סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

רבי לוי אסולין

הרב לוי אסולין, היה תלמידו של דודו – רבי יחייא אסולין (הצדיק הקבור בג׳דידא).

רבי לוי למד אצל חכמי סאלי תתגדל בתורה. בסוף ימיו נסע לקצמטינה ושימש שם כרב ודיין. נפטר בט״ז באדר התרס״ג.

בהקדמה לספרו ״בני לוי״ כותב הרב: ״מבית אבי ומארץ מולדתי, הזאת העיר רבתי כולה כליל, כלה כלולה, עיר האלוקים סלא, ארץ מגדלת גבורים, רבני ישראל רבים אדירים, היא העיר הגדולה, ארץ ממנה יצא איש אלוקים קדוש, המכין לארץ מטר, גדול אדונינו ורב מוהר״ח אבן עטר, פוק תני מאן גברא דקא מסהיד עליה (צא ולמד מיהו האיש המעיד עליו) מוה״ר חיד״א ב״שם הגדולים״, קול המרבה לספר מעלת תקפו תילי תילים, ושם כל ימי גדלתי בין החכמים הן ישיבה בעזרה מאלמים אלומים״.

(בהמשך מספר הוא על דודו רבי יחייא אסולין, ציטוט אותו נביא לקמן).

חיבוריו:

א. זבחי אלוהים – על הלכות שחיטה.

 ב.בני לוי – דרושים.

רבי משה בן צור בר יצחק

רבי משה היה אחד מהחשובים שבחכמי סאלי. הוא עסק והתמחה בכל ענפי התורה. שייך למשפחה חשובה, המתייחסת ליעב״ץ – הרב יעקב בן צור מפז. הוא חי במאה החמישית למניינינו.

הספרים שחיבר:

א. ״מבוא שער השמים״ – קיצור ״מעיין החכמה״ על הקבלה בדרך שיר עם שני פרושים.

ב. ״משביל שיר הידידות״ – קיצור דיני שו״ע בשיר ובחרוז – משנת התע״ז ובו תי״ו בתים.

ג. קיעור ״פרדס דמונים״ – ספר קבלה של הרמ״ק.

ד. ״צלצלי שמע״ – ספר שירים וקינות שנכתב בשנת התע״ב ונדפס בספר ״עת לכל חפץ״ – ספר הפיוטים של רבי יעקב בן צור.

ד. ״מערת שדה המכפלה״ – קיצור אוצרות חיים למוהרח״ו בצורת שיר עם שני פרושים – ״דברי קבלה״ ו״הלכה למשה״. הספר עוסק בכללי חכמת האמת בקל״ח בתים.

בהקדמה לספר זה, כתב הרב דוד בצרי כי בבית מדרשו של הרש״ש היו משתמשים בספר זה לצורך חזרה. לספר נתנו הסכמות חשובות הראשל״צ הרב נחמן בטיטו, מקובלי ירושלים ובראשם השד״ה, הרב מנחם מענכין הלפרין והרב יוסף חיים זוננפלד.

בהקדמה לספרו ״מערת שדה המכפלה״ הוא מספר על אביו רבי שמואל ועל סבו רבי משה בן צור ממגורשי ק״ק קאשטיליא.

מספר זה ניכרת גדלותו כרב מקובל, הבקיא בכל חדרי התורה, בשפה העברית בדקדוקה ובמכמניה. בסודות השירה והחריזה .

אור נעלם יתנשא ויאסוף

עצמו מנוחה סביבות יכסוף

אמצע אורו פנה ויחשוף

המאור הגדול נקרא אור אין סוף

משך קו אור להיות אצלו אמון

לבנות עולמו פנה וארמון

גם בעיגול ויושר והמון

האציל ספירות אדם קדמון

בביאורו כתב ״להמתיק סוד ולומר לסימנא בעלמא כי זה רמז הכתוב כפלח הרמון רקתך״, כי אותו חלל שהיה ריקן בעת הצמצום, אחר האצילות, נעשה כפלח הרמון, מלא מכל טוב, לפי ששם הוא עולם אדם קדמון (א״ק) המבריח מן הקצה אל הקצה ושם גם נמצאים כל הפרצופים וכל העולמות, וזה המקום הוא מ״בעד לצמתך״, כלומר מצד הצמצום (לצמת פירושו להדק, לצמצם מקום). החלל שהיה לפנים והיה ריק בעת הצמצום, נתמלא מכל טוב ״כפלח הרמון״ באור ה׳ יתברך.

כאן נוכל לראות גודל חשיבותו של עם ישראל שגם הוא כדברי הגמרא במסכת מגילה, שנביא בהמשך, נמשל לרמון שאפילו ריקנים שבו מלאים מצוות כרמון וכשנצרף מאמר רבותינו על ישראל שנברא ראשית במחשבה, כמו החלל וכשהחל עם ישראל לקרום עור וגידים, כבאצילות, בתקופת האבות ובתקופת מרע״ה נתמלא כפלח הרימון. כמו״כ כתב רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל כי כשמחשבים את ראשי התיבות של עשר הספירות כח"ב גג"ת נהי"מ, הויט בגימטריה ישראל – ב- גג"ת מונים גדולה במקום חסד – להורות שעם ישראל משול למידות העליונות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

נובמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  
רשימת הנושאים באתר