פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

לגבי הטענה השלישית   " קהילות צפון אפריקה שבאו לארץ חייבות לנהוג כמנהג המקום בארץ, והוא המנהג המכונה " מנהג ירושלים " והנוסח המכונה " נוסח ירושלים "., שצריך לקבל את מנהג המקום , אנו מפנים את הקורא אל המבוא שלנו, בו מוכח שזו אחת המחלוקות הגדולות שזעזעו את המאה הט"ו, שדמתה במפגש קהילות לתקופתנו, וכשהנטייה הכללית הייתה שכל קהילה יכולה וצריכה לשמור על מנהגיה, וכי הכלל האומר כי אדם חייב לקבל עליו את מנהג המקום שאליו בא, אינו חל על קהילות שלמות אלא רק על יחידים. ומכל מקום, אין הגיון להחיל כלל זה רק על יוצאי צפון אפריקה ולא על האשכנזים.

לגבי הטענה השנייה, "  ההלכה בצפון אפריקה אינה כדעת מר"ן במקרים רבים " , אנו נוכיח לאורך הספר, בהלכות רבות, כי הטענה שקהילות צפון אפריקה חרגו מפסקו של מר"ן אינה נכונה ברוב המקרים. וכן שהמערערים עצמם חרגו פעמים רבות מפסקי מר"ן, דווקא באותן הלכות בהן נצמדו קהילות צפון אפריקה לפסקיו של מר"ן. דוגמאות רבות בנידון, פזורות לאורך כל החיבור הזה. והמסקנה היא שאין לאף אחד מונופול על מר"ן.

גם הטענה הראשונה שקהילות צפון אפריקה נוהגות בדברים רבים כמו האשכנזים, תתברר כמופרכת. ראשית מר"ן עצמו פסק במקרים לא מעטים כדעת הרא"ש ונגד הרי"ף והרמב"ם

רבנו אשר בן יחיאל המכונה הרא"ש (1250 – 1350) – מגדולי פרשני התלמוד והפסוקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

הרי"ףרבי יצחק אלפאסי 1013 –  1103 מגדולי פוסקי התלמוד ומגדולי הפוסקים הספרדים.

משמעות הדבר שרבנו יוסף קארו שעל פסיקותיו, יהדות מרוקו מסתמכת בצורה עקבית, פסק בעד פוסק אשכנזי, ונגד פוסק מיהדות מרוקו, וזה להפריך את הטענה הקודמת.

שנית המערערים מעדות המזרח נוהגים פעמים רבות כדעת האשכנזים ונגד דעתו של מר"ן. דווקא באותן הלכות בהן קהילות צפון אפריקה נוהגות כדעת מר"ן, ובהתאם להלכה ספרדית מקורית. וגם פה ימצא הקורא דוגמאות לא מעטות לאורך חיבורנו זה.

חשוב גם להדגיש כי ההיסטוריה שלנו מצטיינת בהשפעות הדדיות שין האשכנזים והספרדים. ההשפעות הספרדיות הבולטות ביותר על האשכנזים מופיעות בניגוד למצופה, דווקא אחרי גירוש ספרד שהיה אמור לחסל את העולם הספרדי.

חוגי האר"י ז"ל השפיעו בצורה עמוקה על האשכנזים, בעיקר על קהילות החסידים. אך לפני כן, כבר בולטים השל"ה הקדוש, חכם צבי ובנו יעקב"ץ בהערצתם לספרדים. מאידך, ההשפעות האשכנזיות על הספרדים בעבר הורגשו בכל הקהילות הספרדיות, ולא רק אצל יוצאי צפון אפריקה.

כבר כתב אברבנאל – כחמישים שנה חפני הופעת השו"ע. בספרו " זבח פסח " על ההגדה : ואנחנו גלות ירושלים אשר בספרד הננו נוהגים כדעת הרא"ש ז"ל ". אם כן השפעת הרא"ש ע"ה לא הצטמצמה ליוצאי צפון אפריקה.

ואפילו רבי אברהם אלקלעי עליו השלום, דודו של רבי יהודה אלקלעי, כותב בספרו " זכר לאברהם " " מנהגינו בעיירות אלו הסמוכות בדיני פסח לעניין חוזר ונעור דלא מחמרינן לומר חוזר ונעור אפילו בטעמו או לח בלח, וכמו שכתב מור"ם , דדוקא בממשו אמרינן חוזר ונעור וכו.. בכל דיני פסח מנהגינו ככל מה שכתב מור"ם ז"ל באופן דלעניין פסח אנו אשכנזים.

כך אמר לי הרב מ"ד עט"ר ה"ה מר רב"י יצ"ו. ורבי אברהם אלקלעי אינו צפון אפריקאי בכלל, אלא מדוב ר בספרדי שחי במאה הי"ח באזור הבלקנים שהיה שייך לאימפריה הטורקית. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

נובמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  
רשימת הנושאים באתר