הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הועד הכללי הספרדי ירושלים יד׳ חשון תרפ״ג

לכבוד מעלת הרב המופלא כמוהר״ר שמעון חיים עובדיה שליט״א בעי״ת צפרו

רב גדול ונכבד

אחדשו״ט באה״ר ובחיבה יתירה. הננו להודיע את מעכ״ת כי בין כסא לעשור נערכה תפלה ובקשת רחמים להצלחת המחזקים בקופת יחזקאל הנביא בעי״ת צפת וסדר התפלה היה כזה,  שארבעים רבנים ובתוכם רבנים מאחינו המערבים קראו בספר יחזקאל אצל קבר רח״א (= רחל אמנו) ושמעון הצדיק ואח"כ ערכו תפלה ובקשת רחמים להצלחת כל המחזיקים בקופה זו בעי״ת צפרו, וברכנו בברכה מיוחדת את כבוד מעלתו בתור הגבאי הראשי. ואת כל הגבאים העוזרים על ידי כבודו. ואת הרב המופלא, ר׳ אבא אלבאז הדיין, הרב המופלא ר רפאל מאמאן וגבאי קופת רח״א זיע״א, הגבירים שלמה בן חמו, מאיר שמעון אלבאז. שלמה פוני, אהרן אזולאי, אלישע זיני, אבא אפרייאט. חבירי הקומיניטה. יעקב הרוש. אליהו אסודרי. ישועה כיסלאסי. ועמרם זייני. שבזכות המצוה הרבה והעזרה הגדולה שכ' עוזרים לאלפי נפשות רבנים עניים יתומים ואלמנות שבעיה״ק יתשת״ו. (חלק של המכתב נקרע ואבד וחבע״ד)

קהלת צפרו

שדר"י ירושלים

שנות ה' ת"ס – 1700 – ה'תשי"ב – 1952

רבי חיים אברהם ביטון

כוללות אשכנזים ירושלים תוב"ב

שנת ה׳ת״ס – 1700 – שליח מהעדה האשכנזית עזרה לבנין בית הכנסת

איגרת זו מיועדת לעיר צפרו להרב רבי דוד בן חמו, מהעדה האשכנזית בירושלים משנת הת״ס, לפני עליית קבוצת רבי יהודה החסיד ז״ל, בדבר שליחות השר״ר הספרדי לצפון-אפריקה, לגבות תרומות עזרה לבניין בית-הכנסת שהיה נקרא שול לייב בחצר ההקדש שקנתה לה העדה מהמוסלמים בעיר העתיקה (אולי במקום הנק׳ כיום חורבת רבי יהודה החסיד). כנראה היה בחצר זו בניין ישן שנתהווה ממנו בית-הכנסת, ובשנת התנ״ב התמוטט ונפל. ובאמצעות רב העדה ומנהיגה אז, החסיד רבי משה בהחסיד רבי יעקב הכהן ז״ל, שהגדיל לעשות עם העדה הזאת, שהוא עמד ולווה מהמוסלמים סכום הגון לצורך בניינה מחדש, והוא ואנשי העדה השתדלו בעזרת שתדלנים בחו״ל אצל השולטן התורכי (״על יד איש חמודות יוצא ובא בחצרות המלכים״) לקבלת רשיון הבנייה.

 וגם נתנו הרבה שוחד לשרי הפלך והשופטים (הקאדים) בארץ ״לחתום פי שטן…״. ומשכנו עצמם בעד החובות שעלו לסכומים גדולים ונקבע זמן מוגבל לפירעונם. וכידוע אז בקרב המוסלמים הייתה תסיסה גדולה כלפי העדה האשכנזית בכלל (לפי שהיו משונים במלבושיהם עם פיאות מסולסלות), ובפרט על בניין בית-הכנסת, ולכן היו נזקקים להשתיקם מפעם לפעם במתת-יד, וסכום החוב עלה מיום ליום, ועל זה יצאו שד״רים לארצות אירופה __ רבי עובדיה בער ורבי נפתלי יפה __ עם המלצות בידם ממנהיג העדה רבי משה ז״ל. וגם הוא עצמו יצא בתקופה זו כרי להגביר תמיכת קהילות אירופה ביישוב האשכנזי, שהיה מונה מאות נפשות.

הבנייה של בית-הכנסת נסתיימה בשנת הת״ס, ובמידה יותר רחבה וגדולה על מה שהייתה, וזה היה ג״כ בעוכרם, והתסיסה בקרב הערבים הלכה והתרחבה מיום ליום, והתחילו לטעון עליהם בגלוי על הבנייה בכלל, שיותר מן המידה שהוסיפו זה היה בלי רשיון, והשיחה הייתה מהלכת שאם לא ישלמו החוב בזמנו יגרשום מן הארץ, או ישרפו בית-הכנסת, כאשר כן עשו בר״ח חשוון התפ״א(1720), שנשרף ע״י בעלי החוב

התרומות שהיו מגיעות מחו״ל לא הספיקו לסילוק החוב, והבור לא היה מתמלא מחולייתו, מכמה סיבות

א.   העוני שהיה מנת חלקם, רוב המשפחות היו נזקקות לחלוקה הדלה מכספי התרומות שהיתה נמסרת להם משבוע לשבוע.

ב.   השוחד והמתן למלשינים, שלא היה לזה שום הפסק.

ג.   והיא העיקר, שהחותם באיגרת ראשון, אברהם בכ״ר נתן אשכנזי, הייתה ידו במעל, וכסף התרומות לא הגיע לתעודתו, ובכיסו היה נבלע, כאשר מבואר כל זה באיגרת מנהיגי העדה שנכתבה בשנת התע״ב (1712): ״הדרדר וקוץ בעיני העם הוא הלחי שעמד מאליו והוא פושע על ראשי עם קרש […] חרובי קרתא שהצילו עצמם בממונן של ישראל״. ועל זה נאלצו לשלוח שד״ר לצפון-אפריקה לבקש עזרה מהספרדים, ולכן בחרו בשד״ד ספרדי החכם חיים אברהם ביטון בן החכם השלם והדיין רבי יצחק זלה״ה. ובאיגרת ההמלצה שמסרו בידו מבליעים בנעימה הלחץ שהעיק עליהם לשלוח שד״ר למדינות הספרדים, דבר שלא היה נהוג כלל, וכך מציינים באיגרת השדרות: ״כי לכם ולנו לבנות בית אלקנו ואל אחד לכלנו ותורה אחת לנו. כאשר כן עשו אחינו ק״ק הספרדים היו לנו מעוז ומחסה בהונם ואונם ישלם ה׳ פעלם״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  
רשימת הנושאים באתר