המקובלים במרוקו

אברהם פינטו בן יעקב. מורה צדק במראכש. לפי בנו נאיים נפטר אחרי תקצ"ג. אך נ' בן מנחם הוכיח שנפטר בתקס"ג – ד. הוא כתב פירוש על הזוהר בשם " הדרת קדש ", וכתבי יד המחבר נמצא בגנזי מוסד הרב קוק. בחיבורו זנ נזכר רבי שלום בוזאגלו לעתים קרובות.

 הגהותיו לספר " אוצרות חיים " נדפסו בספר " מקום בינה " בשאלוניקי. הגהות לכוונות פסח לרבי יצחק סבע, נדפסו בספר " שערי בינה "

אברהם רפאל קורייאט. בן יהודה. סביב 1800. יליד תיטואן, מורה צדק במוגאדור, לשם עבר בשנת תקמ"ז, אחר כך המשיך בנדודיו. בהקדמת ספר " מעשה רקם " מאת יצחק אחיו, מיום י"א בחשון תקס"ו, הוא מכונה " צדיק וחסיד איש אלקים קדוש הוא הרב הגדול מעוז ומגדול בנגלה ובנסתר, כמהר"ר אברהם קורייאט זצ"ל.

בהקדמות לשאלו ותשובות " זכות אבות " שחיבר הוא מכונה " החכם השלם הרב הכולל בישראל להלל המקובל האלהי ". בדרושים שבסוף הספר יש קצת דברי קבלה. ובהקדמת בנו, יהודה, מסופרים כל מיני אסונות ותלאות שעברו עליו. הספר נדפס בפיסא תקע"ב.

רבי אברהם קורייאט הראשון ארזי הלבנון

רבי אברהם הוא בנו של רבי יהודה, נולד במרוקו בטיטואן מקום מגורי אביו, אך בשנת תקמ"ז – 1787 כשלוש שנים לפני הפרעות בטיטואן, יצא למוגדור ושם שימש כמורה צדק. את נדודיו המשיך ומצאנוהו בג'יברלטר ובליוורנו.

רבי אברהם חיבר את הספר " זכות אבות , ובו שאלות ותשובות ודרשות נדפס בפיסא תקע"ב. בספר " טוב רואי " על מסכת אבות לרבי יוסף כנאפו כותב עליו : " אכתוב מה שראיתי בספר אחד שהעיד החכם השלם עצו"רכבוד הרב אליהו בן אמוזג נר"ו מר זיקנו הרב ח"ק לישראל עיר וקדיש כבו הרב אברהם קורייאט ז"ל בעל " זכות אבות ", שבכל לילה היה מתבודד ומתוודה וידוי גדול בבכיה עצומה, כמו וידוי של יום הכיפורים שחרית "

בספר " מעשה רקם " לאחיו רבי יצחק קורייאט כתב עליו בהקדמתו : " הרה"ג מעוז ומגדול בנגלב ובנסתר " – מכאן שהיה לו יד ושם בקבלה. כן מובא בספר ה"ל בסופו, דעון הלכתי מרבי אברהם מעניין חשבון התקופתו בדברי הרב פר"ח.

רבי אברהם נפטר בי"א חשון תקס"ו – 1806

אברהם שלום. מגדולי המקובלים בדרעא, במאה ה-16. ראה עליו בספר נר המערב ובספר ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל – שאת הספר הזה אביאו במלואו בע"ה, לאחר שנחת זה עתה בספרייתי תודה לאל יתברך ( אלי פילו ).

אהרן בן יוסף בן יבגי. כתב שיר על עשר הספירות עם פירוש ארוך. מובא בספר " מאור ושמש ", שבו כתוב : עד כאן מצאתי מהרב אהרן בן יוסף בן יבגי ז"ל שקיבל מרבותיו ומסר לחביריו ". בבית הספרים הלאומי מצוי צילום כתב יד ניו יורק משנת תנ"ג – 1693, על שם רבגי. אף הוא שיר על דרך האמת, אך כתב היד מטושטש. חברי ד"ר משה אידל, עומד לפרסם עליו חומר נוסף.

אהרן הסבעוני. בן ישועה. נפטר לפני תל"ג, מחכמי סאליעזר הרבה לדכא את התנועה של כת שבתאי צבי במרוקו. נראה לי שהענו והחסיד המקובל האלהי מהר"ר אהרן ישועה אשר מברבריאה, אשר לפי עדותו של רבי מנשה בן ישראל " בא למחננו קדוש השנה הזאת ", הוא הוא רבי אהרון הסבעוני.

אך לא מצאתי במקורות אחרים המספרים על יציאתו של מקובל זה לאמסטרדם. שמא קשורה יציאתו בהדפסת לספר " היכל הקודש של רבי משה בר מימון אלבאז.

אליהו אלעג'מי. תרל"א – כ' באייר תרפ"ז,  מרבני המערב שהתיישב בירושלים, חסיד ומקובל ובעל מדות. היה ממנהיגיה של ישיבת " בית אל ", ומראשי עדת המערבים בירושלים. נפטר כ' באייר תרפ"ז.

אפרים מונסוניגו.

המאה ה-18. תחילה בפאס ואחר כך בתיטואן. הרב הגדול המקובל האלוהי עיר וקדיש.

אנציקלופדיה ארזי הלבנון.

נולד בערך בשנת הת"ע ונפטר סביב לשנת התק"ן – 1710 – 1790. ומה שכתוב במלכי רבנן דל כג -3 שנפטר בשנת התק"מ לא דק. שהרי הוא עצמו מזכירו כחותם בשנת התקמ"ח בדך קכ-2. ועוד שמצאתיו חותם ב " נר המערבי " חלק א', סימן קל"ו, בשנת הקמ"ג.

בשנת התק"י נסמך לרבנות על ידי רבי יעקב אבן מור ונמנה לדיין בבית דין של חמש. בשנת התקי"ח עבר לטיתואן ושם כיהן כסגן אב בית דין רבי יעקב בן מלכא, כשנפטר האחרון התמנה הוא לראש אב בית דין.

כיהן ברבנות בפאס בבית דין של חמש עם הרבנים : רבי יעקב אבן צור, שאול אבו דנאן, אליהו הצרפתי וראפאל עובד, וחתום עמהם בכמה פסקי דין. ובטיתואן עם הרבנים יעקב אבן מלכא, יהודה קורייאט, שלמה טבודרהם, מנחם נהון, שם טוב בן וואליד, יהודה אבודרהם ויהושה הלוי, ועוד.

לעת זקנתו עמדו עיניו מראות וחביריו חתמו בשמו על פסקי דינים. מתלמידיו בעודו בפאס ידוע לנו רבי יעקב חים בן נאיים אשר הרבה לשבח את חכמי פאס ואת רבו רבי אפרים בהקדמת ספרו " זרע יעקב ".

על ספר חוקה חקקתי אשר גמלני בצאתי את העיר, עיר גדולה של חכמים ושל סופרים רבתי בדיעות הן בחוכמה הן בתבונה מתא פאס יע"א…מבין ברכי מורי ורבי לראשי עטרת פז, הרב הגאון המקובל האלהי עיר וקדיש כבוד מורנו הרב אפרין מונסונייגו נר"ו, חונה מלאך ה' הן היום בעיר תיטואן.

רבי אפרים השאיר אחריו אוסף גדול של פסקי דינים שחלקם נדפסו בספרי שאלות ותשובות של חכמי התקופה, ובמיוחד בשאלות ותשובות " נר המערבי " חלק א'. לבד נגדולתו בתורה היה לו גם יד ושם בחכמת הקבלה.

ברוך אסבאג.

 נפטר ג' באדר בשנת תש"ו. ספר הדינים שלו " מנחת משה " קזבהלנקה, מכיל דברי קבלה, בעיקר יהי רצון ולשם יחוד. ספרו האחר " מנחה בלולה " קזבלנקה, מכיל דינים בערבית אך בשולי העמודים הערות " מקור ברוך " ושם נזכרים מקובלים הרבה.

אנציקלופדיה ארזי הלבנון

בהסכמית הספר " מנחה בלולה " כותב הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל על הרב הגאון ברוך אסבאג ז"ל ומכנהו : הרב הגאון מעו"ם, הדיין המצוין…הצדיק העצום,מספורסם בצדקתו ויראתו וחסידותו וענוותו מוה"ר ברוך אסבאג הרב הראשי לעיר אסאפי.

מחכמי ומקובלי מרוקו. חיבר ספר הדינם שלו " מנחת משה " קזבלנקה תש"ד, מכיל דברי קבלה, בעיקר " יהי רצון ", ו " לשם יחוד " . ספרו השני " מנחה בלולה\ מכיל דינים בערבית, אך בשולי העמודים הערות " מקור ברוך ", ושם נזכרים מקובלים הרבה. נפטר ג' באדר תש"ו – 1946. נטמן בסאפי..

גדליה יעקב. רבי שלום בוזאגלו מזכירו בברכת המתים בהקדמת " מקדש מלך " שנכתבה בלונדון בשנת התק"י, וכמי שלימדו רבלה " והוא אחד המיוחד מבני עליה, מעלת החכם השלם הדיין המצוין ". ממקום אחר מתברר שהוא חי האגאדיר, ולפי השערת בניהו, הוא שעשה לביסוס הקבלה בעיר זו.

אנציקלופדיה ארזי הלבנון.

מורה צדק בעיר מראקש חי במאה החמישית. והוא אחד מארבעה שהיו בחברת מוה"ר שלום בוזגלו, מחברי מקד מלך. ובהקדמתו לספר הנזכר תארוהו בזו הלשון " אריה דבי עילאי דיתיב בתואאני לבאי, הנמנה תמיד לכל דבר מצווה, ויחדיו נמתיק סוד באהבה ובאחווה.

הוא אחד המיוחד מבני עליה מעלת החכם השלם הדיין המצוין כבוד הרב יעקב גדליה זלה"ה. יש פסק דין ממנו בשנת תצ"א – 1731, באגדיר, יחד עם מו"ה משלה בלחזאן ז"ל היה מורה צדק באגדיר.

רבי שלום בוזאגלו מזכירו בברכת המתים בהקדמת מקדש מלך, שנכתבה בלונדון בשנת יקה"ת – 1750. ושם נרשמו דברי שבח לכבודו, כמי שלימדו קבלה " והוא אחד המיוחד מבני עליה, מעלת החכם השלם הדיין המצוין. ממקום אחר מתברר שהוא חי באגאדיר ולפי השערת בניהו, הוא שעשה לביסוס הקבלה בעיר זו.

בספר כף נקי, קרוב לתחילתו, וכותב רבי כלפיא לעניין תפלין : " כך הייתי נוהג וכך היה נוהג החכם השלם הכולל כבוד הרב יעקב גדליה ז"ל שנטה אחרי בזה כשהיינו שנינו שבת אחים גם יחד משמשים לקהל אחד של בית הכנסת ני"ג שבעיר אגאדיר, הנקראת " מקור חכמה " 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר