הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

נסים ליד הקדוש 

סיפורים רבים מתהלכים על זרימת־מים פתאומית מקבר הקדוש. מים אלה היו מבוקשים ביותר ושימשו לתרופות־פלא.

הקדוש היה מגן על יהודי המקום ולזכותו זקפו את השקט היחסי ששרר בינם למוסלמים. כאשר עלו ארצה נפרדו יהודים הכפריים האלה מן הקדוש.

מן הראוי לציין את נסיונם של המוסלמים לספח לעצמם את הקדוש. כן יש להזכיר, כי המוסלמים חיללו את מצבות הקבורה בבית העלמין הסמוך לקבר הצדיק. העובדה עצמה שעסקו בעבודה חקלאית ליד הקבר הקדוש רק מאשרת, שהם מודעים לכך, שבית־הקברות, וכנראה גם קבר הצדיק, שייכים ליהודים, כי לולא כן לא היו מרשים לעצמם לעבד את הקרקע במקום.

אין ספק, שעם דלדול האוכלוסייה היהודית במארוקו והתרוקנותם של אזורים שלימים מיהודים יוכלו המוסלמים לחדש את מאמציהם כדי לספח את הקדושים או לחסל את בתי־הקברות. כדאי לציין, שנסיונות אלו נעשו תמיד, ובכל המרחב המוסלמי, ורק מעשי נסים שחוללו קדושים הללו הרתיעו את כל אלה שביקשו לדחוק את רגלי היהודים. כן מצויה בכל מקום ההזדקקות לאבנים שבבית־הקברות לשם בנייה.

כאן כדאי לציין מעשה מופלא שאינו זקוק לפירושים. וכך היה הדבר. בקיץ 1971 נזדמן לארץ מר ד״ח היושב, כאמור, במארוקו ונושא שם בתפקיד רשמי. ביקשתיו שיתעניין בקבר הצדיק וישלח לי תמונות, אם הדבר אפשרי. ב־28.2.72 קיבלתי מכתב שנשלח ממאראקש ב־1.11.71 ובו כתב: ״מספרים לי שלפני שלשה חדשים בערך, אדם בשם מ׳ ח׳, איש עסקים הנמצא בחו״ל, חלם שמצבת הצדיק חוללה.

הוא כתב למר ב׳ ממרקש ובקש ממנו שילך לבדוק את המצבה ובאם החלום התגשם, לערוך את התיקונים על חשבונו. ומיד הלכו מר ב׳, כ׳ וז׳ לקדוש. הכל שם חולל: המצבות נהרסו, זו של הקדוש נהרסה לגמרי, החדרים נהרסו… בשעה זו מצבה חדשה, בציון שם הקדוש מוכנה ותבוא במקום זו שנהרסה, וכל זה ביוזמתו של מר ז׳ שהתנדב לכסות את כל ההוצאות הכרוכות בתקון זה…״

ד. שירים וקינות לכבוד ר׳ דניאל השומר.

 פייטנים רבים נוהגים לחבר שירים או קינות לכבוד הקדושים. שירים אלה מתפרסמים אם בדפים בודדים ואם בחוברות. במקרה של ר׳ דניאל אשומר יש לנו שיר, מודפס על דף, שנכתב על־ידי אברהם אמסללם (להלן שיר מסי 2) ועוד אחד בספר ישמ״ח צדיק (מס׳ 1). השיר השלישי (מס׳ 3) הוקלט על ידינו. את הפיוטים רגילים לשיר בזמן מכירת ה״כוסות״ לכבוד הצדיק.

לכבוד הרב כמוהר״ר דניאל אשכנז

 הנקרא השומר זיע״א

אשיר ואודה לאל יקרב ביאת הגואל

 לעם אשר בחר ישראל. בזכות הרב א

שכנז דניאל השומר שמו נקרא אבן

פטדה מאירה. רבנן.

שרי האד אלכאס ענדך לא תחדאז

בללדא וננסמא שרב ואתפזזאז

 רבח ענדאך פחאל ילא ציבתי כנאז

 תרבה בזכות רבי דניאל השומר אשכנז

 זכותו תגין עלינו

ועל ישראל אחינו הודו…

תרגום

קנה כוס זו שתהיה אצלך ולא תצטרך

 בטעם ובריח שתה ותתענג

השכר אצלך כאילו מצאת אוצר

הצליח בזכות רבי דניאל השומר אשכנז

 זכותו תגן עלינו ועל ישראל אחינו

 הודו…

[1] נערך על־ידי שלמה אוחאנא והופיע בשנת 1945. בספר יש פיוטים של עשרים צדיקים. ר׳ דוד חסין מן הפייטנים המפורסמים שביהודי מארוקו (המאה הי״ח) כתב שירים לכבודם של שישה שליחים מארץ־ישראל (ר׳ עמרם דיוואן, ר׳ משה שפירא, ר׳ צבי הלוי, ר׳ שלום עמאר, ר׳ דוד בן מרגי, ור׳ יעקב עייאש) שהתפרסמו בספרו תהלה לדוד, אמשטרדם 1787. גם ר׳ יעקב ברונו פרסם פיוטים לכבוד שני שליחים מן הארץ (ר׳ יוסף מצליח ור׳ רפאל פנאנקי) שהופיע בספרו קול יעקב, לונדון 1844.