מראכש העיר

גם בתופים ומחולות יענו תפילתו, וישירו בשירים. מפעלו הגדול והופלא, הלא הוא הרב הגדול למעוד ומגדול, כמוה"ר מרדכי בן עטר אשר חולל את חומת המגן של המללאח וגם בנה לנו שער אשר הוא חזק וקיים משנת ישב"ע – מ1622 .

ובכן זהו תאריך ההיסטורי החשוב בדברי ימי המללאח היהודי במראכש. וגיבור הסיפור הוא החכם אשר יסופר עליו כאן, רבי מרדכי אבן עטר בעל הקשת.

מעשה נסים.

הרב יוסף בן נאיים כותב עליו : " אחד מרבני מראכש הקדמונים איש אלוקים קדוש הוא. ולשמע אוזן היה מקרה שהרגו את בן המלך, זרקו אותו בבית הקברות של היהודים. המלך נתן שלושה ימים ליהודים להביא לפניו את עושי המעשה תוך שלושה ימים, שאם לא כן כל היהודים ישלמו על המעשה.

הרב אמר להם שהוא ילך, הרב הלך למלך ואמר לו עכשיו ישמיע לו מפי בנו מי הרג אותו ! רק בתנאי אחד שלא תבקש ממני שאני אחיה אותו, שאין בידי לעשות כן. הרב כתב חתיכת ניר ושם אותה בפי בן המלך המת, והוא דיבר וסיפר בדיוק על מי הרג אותו וגם את מקום הרצח.

ויבוקש הדבר וימצא, המלך שלח לשום את היהודים " על כן הדברים מתיישבים עם מה שכתוב בלוח הזיכרון הנמצא מעל מצבתו במראכש, לחומה ולמדן וצינה לפני מלכים יתייצב.

אגדות רבות נרקמו סביב " השער המקושט " שמעולם לא נעו דלתותיו על צירן, כי אלה לא היו בנמצא, וגם לא היה צורך בהם. אחת מהאגדות מספרת שהעמיד מקלו ביסודות השער, וגזר אומר בס"ד ואמר : שאויב וצר, לא יבוא בתוך השער. שלוש מאות וחמישים שנה עמד השער למגן וחומה לבני העיר הבאים ויוצאים דרכו. הנפטרים ממנו בנגיעת יד על השפתיים ונשיקה, וכאלה המצמידים שפתותיהם לכותל ואולי גם לבקש משאלה. השער נבנה בשנת  1622, ויש סימוכין לכך, מלוח הזיכרון המוצמד לקיר מעל המצבה.

ממאורעות התקופה.

כפי שסופר על ידי כותב הזיכרונות רבי שאול סירירו ז"ל במאמרו הנודע. " אם אמרתי אספרה " הוא כותב : במשך תשעת השנים 1604 – 1614 היה רעב. וכובד במסים , דבר, פחד, מלחמות ומהומות. ובשנת 1623 – 1674 חזר הכל והוכפל ביתא שאת, אלפים מתו בעב וביניהם גם יהודים. כל מה שקרה בערי הצפון פאס מכנאס ועוד.

סופר שם בהרחבה עד לפרטים קטנים כמעט, על מראכש נכתב שהמלך מולאי זידאן ומולאי עבדאללאה עשו מלחמה, ונהרג במלחמה הזו הצורר " בריחאן " סגנו של מולאי מזידאן.

מולאי עבדאללאה נכנס לפאס, ונגבדי ההקהל באו לברך אותו, דיה את פניהם והטיל עליהם קנס של עשרים וחמישה אלף אומקיות. בכ"ח בסיון עשה מחלחמה מולאי זידאן, ומתו במלחמה ההיא מולאי עבדאללאה ומולאי אשייך, וגם שרים גדולים בעיר מראכש.

היו אלה מהשנים הקשות ביותר שעברו על היהודים במרוקו, הרב סיררו מספר " על הרעש הכבד שפקד את העיר פאס, ובעיר העתקיה מתו יותר מאלף וחמש מאות ישמעאלים. במכנאס נפלו שני מגדלים ונהרגו שני ישמעאלים. בצפרו נהרסו בתים ונהרגו ארבעה. ומהיהודים לא מת ולו אחד בשלושת הערים.

הנה ככה השיגו התלאות והמצוקות במאה הזאת את היהודים במרוקו בכלל בלי הרף, אבל הם עשו רושם בפרט בקהילת יהודי פאס, כי חלק גדול ונכבד ממנה אבד וכלה על ידי המצוקות האלה. בשנת 1626 התחולל דבר חזק שהפיל חללים רבים. הרבה משפחות מהמגורשים מספרד וגם מהתושבים. משפחות מצאצאי פאס הקדמונים נכחד זכרם כליל. ורק בתחילת המאה החמישי חזרה האוכלוסייה לגדול. על ידי מהגרים חדשים שבאו מיתר ערי המערב.

בעוד כל האמור לעיל מסופר על כמה שהתרחש בערים בצפון המדינה, לא בהכרח שכך היה המצב בדרומה של מרוקו. בעוד שבקהילות יהודי פאס, מכנאס וערי המחוז, חלה ירידה גדולה במספר אנשי המעש, עקב הדיכוי האכזרי שפגע בכושר מנהיגותם וברצון להנהיג גם יחד. רבי יעקב משה טולידאנו כותב " " בהביטנו על המצב הזה של יהודי מרוקו במאה הזאת, כמעט שלא נוכל להאמין כי אפשר היה למצוא אז ביניהם אנשים שיכלו לעלות למשרה גבוהה ולהתבלט בחברה מדינית ".

ולא כך נראה היה המצב במראכש והדרום, במבט של עין בוחנת בין השורות על המעט שנמצא כתוב, ניתן לפתוח צוהר קטן ללמוד ממנו קצת על המתחולל במראכש ובנותיה בסוף המאה החמישית. אמנם גם עליה עבר כוס תרעלה, אך לא במימדים שעליהם סופר לעיל אם בכלל יש בזה נחמה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר