושלים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 156 מנויים נוספים

יוני 2012
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר