פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

החדשים חייבים לקבל עליהם את מנהגי הוותיקים. ומר"ן מחדש שם שאפילו החדשים מתרבים עד שהם הופכים לרוב, אינם יכולים לחזור למנהגם הראשון, ולא אמורים " חוזר וניעור ", אלא אומרים " קמא קמא בטיל ", כלומר כל אדם חדש שמגיע מתבטל בוותיקים והוא הופך להיות כמותם, וכלן תמיד החדשים יתבטלו בוותיקים.

ועל זה מסתמך הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו כשהוא דורש מכל הקהילות שהגיעו לארץ לקבל עליהן את מנהגי ארץ ישראל ( אם מנהג כזה בכלל קיים ). ואלה דבריו בספרו חזון עובדיה " כאן בארץ ישראל עיקר התושבים מקדם היו ספרדים, ומן הדין שהאשכנזים היו יכולים לנהוג כדעת מרן מרא דאתרין, בין להקל בין להחמיר "

והנה עולה מדברים אלו, שלא רק הקהילות הספרדיות שבאו לארץ חייבות לקבל עליהן את מנהגי ארץ ישראל, אלא גם האשכנזים. מדוע אם כן מתיר הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו לאשכנזים במקומות אין ספור, להמשיך במנהגם על פי כלל האומר : ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א " ?

והנה יש לדון בדעתו של מר"ן בית יוסף שכן שם באבקת רוכל סימן ל"ב, הוא פוסק בצורה הפוכה מפסקו בסימן רי"ב.

להלן שתי התשובות :

סימן ל"ב : קהילות שנהגו לפי הרמב"ם עד עכשיו ( כנראה קהילות אראגון ), אינן צריכות לשנות את זאת ולהתחיל מעכשיו לנהוג לפי רבי יעקב בעל הטורים ( כנראה לפי דרישת הקהילות הקשסיליאנות שהושפעו על ידי הרא"ש ובנו שהתיישבו בטולדו בשנת 1305.

הטענה הייתה שהרמב"ם הוא חד שיטתי בעוד בעל הטורים הוא רב שיטתי, ולכן הוא עדיף. זו טענה מעניינת שמאפיינת את המפגש הבין עדתי של המאה הט"ז. רבי יוסף קארו ע"ה פסק לאותן קהילות שהן צריכות להמשיך במנהגן לפסוק על פי הרמב"ם

סימן רי"ב : קהילות של אשכנזים שהגיעו לבולגריה ורצו לשמר את חומרותיהם בבדיקת הריאות, ובית יוסף פסק שהם צריכים לאמץ את מנהגי המקום שאליו הגיעו ולהפוך לספרדים.

לכאורה יש סתירה בין שתי התשובות. אך יש לתרץ כי בסימן רי"ב האשכנזים באו למקומם של הספרדים, בזמן שבסימן ל"ב, גם הקהילות שנהגו לפי הרמב"ם וגם אלו שנהגו לפי רבי יעקב בעל הטורים היו קהילות עקורות שהגיעו למקום חדש, ויותר מזה, ארצות המזרח נחשבות לאתריה של הרמב"ם שדר במצרים ופרש את רשתו על כל המזרח ; ארץ ישראל, תימן, עירק וסוריה.

אך אין זאת אלא דחיה בקש. הרי לדעת מר"ן בסימן רי"ב הנ"ל, כל מגורשי ספרד היו צריכים לנהוג על פי מנהגי המקומות שאליהם הם הגיעו : בטורקיה וביוון – לפי המנהג הרומני וטי, בארץ ישראל – לפי מנהג ארץ ישראל העתיק, במרוקו – המגורשים היו צריכים לנהוג לפי מנהג התושבים.

ובסימן ל"ב הנ"ל, מר"ן היה צריך לפסוק, לא רק שהקהילות הנוהגות לפי הרמב"ם יכולות להמשיך במנהגיהן, אלא שגם הקהילות שנהגו לפי בעל הטורים, צריכות לנהוג כדעת הרמב"ם שהוא מרא דאתרא במזרח.

אין ספק אם כן, שגם מר"ן מקבל כי הכלל של " ההולך ממקומו למקום אחר – צריך לנהוג כמנהג המקום שאליו הגיע " – אינו תקף בעת הנדידות הגדולות. ובאמת, הספרדים שהגיעו למזרח אחרי הגירוש, לא רק שלא קיבלו את מנהגי המקום, אלא שהם השליטו את מנהגיהם על כל עדות  המזרח פחות או יותר.

חייבים לומר כי מר"ן פוסק שמנהג אחד צריך להתבטל מפני המנהג השני, רק אם שני המנהגים אינם יכולים להתקיים בו זמנית, כמו בנושא השחיטה שכפוף כרגיל לאילוצים כלכליים. אבל אם יש כמה בתי כנסת בעיר, אין בעיה שכל אחד מהם ינהג לפי מנהגו.

ואומנם באותה תקופה מעניינת של נדידת הקהילות, פסק הרד"ך בתשובותיו, כי שתי קהילות באותה עיר אין בהן דין של לא תתגודדו, והן כמו שני בתי דינים. ומר"ן בעצמו מסתמך על תשובה זו באבקת רוכל.

מוהר״ר שלום משאש נר״ו נשאל מן העיר ליאון שבצרפת(שו׳׳ת תבואות שמ״ש, יי״ד, עט) לגבי שחיטה ובדיקה שנהגו בה בהתחלה כמו האשכנזים שהיו התושבים הראשונים. ואח ״כ נתרבו הספרדים עד שהפכו להיות רוב מוחלט (95%). והוא השיב שהואיל והספרדים נעשו קהילה נפרדת בפני עצמם עם רב שלהם, הם יכולים לשוב למנהגם הראשון, ואין בזה משום לא תתגודדו, שכן אץ עוברים על לא תתגודדו אלא אם יש בית דץ אחד בעיר, אבל בשני בתי דינים, אין עוברים על לא תתגודדו(על פי דברי אביי ביבמות יד, ע״א).

ולגבי יוצאי תימן בארץ אם הם חייבים להמשיך בחליטת הבשר אחרי מליחתו, כתב מורנו(שמ״ש ומגן ח״ב, יו״ד, סי׳ יט): ״ואני הצעיר בספרי תבואות שמ״ש חיו״ד סי׳ ע״ט, הארכתי בענין המנהגים, והעליתי דאם יש קהל שלם עם רב שלהם, דיכולים לעשות מנהגם אפילו להקל, וכל שכן להחמיר. וכתבתי שם דעדיפא, דאף על פי שמתחלה, הראשונים שבאו היו מועטים, והוצרכו ללכת אחר אנשי העיר המרובים, אם אחר כך באו אחרים ונתרבו באופן שיוכלו להיות קהל לעצמם עם רב שלהם ולעשות מנהגם הראשון, דודאי יכולים למנהגם הראשון. ולא אמרינן קמעא קמעא בטיל, משום שמתחילה היו אנוסים שלא היה להם קהל בפני עצמו. וכיון שאחר כך באו אחריהם רבים ועשו קהל בפני עצמו, יכולים לחזור למנהגם״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר