פתגמים ואמרות ממקורות שונים

ילודה ותולדה

103 – א־שתא תג׳י ב־ריאח, ול־וולד ב־ציאח.

הגשם בא עם רוחות, והתינוק עם צווחות.

 

אדם בא לעולם בקול, ונפטר מן העולם בקול. (קהלת רבה הי).

בא בבכיה, ונפטר בבכיה. (קהלת רבה הי).

 כי נולד אדם ביללת בכי עכורה, וביללת בכי יובא חיש לקבורה. (״האהבה האוהבת דמעו ת 140).

רחם מוציאין ממנה בקולי קולות. שאול מכניסין בו בקולי קולות. (ברכותטר־סנהדרין עבי).

חיי אדם תחילתם צווחה, וסופם אנחה. (מ.י.וולך).

 

104 אל־עאפיא, הא תוולד א־רמאד׳.

האש מולידה האפר.

105 – דודו, יכ׳רג׳ מן עודו.

תולעת העץ – מהעץ עצמו.

אין הבשר מבאיש אלא מתוכו. (תנא דבי רבי אליהו רבה כ״ט).

אין האילן נעקר אלא בבן מינו. (תנא דרי אליהו רבה, רש׳)

 

106 – מנאין דאךּ, אל־ערייק? מן דאךּ תרייק!

מנין ענף זה? מעץ זה!

 

107 – אל־וורדא תוולד שובּא, ושובּא הוולד אל־וורדא.

פרח מוליד קוץ, וקוץ מוליד פרח.ולעת העץ – מהעץ עצמו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

ספטמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר