קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

 

כשהיה ברי חיים מאמאן בבית הסוהר מינו הקהל במקומו כנגיד אה ישועה בן ראובן אלכסלאסי אשר חרג מכללי ההגינות והיה גורם לחילול שבת, ומי שמיחה בו " גרם לו תפיסה ומכות ". וסופו שנתפס אף הוא, נענס לבית הסוהר ושילם קנס. אחריו מונו יצחק אביטבול, אברהם עולייל, ואברהם מאמאן.

תעודה מספר  94  

התק"ץ – 1830

להיות שבניסן תקפ"ט נשארו בני קבלנו כצאן אשר אים להם רועה ונתנו עיניהם בהרב ישובה בן הרב ראובן לכסלאסי והלכו כולם אל תוך ביתו ופייסוהו להיות נגיד ומצווה עליהם לפקח בענייניהם וכתבו לו כתב המנוי וקבלו עליהם שכל מן דררא דממונא דתמטייא בעודו נגיד עליהם עלי דידהו ליהדא ככתוב וחתום בידו.

סמטה במללאח של ספרו

 ובסוף תשרי תק"ץנועדו יחדיו קהלנו ונתנו עיניהם למנות עליהם לנגיד את ידינו זרע קודש הנוח כבוד הרב יצחק אביטבול י"ץ כי איש חכם הוא ויודע טכסיסי המלך והשרים ויודע לצאת ולבוא והלכו אל ביתו בכנופייא גדולים וקטנים ופייסוהו על כך ונתפייס ונעשה עליהם נגיד שר בהסכמתם ובהסכמת השר עז"א.

וליום המחרת שלח השר אל הרב ישועה הנזכר וצווה עליו להביא לו ב' כדים של שמן זית שהיה מופקד אצלו מאת השר, וכשמדד השני כדים והוליכם אל השר נתן עיניו השר לחזור ולמדוד אותם מאיזה סיבה שנראית אליו  ומאיזה טעם לא ידענו, מה הוא וגרם העון שנמצא חסר מהכדים שמינית הכד וחצי.

ומיד תפסו השר והלקהו ונתנו בבית הסוהר ואחר כך שלח אחרינו וכה היו דבריו אלינו האם הגניבה מותרת לכם ואמרנו פה אחד חס ושלום אסור גמור ועבירה גדולה היא וגניבת הגוי יותר ויותר איסורא אית בה, משום חלול ה'.

ואמר לנו דעו לכם שנלאתי להעביר לאיש הזה פעמים שלוש והוא עודנו מחזיק בדרך הזה ועתה לא יצא מבית הסוהר עד שיתן קנס גדול ואחר כמה כרכורי דברים וכמה פיוסים לשר נתן סך פ' מתקאלים עם מה שהיה הרב ישועה נושה בהשר מהאלתריד שהוא מעלה מטה סך – תשם.

ובאותו היום שרצה השר להתיר מאסרו שלח אלינו ואמר לנו דעו לכם שקנס הראוי ליתן הוא סך ב וו – ועתה אי נושא את פניכם ומוותיר לו סך – תקם – ולא יתן כי אם סך – תתם – שנתנו לי מב'עם סך – תשם – שהיה נושה בי מהאלתסריד.

ואחר שיצא הרב ישועה הנזכר מבית האסורים שלחו אליו בני קהלינו ואמרו לו שיתן להם כתב המינוי וטען עליהם שלא יתו הכתב עד שיתנו לו כל מה שהפסיד בתפיסתו כמון שקבלו עליהם, והם השיבוהו לאמר לא קבלנו עלינו כי אם כאשר תתנהג באמת וישר לא כאשר תקלקל מעשיך ןתעשה מעשים אשר לא יעשו אף לאד מן הפחותים אף כי לשר המלך.

ומלבד שהביאו הקהל כמה עדים שלא קיים מה שהתנו עליו גם הם להיות מתנהג על פי המורים וכפי דת התורה ובשאט בנפש היה גורם להם לחלל שבת וכיוצא ומי שעמד נגדו זה גורם לו תפיסה ומכות חדרי בטן כמו שכתוב וחתום בידם עוד בה הביאו כמה כתי עדים שמעידים ואומרים שזה דרכו מיום שנכנס להיות נגיד שכל מה שהיה קונה לבית השר מנהגו להוסיף ולא לגרוע.

