מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

וגם פה פאס יום ד' לחודש הנזכר נכנסו שכנינו העבדים לשלול ולבוז אותנו ונכנסו כל השרים לפני כל שוביהם ורחמו עליהם לשוה להאלמללאח אחר עבור כ"א יום, ואם אמרנו לספר קצת מהקורות יכלה הזמן והמה לא יכלו, ה' יאמר לצרותינו די. אחר זמן מה בא לכאן שד"ר כבוד מורנו הרב נחמיה שליח טבריא תוב"ב וסיפר שבליל ט"ו באייר שנת תק"ן היו במערת הרשב"י עליו השלום שמנהג כל הקהל הולכים שם להילולת הרשב"י ז"ל שעלה לשמים בל"ג לעומר י"ח באייר.

ושמעו בלילה הייא קול יללה מהוללה משברת לב כל האנשים ויצאו וראו שלקתה הלבנה ותמהו כולם ואמרו יש שום מהומה בעולם. עד כאן. וכשנכנסנו לעיר חלקו ביניהם המבואות והבתים מי ישלול זה ומי ישלול זה. והיינו בורחים חדר בחדר וכל הנשים סופדות ושי שהפילו עוברות ולדותיהן מן הפחד שהיו מעותדין לקלון .

ובאותו לילה ליל ט"ז באייר לא לן שום אדם בביתו כי היו מקובצים משפחות משפחות בוכים למשפחותם, ונתן ה' בלב אם המיזי"ד ושלחה להם שלא ישללו אותנו וחזרו בפחי נפש, וכן עשה לקהילת קודש לקצאר שלח ושלל אותם ונתגלו להם מטמוניות הרבה, וכן לקהילת קודש תאזה שלח לשלול אותם ונתן את עירם לעבדים וגירשו משם היהודים ערומים יחפים וישבו המערות הסמוכות לעיר.

והגוים סתרו בית הכנסת ובנו בה בית תפלה שלהם, עד שהעיר ה' את רוח אלחאליף אחר זמן וביקש מהמזי"ד ומחל והחזיר להם עירם וחזרו לעירם תודה לאל. וביום י"ח לחודש אייר באה אגרת מתיטואן מהמזי"ד ליד שר העיר שיתנו לו קהל פאס מאה ככרי כסף, ואם לא יתנו ישרוף להם את המללאח.

וכשמענו זאת רידה אחזתנו ונתקבצו הקהל שנשארו בעיר כי ברחו הרבה מהם ועשו פנקס המס בהערכה והתחילו לגבות וגבו כמו י"ב ככרי כסף מלבד כמה שוחדות כמו ד' ככרים ונתנו באותו המס כל החכמים ונתתי אני ובית אבי כמו מאה וחמישים מתקאלים אולי תהיה ארכא ולא נצא מעירנו. ובעוונותינו הרבים לא הועלנו בתקנותינו לקינו הכפלים נטלו כל ממוננו ומכרנו כל מה שהיה לנו כדי לפרוע המס הנזכר.

ואחר כך בא המזי"ד לפאס ויצאו כל הקהל מן האלחרומאת שהיו שם ומנחה לקחו בידם להקביל פניו ולא השגיח בהל כלל ולא לקח מידם המנחה וחזרו בפחי נפש. ואמר המזי"ד לשר אם פרעו היהודים המס ואמר לו שלא נתנו אלא י"ב ככרי כסף, וביום א' בשבת קודש כ"ד לסיון שנה הנזכרת בבקר השכם שלח המזי"ד שר אחד ובא אלינו וקיבץ היהודים ואמר להם תנו לי סוכר'א אלץ מתקאלים כי מחל להם המזי"ד ונתנו לו כתב ידם ומיד אמר להם המחילה שמחל להם המזי"דהיא בגוויתכם וממנוכם שלא תנזקו כלל.

אבל גזר אומר שתצאו מהעיר ותדורו בהאלקסבא דסרארד'א, וכשמענו רעדה אחזתנו חיל כיולדה ונבהלנו להשיב כי היה דברו קומו צאו מן המקום הזה, ומיד באו כמה שרים ועבדים ועמדו עלינו לצאת מן העיר, והתחלנו ליסע, ואם אמרתי אספרה אל כל הקורות והמאורעות שאירעו לנו יכלה הזמן והמה לא יכלו שבאותו יום הייתה מהומה גדולה בנו כי יצאה חמה מנרתיקה תמוז ואנחנו הולכים על רגלינו יחפים להאלקסבא הנזכרת עם החמרים והסבלים שהיו נושאים מטלטלים שלנו ומניחין שם ברחובות והדרך רחוקה.

והיו באותו היום נוסעים העבדים שכנינו לגור במקנאס הם ונשיהם וטפם וגם האלודאיא שהיו דרים במקנאס כמו ג' אלפים באו לדור פה פאס הם ונשיהם וטפם ואלו יוצאים ואלו נכנסים והיה דוחק גדול ואבק רב וחום רב עד שהייתה הזיעה עלינו כמו מים, והיינו נושקים הכתלים של בתי כנסיות ע"ד כי רצו עבדיך את אבניה וכו'…

ובוכים ומבכים אחרים על כל התלאה אשר מצאתנו, ודזר אומר שמי שישאר עד עת ערב דמו בראשו ורבו כמה חטפנים וכמה גזלנים בדרך והיו חומסים אותנו עד שלא משאר לנו מעט מהרבה, וכמה בעלי בתים ועניים וחכמים ותשושי כוח שהניחו כל אשר להם בעיר מרוב הפחד ונתקיים בנו והבאתי מורך בלבבכם, ושיערנו  שיעור בעד טלטל וצמוקים ויין הרבה ומים שרופים כמו חמישים ככרי כסף שלא הניחו ליטול הצמוקים והיין ומים שרופים כי גזר למכור הוא על ידו דווקא מים שרופים בסך שש לקרעא.

והיה שותה מים שרופים הרבה והיין, והיין ומים שרופים שהניחו בעיר יעשה ממנו נהר גדול מרוב היין שעשינו באותה שנה אפילו עניים בישראל עשה יין וצמוקים ופחמים ועצים אין מספר, וכמה תיבות ושולחנות וחביות גדולות וקטנות וכלי חרס חמץ ומצה עד כי חדל לספור, ונכנסו הגויים לבתינו ונטלו כל המנעולים ודלתות הבית והחצרות, וכל בית כנסת ובית המדרש נטלו מהם כל הספסלים וההיכלות והתיבות וגנבו כמה ספרי תורה והיה ממש כחרבן בית המקדש.

ובית הועז נהפך למינות ובתי זונות והיו הורסים אותם ומבשלים בהם מים שרופים ויצא מבית פיס כל הדרה וגזר שלא יעשו עם בני ישראל מים שרופים והניח שר אחד למכור על כמה שנטלו ממנו, ונשינו טובה וישבנו בהאלקסבא לחורב ביום ולקרח בלילה ונתקיים בנו הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה וכו'…ונהפף פנינו כשולי קדרה ששזפתנו השמש והיינו דרים באהלים כבני קדר וערב ולא נשאר לנו דעת ותבונה ולא עבודה ולא תפלה ולא תורה כי נטרפה שעתינו מרוב צער והיגון ולא היינו מוצאים מנוח לנפשנו.

כי אפילו מקום להניח בו ספר תורה לא מצינו מרוב הטינופת כי היו הכל מטילים ומשליכים צואתם ברחוב האלקסבא והיה ריח רע  הולך בכל האלקסבא והיינו בצער גדול על ביטול התפלה כי כל המקומות מלאים צואה בלי מקום, ונשים יקרות היו שואבים מים ומימינו בכסף שתינו  ועני שבישראל היה קונה מים בכל שבוע סך א"מ ד"ת.

ובאותו הקיץ רבו הזבובים והפרעושים והשרצים והעקרבים והמחשים ולא היינו ישנים עד שקצנו בחיינו ומתו כמה תינוקות מחמת החום הרב, ובכל יום ויום היה בא רוח סערה מפרק את ההרים ומשבר את הסלעים ומפיל כל האהלים והיו מתמלאים עינינו ואזנינו בעפר ואבן וכמה כל הנרות הלילה ובמחשכים הושיבני כמתי עולם.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר