פתגמים ואמרות ממקורות שונים

מתוך ספרו של חנניה דהאן

צער גידול בנים.

67 אל־גראב כּא יכּחאל גיר עלא אולאדו.

אין העורב משחיר עצמו אלא למען גוזליו.

כל עמל אדם לבניו. (״תם הכסף״ 9)

כשם שיגעו לי אבותי, כך אני יגע לבני. (ויקרא רבה

ב״ה)

68 נוולדהום בל־גבן, ונטפנהום בל־גבן.

מולידה אותם ביגון, וקוברת אותם ביגון.

ולמה תלדנה בעצב למען קבור אותם באנחות? (חזון ברוך ״הספרים החיצוניים״ כרך אי)

69 אלי עטאהום קאד ב־רזקהום.

זה שנתן אותם ידאג לפרנסתם.

70 אלי כ׳לקהום קאדי ביהום.

מי שברא אותם, יוכל להם.

 71 אלי כ׳לאק, בא יג׳יב רזקו מעאה.

מי שנולד, מביא פרנסתו עמו ביד.