ומאחר שהוא גרמא בנזיקין איהו ניהו שאפסיד אנםשיא והוא עשה והוא יסבול ולא עליהם תלונתו כי אם על עצמו ועוד הביאו לפנינו עד אחד שהיה מצוי אצל הרב ישועה הנזכר בעת שהיה מודד השמן זית בתוך ביתו, והעיד שהיה מודד המדה חסירה, נמצא שהוא גרם לעצמו. וכפי זאת אין לו על הקהל שום תרעומת החותם מים פה צפרו יע"א בח" מרחשון משנת איש חמס תצילני לפ"ק.

יהושע ישראל ס"ט – יהודה אלבאז ס"ט – עמור אביטבול ס"ט – עמרם אלבאז ס"ט

סוף תעודה מספר 94

תעודה מספר, 81, 

כבוד הרב יעקב סירירו וכבוד הרב יעקב אבן צור וכבוד הרב רחמים בן זמרא וכבוד הרב וידאך התרפתי יחדיו יהיו תמים שלמא עלייכו מלכי, שלמא דכן רב וישע יקרב, ממזרח וממערב.

אות לטובה להגיד כי ישר….המשכיל ונבון כבוד הרב יצחק אביטבול חצ"ו להשיב כבוד כתר תורתו כי הוא מרוב טרדתו משא מלך המוטל עליו לא….קושטא קאי שאם הנגיד הנזכר היה משיב רעה לכל איש כפועלו וכמעלליו ישיב לו ודראי דנפקא מיניה חורבא…..

מקצה אנשים ונשים פרצו גדר והפריזו על המדה וכמעט נשתגעו עד שחיפו עליו דברים אשר לא כן ויש מהם….דברים שלא נתנו ליאמר וגרם להם מה שהעניין היה סמוך לחג הפסח ועת שכרות הוא להם והרבה יין עושה…

כי מה יעשו באחריתה כי אין בדור הזה מי שמקבל תוכחת ועם כל זה הנגיד הנזכר בכניסתו לעיר הלך אצל האסורים….ובקש מהם מחילה וסליחה ובני אדם שהלכו להקביל פניו בבואו לכאן אמרו כי בהגיע להר הגדול אשר שם קברי צדיקים זי"ע ….

פירש שחותיו לפניהם והעיד לצדיקים על עצמו שאם חס וחלילה חזרתו הייתה להתנקם ולנטור איבה יהיה לו כך וכך ואם בא לשפות שלום….במישורלא יאונה לו כל און וכל העם אצלו דבר יום ביומו גם בלילה לא שכב ומחלים פניו למחול….

ומשיב להם בנפש חפיצה…הוצאות הממון וחסרון כיס חולי קשה ודמים בדמים נגעו…מיד בני אדם מרצונם הטוב כי אם על ידי יסורים ובית כלא ועל כל זה הוא מתנהג עמהם ברכות ומוותיר להם מן הקצבה שקצב……

ואף לאותם שהיו אסורים בבית הסוהר היה מקבל מהם משכנות או ערבים עד שהיו יוצאים ומזמנים מעות וה' יתברך יעזרהו עד כאן שבועתו. ויתן לבלו להיות גבור בכובש את יצרו ולהדמות הענף לשורש להיות כאבותיו קדושים אשר בארץ המה שהיו נעלבים מן הקהל על כל טורחם ומשאם.

ואתם הרי ישראל המבוקש מכבוד כתרתורתו שלא לקבל דברי הפתיים המחפים דברים אשר לא כן כי סיבה זאת הייתה להגדיל האיבה והשנאה ומי שידבר לפניכם איזה דברים על עניין זה תשתקו אותו ותניחו את דעתו לפי שהשר תקע עצמו בהקפדה גדולה שחושב שהיהודים מתנגדים עמו ולכתר תורתו החיים והשלם וגם חסידא וכנפש עמוס התלאות

יהודה אלבאז ס"ט – עמור אביטבול ס"ט – עמרם אלבאז ס"ט

סוף תעודה מספר 81

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

נובמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  
רשימת הנושאים באתר