פרק ראשון : מעמדם המשפטי של היהודים וזכותם לשמירת חייהם הדתיים.

לפי פקודתו של הסולטאן חסן הראשון, שלט בין השנים 1873 – 1894, ב-15 בספטמבר 1884 למען יהודי דמנאת, השוכנת כמאה ועשרים קילומטר מזרחית למראכש, שסבלו מידו הקשה של המושל, הם יהיו פטורים מהשירותים שאולצו לספק, ומן ההגבלות שהיו חלות עליהם, ואלו הן.

1 – אילוצם לעבוד בשביל המושל בימים המקודשים על ידם.

2 – לנקות את כל המקומות בהם נאסף לכלוך בתי כסא

3 – לשרת כסבלים ולשאת משא כבד על גבם

4 – עליהם לבצע עבודות ללא תשלום

5 – נשותיהם נאלצות לכבס ללא תשלום וללא הסכמת בעליהן

6 – למכור סחורותיהם באשראי ובמחצית ממחירם.

7 – לקבל מוצרים כמו שמן וכו' כשמחיריהם נמוכים, ולשלם תמורתם כשהמחירים מאמירים

8 – לספק בהמות עבודה ללא הסכמתם וללא תשלום.

9 – לקבל מטבעות מזויפות ולהחליפם למטבעות בעלי ערך.

10 – עליהם לקבל דרהמים בשער נמוך מהמקובל.

11 – לשלם דולר – ספרדי – בשער 11 דוקאטים

12 – למסור צמר ללא תמורה

13 – למסור עורות מעובדים תמורת עורות בלתי מעובדים

14 – למסור הצמר של צאנם בניגוד לרצונם.

15 – להעמיד לרשות אורחי המושל את כלי המיטות שלהם.

לפי מכתב של שגריר גרמניה בטנג'יר ב-17 בדצמבר 1885 על יהודי דמנאת לשלם " מס – שער " תשלום מיוחד בעת כניסה לשער העיר.

בתזכיר שהגיש המוסד המשותף של וועד שליחי הקהילות באנגליה עם " אגודת אחים " ב-3 בפברואר 1888 לממשלת בריטניה, נימנו 27 הפליות תחת הכותרת :

A Statement of some of the principal disabilities affecting the jews of Morocco

כלומר, אלה רק חלק מהפליות העיקריות שפוגעות ביהודים.

1 – באזורים הפנימיים של מרוקו  עליהם לגור בתוך המללאח

2 – מחוץ למללאח אסור להם לרכב על בעלי חיים

3 – בעוזבם את המללאח עליהם ללכת יחפים ולהסיר את כיסוי הראש שלהם. אסור להם ללכת עם מקל הליכה, חוץ מאשר לזקנים ולחולים. מוסלמים משתעשעים בהשלכת פחם בוער, שברי זכוכית, ונהנים בראותם יהודים סובלים. מחוץ למללאח עליהם לבחור מסלול שאין המוסלמים הולכים בו, ועליהם לעקוף את המוסלמי מצדו השמאלי.

4 – עליהם לחזור למללאח עם שקיעת השמש.

5 – אסור להם לבנות בתים מעל גובה מסוים, ולא לרכוש רכוש דלא ניידי מחוץ למללאח.

6 – אסור להם לרכוש מחסנים או חנויות מחוץ למללאח, בהם נמכרות בחורות כמו ביגוד, נעליים, משי. אן הם מייצרים מוצרים אלה, רשאים למוכרם רק באמצעות מוסלמים.

7 – אם מחסני תבואה ממשלתיים מלאים, או שהמזון ניזוק בגלל אחסון ממשוך, היהודים נאלצים לקנותם במחיר של מוצר בלתי פגום.

8 – גברים יהודים ונשותיהם נאלצים לבצע עבודות לממשל בכל זמן, כולל בשבתות ובמועדים, והתשלום נמוך שהרבה ממחירי השוק.

9 – עליהם לבצע עבודות שבעיני המוסלמים נחשבות בזויות, כמו ניקוי ביוב, סילוק נבלות מאורוות הממשל.

10 – כאשר הגולגולות של המורדים או פושעים נשלחות לעיר כדי להוקיעם עש שערי העיר, על היהודים למלוח ואתם לפני שהם מוקעים.

11 – על היהודים לשלם מס גולגולת כתחליף לשירות בצבא, ובעת הזאת הם מקבלים מכה על הראש.

12 – על קצבים, חנוונים ואופים לספק ללא תשלום מוצריהם, אחרת יימנעו את מסחרם.

13 – יהודי אינו רשאי למנות בא כוח שייצג אותו בפני קאדי במשפט נגד מוסלם. עליו להציג את עצמו או למנות מוסלמי בא כוחו, או שיסבול מכך שאינו מיוצג. כמו כן אין יהודי רשאי לייצג את המוסלמי.

14 – יהודי אינו רשאי לעסוק במקצועות חופשיים.

15 – יהודים אינן מועסקים בתפקידים ציבוריים. כמה מהסולטאנים בעבר העסיקו יהודים כראוי חשבון וגזברים לאוצר, אבל הם סבלו מקנאת המוסלמים, ומחוסר האימון של הסולטאנים כלפיהם.

16 – עליהם ללבוש בגדים מיוחדים הכוללים כיפה שחורה ונעליים בצבע שחור, ואסור להם ללבוש בגדים הדומים לאלה של המוסלמים.

17 – אסור להם להיכנס לבתי מרחץ ציבוריים, וגם בתוך המללאח אסור להם להקים בתי מרחץ.

18 – היות ובעיני המוסלמי היהודי מלוכלך, אסור להם לשתות מבארות ציבוריים ברובעים המוסלמיים, ולא לשאוב מהם מים.

19 – האירועים ציבוריים כמו חגים אסלאמיים, לידה, נישואין או מוות במשפחה של ממלאי משרות ציבוריות, על היהודים להעניק מתנות לאישים הנ"ל. וכך חייב להיעשות בחגים של היהודים, ובעת פטירתה של אישיות יהודית.

20 – היות ואסור להם לשאת נשק, הם חשופים לשוד ורצח בדרכים, ללא יכולת להגן על רכושם וחייהם.

21 – אם יהודי נרצח על ידי מוסלם הוא מקבל פיצוי בסכום המקביל ל-60 לי"ש, ועל הרותח לא חל כל עונש, אלא נאסר עד שהפיצוי ישולם, ואז חלק מסכום הפיצוי נמסר למשפחת הנרצח.

22 – עדותו של יהודי אינה מתקבלת בבית המשפט.

23 – כתוצאה מעדותו של מוסלם נגד יהודי, הוא עלול להיענש בעונש חמור. לעומת זאת, אם אפילו אלף יהודים יעידו להגנתו, אף אחד מהם אינו אמין כעד.

24 – יהודי שנידון למאסר או למלקות, עליו לשלם לאנשים המעורבים במשפטו. ואם אין ביכולתו לשלם – הוא נשאר במאסר גם לאחר תקופת מאסרו.

25 – בבית הסוהר אינם מאוכסנים בחדרים רגילים, אלא בבורות עלובים.

26  אם יהודי נחשד ביחסים אסורים עם אישה מאורית, אפילו שהיא פרוצה, הוא עלול להיאסר לקופה בלתי מוגבלת, ולקבל מלקות כדי להוציא ממנו הודאה במעשה. עם עדים מוסלמים מפלילים אותו, הוא נידון למוות.

27 – אם מוסלמים מעידים שיהודי התכחש לדתו, הוא נאלץ להתאסלם. ואם לאחר מכן הוא רוצה לחזור ליהדות, הוא יירגם או יישרף עד מוות. 

מסמך דומה וקצר יותר נכתב ב-21 בנובמבר 1905. הבנקאי היהודי יעקב שיף שהיה פעיל בהגנה על יהודים שסבלו במקומות שונים, כתב לשר החוץ של ארצות הברית אליהו רוט, ובו 15 סעיפים של הפליות והשפלות, מהן הנזכרות במסמך דלעיל, המחולקת לשלושה סוגים : א. הגבלות על מגורים ולבוש – 8 סעיפים. ב. הגבלות על סחר – 4 סעיפים. ג. כפויות – 3 סעיפים.

המסמך הזה בוודאי השפיע על ההוראות שמסר שר החוץ לשגריר ארצות הברית וייט לקראת ועידת ALGECIRAS בשנת 1906. ייתכן שהמסמך משנת 1888 הגיע לידיו או לאוזניו של יעקב שיף והושפעו ממנו. סעיפים אלה נכתבו בצירוף בקשה שמעמדם של בני הדתות השונות במרוקו יוגדר במגרת הסכם, כפי שנעשה בוועידת ברלין בשנת 1878.

חלק מהסעיפים ידועים גם במקומות אחרים ומתמקדים בדורות עברו. גם אם לא כל הסעיפים בוצעו בכל מקום ובכל זמן, הם בוצעו מעת לעת, בייחוד בכפרים ובערים הפנימיות. במקומות שגורל היהודים היה תלוי בשרירותם של מושלים מקומיים, מהם אכזריים, שבהן לא הייתה נציגות אירופאית או אמריקאית שבפניהם ניתן היה להתלונן. עדויות על מקרים הנזכרים באחד או יותר סעיפים מוזכרים במקורות והלועזיים של התקופה.

במכתב לשגריר הבריטי וייט ב-11 בפברואר שנת 1905 נמסר על מס דרכים החל על היהודים בלבד.

Every Jew travelling to the country is stopped and made to pay a poll tax of one dollar.

דהיינו, כל יהודי העובר בדרכים נעצר לשם תשלום של דולר אחד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר