פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

בחיבור זה נוכיח כי טענות אלו אינן מבוססות. לפעמים הן אפילו מעידות על בורות מסויימת, כגון הטענה הרביעית.

זה הפך למנהג קבוע שמנהגי צפון אפריקה נחשבים כחשודים שעיני כמה מחכמי עדות המזרח, כאילו שיהדות צפון אפריקה לא העמידה מתוך שורותיה חכמים ברמה נאותה. והלא ההיסטוריה מוכיחה דווקא את ההיפך " מעולם לא הפסקה של מרכזי תורה מן השורה הראשונה בצפון אפריקה מן המאה העשירית ועד עליית היהודים משם בשנות החמישים.

כל מרכזי התורה המפורסמים בעולם פרחו בחלק מן התקופה הארוכה הזאת.

המרכז האשכנזי פרח מן המאה העשירית ועד המאה ה-13.

המרכז הספרדי פעל מן המאה העשירית ועד המאה ה-15

המרכז הפולני פרח מן המאה ה-15 ועד המאה העשרים.

המרכז הבבלי פרח מאחרי מרד בר כוכבא ועד המאה ה-12, ואז הייתה הפסקה ארוכה עד המאה ה-18, ושוב אנו שומעים עליהם.

המרכז התורני התורכי יוצא למעשה לדרך אחרי גירוש ספרד, והוא מוביל בעולם היהודי עד המאה ה-19.

מצרים אירחה אל גדולי חכמי ישראל בדורות רבים, אך הם באו כמעט כולם מבחוץ.

ארץ ישראל עצמה כמעט ופסקה ממנה התורה מתקופת הצלבנים ( סוף המאה ה-11 ) ועד המאה ה-16.

הקהילה היחידה שדומה בהמשכיותה ליהדות צפון אפריקה היא יהדות תימן, וזה מסביר מדוע בשתי הקהילות אלו נמצאים מנהגים עתיקים ומושרשים היטב.

כדי להדגים את רצף מרכזי התורה בצפון אפריקה, להלן כמה שמות בולטים בכל דור ודור :

במאה העשירית מתבלטים המשורר הראשון שקבע את הנורמות של שירת ספרד הוא דונש בן לבראט מן העיר פאס, מחבר השיר הידוע לכל בית ישראל " דרור יקרא ", והמדקדק הראשון שקבע את השיטה התלת עיצורית הוא א-רבי יהודה חיוג' מן העיר פאס. והא היה רבו של רבי יונה בו ג'נאח ראש המדקדקים בכל הדורות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2012
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר