פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

דברי שלום ואמת מאת הרב שלמה טולידאנו . כרך אלף.

מנהג א״י

אין ספק כי המנהג המכונה ׳ירושלמי׳ הוא מנהג יחסית חדש בארץ. לפני 1099 טרם הוחרבו הקהילות ששרדו מזמן בית שני, ע״י הצלבנים – מנהג א״י היה מבוסם על התלמוד הירושלמי. למשל, רבי זרחיה הלוי טוען (מס׳ ביצה, פ״א) שבא״י נהגו עד ימיו רק יום אחד בר״ה עד שבאו ״חדשים מקרוב באו״ ואילצו אותם לשנות את מנהגם ולנהוג יומים בר״ה. טענו כנגדם כי מנהגיהם מנהגי שמד5 הם (ראה מלחמות ה׳ שם). וכן מובא בשו״ת ר׳ בצלאל אשכנזי ע״ה בתשובה שנכתבה בצפת ע״י ר׳ יהוסף אשכנזי המכונה ״התנא״ בין השנים ש״ל ושל״ב(1572-1575) בסוף חיי מר״ן: ״ולא זו בלבד אלא שבכל המנהגים שיש בארץ כעת, אין בהם מכל המנהגים שנזכרו בגמרא שהיו בארץ ישראל״(סוף סי׳ ב׳).

 

מנהגי שמד: מנהגים שנוגדים את ההלכה ושנתקבלו כרע במיעוטו בזמן שמד. ואמנם הנוצרים רדפו את היהודים בא״י החל משנת 311, אחרי שהתנצר הקיסר הרומאי קונסטנטיום ימ״ש. אסרו עליהם ללמוד תורה, אך התירו להם להתפלל. החכמים התחכמו וכתבו פיוטים שהכילו דברי תורה, כדי שיאמרו אותם בתוך היוצר ובתוך העמידה. וזה מקור הפיוט של ר׳ אלעזר הקליד, יניי וחבריהם. כמה ממנהגי א״י – כגון ראש השנה יום אחד, פיוטים בתוך היוצר והעמידה, קולות בסירכות – נתפשו ע״י חכמים אחרים כמנהגי שמד שנבעו ממיעוט לימוד התורה.

המנהגים שנוצרו אח״כ עם עליית 300 רבנים מצרפת בראשית המאה הי״ג ואח״כ עם בוא מגורשי ספרד לא התחשבו באותו מנהג קדום, ואין הם דומים למה שמכונה כיום הנוסח הירושלמי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

ינואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר