פיוטי רבי יעקב אבן-צור-ב.בר-תקוה

פיוטי רבי יעקב אבן צור

קובץ ראשון יוצא לאור על פי דפוסים וכתבי יד בצירוף מבוא, חילופי נוסח וביאורים

בידי בנימין בר-תקוה

משגב ירושלים

המכון לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח

תשמ"ח. 

רבי יעקב אבן צור – רקע היסטורי וחברתי ופיוטים.

הרקע ההיסטורי והחברתי לצמיחת הפיוט במרוקו

הפיוט הוא בן לווייתה הנאמן של ההיסטוריה היהודית. קביעה חשובה זו של אחד מגדולי החוקרים שקמו לפיוט מהעברי הלא הוא י"ל צונץ. מתאשרת גם מתוך עיון בפיוט העברי בארצות המזרח במאות האחרונות. ואולם כדי להבין קביעה זו לאשורה עלינו לשרטט מעט את הרקע ההיסטורי של גולת מרוקו.

את המבנה החברתי שלה, שעל גביו צמחה השירה העברית בכלל, ושירת רבי יעקב אבן צור בפרט. הבא נזכור את הכלל, כי כל ספרות באשר היא, אינה נכתבת בחלל ריק, וצכאן שלכל עיון בספרות חיית להתלוות הידיעה הכללית של הרקע עליו צומחת ספרות זו. להלן הרקע הכללי של התקופה.

המקום.

ההיסטוריה של תושבי מרוקו ובהם של יהודיה, מושפעת מן הגיאוגרפיה המיוחדת המאפיינת ארץ זו. מבחינה גיאוגרפית הפיזית נוכל להבחין בשלושה מרכיבים. חבל ארך של שפלה ורמות, נמוך יחסית, סמוך לים התיכון ולאוקיאנוס האטלנטי, חבל ארץ הררי הכולל את הרי האטלס הגבוהים ואת הרי הריף, וחבל ארץ הכולל רמות ומישורים היורדים את הסהרה.

במקביל נוכל להבחין בשלושה מרכבים גיאופוליטיים שהשפיעו על תולדות יהודי מרוקו, רצועת הארץ לאורך הים התיכון עליה לוטשים עיניהם ספרד אנגליה, רצועה אשר בה נודע תפקיד חשוב ליהודים בחיי המסחר, והוא הדין לערי החוף הסמוכות לאוקיאנוס האטלנטי.

אזור הארץ המרכזי שם נמצאות ערי השלטון המסורתיות ובראשן פאס. לאזור מרכזי זה הגיעו רבים מן המגורשים, ובתוכם משפחת אבן צור, שהתיישבו בערי השלטון מטעמים שיוסברו להלן. אזור דרום מרוקו שהרים גבוהים מפרידים בינו לבין שאר חבלי הארץ, ואשר עמקיו יורדים אל הסהרה.

בחבל ארץ זה נתפתח קשר הדוק ביותר בין היהודים הכפריים ובין שבטי הברברים המקומיים. ואולם דומה כי כדי לספוג מעט ממגוון הנופים המיוחדים של הארץ עלינו להטות אוזן לרישומיהם של נוסעים שביקרו במרוקו, התרשמו ורשמו זיכרונות מסעותיהם.

שני ספרי מסע יוזכרו כאן : הראשון, " משא בערב ", שנכתב לפני כמאתיים שנה על ידי שמואל רומאנילי ( שממנו אביא בהמשך בע"ה קטעים נבחרים, ככל שיאפשר הזמן ) . והשני " מארץ מבוא השמש " שנכתב לפני כשלושים שנה על ידי פרופסור הירשברג ( שממנו כבר הבאתי קטעים רבים בכל הפורומים ) .

האחרון מציין כסימן היכר את ריבוי הניגודים במרוקו שבהם נתקל האדם בכול : בטבע הדומם, באקלים, באופי העמים והאנשים ללא יוצר מן הכלל. מבחינת הנוף בולט הניגוד בין המדבר הלוהט להרים המושלגים, בין יערות העד של הארזים לערבות הצחיחות, ואף שתיאורו נכתב במאה העשרים על חידושיה, הנה מציאות היסוד של נופי מרוקו ניכרת היטב מתוך הדברים.

" הרי לפניך פאס היושבת על מים רבים שקול שקשוקם בברזים הפתוחים יומם ולילה מלווה אותך בכל אשר תפנה. והנה מראכש אף היא במרכז מרוקו, שאקלימה יבש ומידות החום מגיעות בה בקיץ לחמישים מעלות צלזיוס.

מצפון מקיף אותה יער דקלי תמרים, ומדרום נשקפות עליה פסגות האטלס הגבוה.ומראה שלגיו מצנן את להט השמש הבוערת. אורחות גמלים המתכוננות לחצות את הסהרה מכאן, ותחנות החורף לגלישה בשלג. העוטף במכסה צחור את מדרונות ההרים ואת פני האגמים הקפואים, מכאן.

אותה שעה שרוי החוף האטלנטי באוויר ממוזג של אביב נצחי ויתה יכול להתרחץ במימי האוקיאנוס בתקופת טבת, ולהתענג למראה הביצורים שהקימו כאן הפורטוגזים לפני מאות בשנים, ועל ידם, " קצבות " – בירות ו " קצור , טירות שליטים ברברים אף הן ירושת העבר.

מגוונת ורבת פנים היא אפוא ארץ מרוקו, ומרובים יישוביה ופינותיה בהם ישבו היהודים לדורותיהם, ואשר בהם נהלו על פי התנאים הגיאוגרפים את אורח חייהם המגוון, אך מאחדת את היהודים הדבקות בתורת ישראל. 

בנופים אלה של ארץ המערב נתפתח יישוב יהודי עוד מימים קדומים. בידינו עדות של כתובות קבורה עברית מן המאה השלישית לספירה, אשר נמצאה בוולוביליס שבין מכנאס לפאב וזו לשונה : מטרונא בת רבי יהודה נח. מהידוע לנו על ההיסטוריה המוקדמת של היהודים במרוקו יש לציין את עדויות ההיסטוריונים הערביים ובתוכן עדותו של ההיסטוריון הנודע אבן חלדון.

המספרים לנו על אודות שבטים ברברים שלמים שנתגיירו לפני התפשטות האסלאם. נקודת ציון חשובה בתולדות היהודים במרוקו קשורה בייסודה של העיר פאס על ידי אדריס השני בראשית המאה התשיעית. בעיר זו ישב במאה הי"א הרי"ף הלא הוא רבי יצחק אלפאסי הפוסק הנוגע.

במאה שאחרי כן, משתנה מצב היהודים במרוקו לרעה עם עלייתם של האלמאחידים. הם המייחדים. שבטים קנאים אלו החריבו קהילות שלמות במרוקו ובספרד בין השנים 1140 – 1150. ועליהן קונן הפייטן הנודע רבי אברהפ אבן עזרא בקינתו " איך נחרב המערב ורפו כל ידייים "

ובקינתו " אההה ירד על ספרד ". עם שהוא מזכיר קהילות שחרבו במרוקו, כדרעא, סג'למאסה, תלמסאן, סאוטה, מכנאס, סוס אגאמאת, ותלונות שיא בפיו על חורבן פאס. הדי טרור, אימה, טבח ושמד עולים מתוך קינות אלו.

נקודת המפנה בתולדות יהודי מרוקו קשורה בבואם של המגורשים מספרד. אשר כאמור גם משפחת אבן צור נמנתה עמהם. מצד אחד עדים אנו לפריחה רוחנית ולשגשוג מוחדש של חיי התרבות היהודיים עם בוא המגורשים, ומצד שני מעידים המקורות ההיסטוריים על חבלי קליטה של המגורשים ועל קשיי מיזוג של קהילות המגורשים וקהילות התושבים.

ואולם ברבות הזמן רואים אנו כי בני המגורשים עולים לגדולה הן בתוככי הקהילה היהודית והן מחותה לה בחצר המלכות. אלא שיש לציין במיוחד את תרומתם לחיי הרוח היהודיים, חותמם מכריע של בני המגורשים מוטבע בתחום הפסיקה וההלכה. אכן הספרות הרבנית של מרוקו מתמלאת מתורתם של המגורשים, והפסיקה נבנית על פי מורשת חכמי קסטיליה.

עדות חיה לכך משמש הקובץ הנודע של " תקנות יהודי מרוקו " שבו מובעת לא אחת תחושת הרצף הרוחני של חכמי מרוקו בני המגורשים, שראו עצמם כממשיכיה הנאמנים של מסורת הפסיקה הספרדית. דבר זה עולה גם מתוך קובצי השאלות והתשובות של חכמים אלו ובתוכם מתוך קובץ השאלות והתשובות " משפט וצדקה ביעקב " לרבי יעקב אבן צור.

דרך אגב יש להעיר, כי את עלייתם המהירה של המגורשים יש התולים בדלדול הקשה שפקד את יהדות מרוקו ובמיוחד את קהילת פאס ערב בוא המגורשים, בשל רדיפות ושמד שהתישו את כוחם הפיזי והרוחני כאחד. ואולם תהליך עליית המגורשים בחברה היהודית במרוקו נשא עמו ברכה מרובה. ואין מרכז אחר בצפון אפריקה שבו שינו המגורשים את פני חיי הרוח לדורות כבמרוקו.

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר