סוליקה הצדקת – הרוגת המלכות-מאמר של פרופסור בשן מתוך הספר " נשות חיל במרוקו "

מאמר של פרופסור בשן מתוך הספר " נשות חיל במרוקו " 

הפגישה עם הסולטאן.

בבוא העת הוצגה סול בפני הסולטאן. לאחר הגשת קוסקוס ותה אמר לה הסולטאן, ששמע תכונותיה הנעלות הגיע לאוזניו וכן הוא מודע לשיחה שהתקיימה בבית בנו ולעקשנותה לא להתאסלם. הוא סיפר לסוליכה, שכאשר סיפר לו מושל טנג'יר על יופיה המיוחד ועל צניעותה החליט להפכה לאחד מקישוטי הארמון. לדבריו, היה לידה למרות שלא ראתה אותו. חכם שליווה את הסולטאן אמר לו, שהיא תהיה שאיתו של מאורי אציל. באותו רגע עלה בדעתו להשיאה לאחד מבני אחיו – צעיר עשיר ןאמיץ – והא אף הכין בשבילה יהלום, ששוויו רב משל כל יהלום אחר המצוי ברשות נסיך כל שהו.

אלא שלדברי סוליכה אין הדבר המושל אותה ומחשבותיה נתונות להוריה ולאחיה בלבד. הסולטאן הבטיח שתראה אותם לאחר שתתאסלם אך היא ענתה, שהדבר יתרחש רק לאחר מותה. תגובתה הרגיזה את הסולטאן שהציב בפניה שתי אפשרויות : התאסלמות או מוות.

" אם זו הבחירה, צווה על מיתתי ", הייתה תגובתה. " אבל אלוקי הצדק היודע את תומתי ינקום את דמי ". הסולטאן הודיעהּ שמרגע שיעזבנה יופעל החוק, והא כבר רואה את דמה ניגר על האדמה.

הסולטאן ציווה לשפוט אותה על ידי קאדי ולנקוט בכל אמצעי השכנוע לפני הענשתה. הקאדי החליט שלא לשולחה לכלא אלא לדירה בביתו. בכל יום במשך שש שעות התווכח עמה לשוא. היהודי, שליווה אותה בדרך לפאס, כתב להוריה וסיפר להם את הקורות אותה.

יהודי פאס והחכמים.

עם היוודע האירוע ליהודי פאס החלו לעשות מאמצים להצילה. הקאדי טען בפניה, שהתייעץ עם חכמי היהודים, והללו אמרו, שכדי להציל את חייה מותר לה להתאסלם, וכן שהם יבואו לדבר אתה. תוכנית זו עובדה על ידי הסולטאן והקאדי, שהזמין את החכמים אליו ואמר להם, שאם לא ישכנעו אותה להתאסלם תוצא הנערה להורג ואילו הם יחושו בכעסו של הסולטאן.

מסיבה זו ניסו החכמים לשכנעה להתאסלם, למחרת, כאשר באו אליה, אמרו לה שבאו לנחמה בצערה וברצונם לשמוע מפיה את הסיבות לסירובה לציית לסולטאן. לאחר שהאזינה להם נימקה סוליכה את סיבת סירובה בנאום תיאולוגי.

לדבריה זנח מחמד את החוק האמיתי והיא איננה מאמינה בגן עדן שלו ובתפארתו. אמונתה ביהדות חרותה על לוח לבה כאמונתו של אברהם, שציית לצו ה' להקריב את בנו. החכמים טענו לפניה, שעל פי הדין אחרי מהציות לה' יש לציית למלך. זאת ועוד, יש לך הורים, אח, וקרובים יהודיים החיים באימפריה יסבלו כתוצאה מעקשנותך, ועל ידי התאסלמות שלך אפילו למראית העין, לא רק תצילי את חייך אלא תמנעי צרות ממשפחתך ועמל.

סוליכה טענה לעומתם, שאם אמנם על פי הדין יש להישמע למלך אחרי הציות לה' אין למלך רשות להפר את צווי ה'. היא דבקה בהחלטתה להקריב את חייה על מזבח אמונתה. קרוביה ויהודים אחדים יקבלו עזרה מהבורא. אין דבר שישנה את דעתה ויגרום לה שלא לדבוק בדתה. החכמים התרגשו ועזבו.

פסק הדין.

הקאדי ששמע את השיחה מחדר סמוך, אמר לחכמים שהם מילאו את חובתם ובכוונתו למסור זאת לסולטאן. ואז כתב את פסק דין המוות באשמת ביזוי הנביא ודתו ומסרוהו לסולטאן, ששאל האם עליה למות. על כך השיב הקאדי בחיוב.

 הסולטאן ציווה, שההוצאה להורג תבוצע בפומבי ובנוכחות כל החיילים בסביבת פאס. לפני הוצאתה להורג יש לפצוע אותה, שכן אולי בראותה דם תיאות להתאסלם.

הקאדי ידע, שהסולטאן חש כאב נוכח הצורך להרוגה, אך לא הייתה דרך לשחררה. הקאדי הראה לסוליכה את פסק הדין באומרו : ראשך יתגלגל על הארץ ודמך על החול, וקללות של אלפים יפלו על גופתך. יש אפשרות למנוע זאת.

תחשבי עד למחרת בבוקר. יש באפשרותו ללוותה אל לסולטאן כשהיא מעוטרת זר של יסמין או להובילה אל מותה. הנערה לא פצתה את פיה ונשארה אדישה.

בפאס פורסם, שלמחרת ייערף ראשה של יהודייה צעירה ויפה באשמת ביזוי הנביא. יהודי העיר היו עצובים אך היו חסרי אונים. הוריה וקרוביה שבטנג'יר ניסו כל דרך להשיג המלצה למענה, אולם כל המאמצים עלו בתוהו. אלוקים בלבד יכול היה לעזור לה. 

סוליכה הייתה עצורה במשך 34 ימים. ביום שלפני הוצאתה להורג התפללה כל היום, סירבה לאכול וחיכתה לרגע מותה. הקאדי רעד נוכח הופעתה ושאל אותה : סול היפה סופך הגיע, האם את יודעת את מטרת בואי, האם חשבת על גורלך ?. משהשיבה בחיוב הובאה שוב לכלא.

למחרת היה יום שוק, ורבים נהגו לבוא מהכפרים. משנודע שסוליכה תוצא להורג עשתה לה השמועה כנפיים. השלטונות הורו לבצע את ההוצאה להורג בכיכר השוק לעיני רבים. התליינים נכנסו לכלא, קשרו חבל סביב צווארה, גררוה לכיכר נוכח צעקות המוסלמים : מוות למבזה את הנביא, וציוו עליה לכרוע.

היא ביקשה מים לנטילת ידיים, רחצה את ידיה, הרימה את עיניה לשמיים, קראה " קריאת שמע ". נעצה את עיניה באדמה ואמרה לתליין : גמרתי, סיים את חיי. אחד התליינים תפס את זרועה, קשרה לגבה ופצע אותה קלות כל שדמה הכתים את בגדיה, יש לך עדיין זמן להתאסלם ולהציל את חייך אמר, אך היא פנתה אליו והשיבה : כרות ראשי, אני חפה מפשע, אלוקי אברהם ינקום את מותי " ואז ערף התליין את ראשה.

היהודים ביקשו ממוסלמים אחדים לקחת את גופתה ולאסוף את העפר, שדמה ניגר עליו.הללו עטפו את הגופה והעבירוה לידי היהודים, שהתאספו בבית הקברות. יהודי פאס הציעו לסולטאן סכום כסך כדי לקבור אותה בקבר ישראל ונענו בחיוב. כך הסתיים סיפורה של הגיבורה, שאביה חי עדיין אם כי התעוור מרוב בכי.

מחבר הסיפור מסיים בלקח להורים – יחס נוקשה מדי כלפי ילדים ממיט לעתים אסון – ובלקח הילדים – חברה בוגדנית עלולה להביא למותם. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר