יחס דבדו – אליהו רפאל מרציאנו

דברי ימי דבדו

המתיישבים הראשונים בדבדו והסביבה התגוררו קרוב לוודי, בראש ההר המשקיף על בקעת דבדו. המערות הטבעיות הקבות הקיימות עד היום שימשו מגורים לאנשי המקום ומקלט בשמן מלחמה, ובימי שקט.

החיים במערות אפשרה לפקוח עין על המתרחש בעמק. עדות לחיים בתוך המערות מצאנו באחת המערות הנמצאת במורד ההר בין מעיין תאפרננת ושכונת אלקצבא, בפנים המערה חצוב באבן, פיל, מעשה ידי אדם, ומכאן השם " מערת הפיל ".

מלכי פאס במאה השלוש עשרה גילו עניין בחיזוקה של העיירה דבדו, וההיסטוריון איבן סעיד גארנאתי מזכיר בכתביו " מערבה לתלמסאן נמצאת אוג'דה וכן העיר דבדו.

גדול היסטוריוני צפון אפריקה איבן ח'אלדון מספר איך הוא עצמו מצא מקלט בדבדו " כמה מהאנשים שהצליחו להימלט מידי האורבים ומצאו מקלט בהר דבדו, והנותרים, ואני הייתי אחד מהם, ברחו ברגל, חפצינו נלקחו והלכנו אל מדבר קשה משם הצלחתי להשיג חבירי בדבדו "

HISTOIRES DES BERBERES, PAR IBN KHALDOUN

אבן ח'אלדון מזכיר שמו של השליט בדבדו : " בשנת 1964 – 1365 אבו חחמו פלש למרוקו גרם להרס בדבדו ובסביבתה ומשום כך שליט האזור מוחמד איבן זיגדאן המריני הקים עיר עצמאית.

בתקופה ההיא יזם שליט דבדו מעשה תוקפנות נגד תושבי העיר תאזה וגם עלה בידו להכניעם " מלך פאס הכיר בעצמאות דבדו והמחוז….שליטי דבדו תקפו העיר תאזא ושמו מצור עליה, מוחמד אש-שיך ניסה להרחיקם ונכשל. המלך מסר שני בנותיו לשני בניו של מושל דבדו, וכך הושג השקט באזור. זאת הייתה שעתה הגדולה של ממלכת דבדו. 

 

שליט מריני במאה החמש עשרה, מוחמד השלישי, ביצר היישוב דבדו, כי הוא בנה שכונה אלקצבא והמסגד הגדול. שכונת אלקצבא היא סימן דרך ושלב ביניים בין המגורים הטבעיים שראשי ההרים של האדם הקדמון, מגורים שהתקיימו, כן יש להניח עד לימי הביניים, ובין היישוב מעשה ידי אדם הנמצא בעמק, באזור הנהר, אשר ראשיתו מסוף המאה הארבע עשרה למניינם.

שרידו חומה מהתקופה המרינית קיימים עד היום בשכונת אלקצבא, כמו כן על השביל העולה מאזור קבר סידי יוסף בואכה " כאף למאה " – מערת מים – הנקראת כך משום שבפנים המערה ישנו מאגר מים תת קרקעי, ועד לשכונת אלקצבא, ראינו סימנים של כביש מרוצף להפליא באבנים גדולות ומסותתות, אנשי המקום קוראים לו " כביש רומאי.

מעיין תאפרננת בראש ההר, " נערת המים " כאף למא – תאף למא – באמצע ההר, עין סביליה לרגלי ההר במרכז העיירה, נהר בורוואד החוצה את העיירה. אלה הם נקודות המים של העיירה.

" כאף למא " היה מאז ומתמיד מוקד הטיול של בני הקהילה בעיקר בימי חול המועד פסח וסוכות. ידוע בעיירה המקרה של אדם שנכנס לבד אל תוך " כאף למא " וכאשר יצא איבד כושר וכוח הדיבור, מרז התנהלו הביקורים במערת המים אך ורק בקבוצות והיו נכנסים ויוצאים ובפיהם פזמון " אדון עולם אשר מלך ".

התפתחות היישוב בעמק, סמוך לנהר דבדו, קשור לבואם של אבותינו הראשונים לדבדו. מתי הגיעו ראשוני היהודים ? השליט מוחמד השלישי, ששלט באזור דבדו בין השנים 1485 – 1513, הוא שתרם תרומה גדולה להתפתחות דבדו, ביצר שכונת אלקצבא, הוא גם הזמין יהודים לבוא להתיישב במקום, זאת כתב ההיסטוריון הצרפתי ה. טיראס :

, השלטון השלישי של הכת מוחמד בנה קאסבה והמסגד הגדול והזמין זרים ובעיקר יהודים אנדלוסים ". יש להניח שהשליטי הזמין יהודים אנדלוסים לדבדו, יהודים אנדלוסים שנקלטו זה עשרות שנים בפאס ובתלסאן והסביבה, הוגלו כבר לתנאים החדשים באדמת צפון אפריקה. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר