מורשת יהדות ספרד והמזרח- י.בן עמי-מגורשי ספרד בקהילת ארם צובא (חלב)  – אברהם כהן טויל

2 – מגורשי ספרד בקהילת ארם צובא (חלב)  – אברהם כהן טויל

המקורות הידועים לנו לתולדות יהודי חלב מצמצמים למדי. מורכבים מפרקי מסעות של יהודים ולא יהודים, הקדמות והסכמות לספרים, נוסחי מצבות, אגרות קהילתיות ואישיות, חומר ארכיוני עותמאני והמקרו החשוב ביותר – ספרי שאלות ותשובות.

יש לעבור על אלפי דפים של שאלות ותשובות וללקט " פנינים " המגלים את ההווי ואורחות החיים את המאוויים והכמיהות, את חיי הרוח וחיי המעשה של קהילה עתירת תרבות זו.

בימי בית שני הייתה חלב עיר קטנה ומבוצרת בדרך השיירות למזרח ונקראה בירואה. עם שקיעתה של אנטיוכיה, במאה השישית לספירה, עלתה חלב לגדולה. שני גורמים פעלו לשקיעתה של אנטיוכיה לעיי חרבות הראשון רעידות אדמה קטלניות, שהפכו את אנטיוכיה לעיי חרבות והגורם השני הטייתם של הערבים שלא לבנות את עריהם על חוף הים מחששם מפני פלישות העמים הנוצרים בדרך הים ובעיקר מפני הפירטים – שודדי הים.

במאה השביעית הופכת חלב לבירת סוריה כולה והמסחר העולמי עובר אליה. מיקומה של העיר –60 קילומטרמן הים ו-60 קילומטרמן הפרת – עושה אותה לצומת כלכלית חשובה. באותה תקופה מתבססת העיר קהילה יהודית של סוחרים ובעלי מלאכה.

עדות של ממש על גדולתה של קהילת חלב יש לנו משנת 921 לספירה. באותה שנה ישב בעיר רבי סעדיה גאון, הכותב באחת מאגרותיו : " בתוך הקיץ, בהיותי בחלב, שמעתי כי בן מאיר חושב להכריז מר חשון וכסלו חסרין וכתבתי לו כמה אגרות, להזהירו לבלתי עשות כן.

במאה האחת עשרה הייתה בחלב קהילה יהודית מסודרת. בראש הקהילה עמד רבי ברוך בן יצחק ( רבי ברוך מחלב ) ממפרשי התלמוד. במאה שלאחריה היו לקהילת חלב קשרים עם ישיבת בגדד, ורבי זכריה בן ברכאל מחלב שימש אב בית דין הישיבה בבגדד. עליו כותב שמואל בן עלי : " בקי במקרא ובגמרא….וגורס רב התלמוד על פיו "

עדות חשובה על יהדות חלב אנו מוצאים באותו זמן באגרת הרמב"ם לחכמי לוניל : " אבל בכל המקומות האלה אבדה תורה מבנים. רוב המדינות הגדולות מתות, ומיעוטן גוססות, וכמו שלושה ארבעה מקומות חולים. וכל ארץ ישראל וכל ארץ סוריה, מדינה אחת ושמה חלב ובה מקצת חכמים ועוסקים בתורה "

לחלב בא תלמידו החביב של הרמב"ם, רבי יוסף בר יהודה, להיות רב הקהילה. בר יהודה זה, הוא התלמיד, שלו הקדיש הרמב"ם את ספר " מורה נבוכים ". בר יהודה ישב על כסא הרבנות בחלב, עסק גם במסחר וברפואה ושימש רופאו של אלגאזי מלך חלב, שהיה בנו של צלאח אדין.

על רב זה, כפ הנראה, מספר יהודה אלחריזי בספרו " תכמוני ", כאשר באחת המקאמות הוא מפליג בשבחה של ארם צובה וזה לשונו "

ומשם באתי לעיר המלוכה / היא ארם צובה הברוכה / כי שם ציווה ה' את הברכה / כל מידות חמודות אוספת / והיא על ראש המלכים מצנפת / ומלבד נועם מידות קהילה / וחמודות אציליה / בא אליה זה שלושים שנה מושיע ורב / מארץ מערב / הוא החכם רבי יוסף המערבי. חכמתו בקהלת / ושכלו בגחלת / ולשונות אש אוכלת.

יהודה אלחריזי ביקר בחלב בשנת 1217. הוא מרחיב עליה את הדיבור ומונה את " מבחר גדולי ארם צובה וראשיה וזרע קדושיה ".

בתקופת הממלוכים 1261 – 1416, שוב העמידה חלב סוחרים ולתמידי חכמים מובהקים. מהם  רבי שת בר יפת, שכתב פירושים ומדרשים לחומש ולהפטרות בשם " חמדת התעודה ", רבי יהודה אלמדארי, שחיבר פירושים לתלמוד, ורבי יהודה מימוני מצאצאי הרמב"ם.

בראשי המאה הארבע עשרה הגיעה יהדות חלב לשיא בהשפעתה על החיים הציבוריים בעיר ובסביבה עד כדי כך, שהדבר נראה בלתי נסבל למשכיל המוסלמי בשם אדין עבד אללאה אבן יוסוף, שהעדיף לצאת את חלב סופית, לדמשק ומשם לקהיר.

על משעה זה הצטדק בשיר : " הארצה בעיר האפורה, הבצורה, שתהיה מגורי והנה דגלי היהודים עליה נשואים. אם יורידו נסיהם, אשוב אליה, ואל – אזי ממני מגורשת "

כיבוש חלב בידי העותמאנים בשנת 1516 הביא לקהילת חלב פריחה נוספת. מבחינה כלכלית ותרבותית נתחזקו הקשרים עם מרכזי היהודים באימפריה העותומאנית, כולל קושטא, ונתחזק מאוד גם הקשר לארץ ישראל ובעיקר לצפת.

בשנת 1523 עבר בחלב והתגורר בה זמן קצר הרלב"ח – רבי לוי בן חביב ועל כך כתב שלוש שורות מלאות משמעות :

בהיותו הולך לדרכי דרך הקודש, נתגוררתי בחלב היא ארם צובא יע"א, ומצאתי בה אנשים נבונים וחכמים, ורבנים קובעי עתים לתורה, לומדים ש"ס והלכות בכל יום, ולמדי פרק, אלו נערות, בחברתם, באהבה ובחיבה רבה מאוד.

עדות דומה לעדות הרלב"ח אנו מוצאים מאה שנה לאחר מכן, מפיו של השל"ה הקדוש, רבי ישעיהו הלוי הורביץ, שהיה רב  בקהילת קודש פראג ועלה לארץ ישראל בשנת 1621. הוא עבר דרך חלב וכתב :

" ובכן באנו לשלום במדינת סוריה קודם יום הכיפורים, ובאנו בעיר ואם בישראל, בקהל קדוש חלב אלאפפא…והכבוד הגדול והאחווה והרעות היה לנו שם אי אפשר לכתוב. והייתי יושב שם כמו שהייתי יושב בקהל קדוש פראג לכבוד ולפארת. נפשם חשקה לתורתי והיו משכימים ומעריבים לפתחי, וכל לשונם לשון הקודש, וכל עת שדרשתי שם שרשתי בלשון הקודש באר היטב "

במאה השבע עשרה היה כוחה של חלב גדול גם בקבלה. מפורסם במיוחד הוא הרב חיים הכהן מאר"ץ, מחבר " תורת אמת " ו " מקור חיים, תלמידו של רבי חיים ויטאל. הרב חיים הכהן מאר"ץ מתפלסם בחיבוריו עם רבני פולין בצורה מכובדת מאוד.

לגבי המאה השמונה עשרה ראויה לעיון עדותו של רבי ישראל איסרל בן הרב אליקים געץ, שביקר בחלב בשנת 1732. על לימוד התורה בחלב ועל רבניה במאה התשע עשרה ראה עדותו של בנימין השני, שביקר בחלב באמצע המאה.

בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים הזרימה חלב לארץ ישראל עשרות ומאות תלמידי חכמים, רבנים ודיינים. רובם התיישבו בירושלים. הם יסדו ישיבות, שהחשובה בהן היא " פורת יוסף ", ומילאו תפקידי רבנות ודיינות, בהיקף הרבה יותר גדול מן הצפוי מקהילה יהודית בעיר אחת.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר