הווי ומוסרת במחזור החיים-ר. בן שמחון-לוראק דל כ'אמייא – דפי שמירה.
להלן הקטע המלא על אמונות מספר " נר המערב " לרב משה טולידאנו.
אל כ'אמייא
כאמור הרך הנולד רגיש מאוד לכל דבר, ובמיוחד " למבטים " מיותרים של נשים זרות. הוא רגיש לעין הרע של המבקרים הרבים הבאים לברך את היולדת, ועל מנת לשומרו מעינם הרעה והמסוכנת של כל הזרים הלא רצויים, נוקטים בכמה אמצעים יעילים, ואחד מהם הוא " אל כ'יאמייא ".
זהו פרגוד המפריד בין אנפיסא – היולדת – לבין סביבתה. פרגוד זה עשוי קטיפה ומשמש כעין חץ בין החיה לבין הסובב אותה. הוא שומר על הרך הנולד מעינא בישא, ומפני המזיקים הרבים המסתופפים השבוע זה על יד היולדת ועוללה.
פורשים אותו מן התקרה למטה, סביב מיטת החיה. בל נשכח שהאמונה העממית הרווחת בכל השכבות בצפון אפריקה היא ששדים, עין הרע, מזל רע וצרות עין, חד הם. נר המערב : אמונות הבלי שוא, הזיות, רוחות רעות ושדים, עין הרע, כישופים וחלומות, נפוצים במידה מרובה מאוד אצל יהודי מרוקו.
לוראק דל כ'אמייא – דפי שמירה.
על המצע הזה אל כ'אמייא, תלים דפים מודפסים – דפי שמירה או מכפי שמכנים אותם לוראק דל כ'אמייא או לחזאבאת, ובהם כל מיני פסוקים : מכשפה לא תחיה, שמות שלושת האבות וארבע אימהות, המזמור שיר למעלות אשא עיני ( תהלים קכא ). לחש מיוחד של הרב חיד"א נגד עין הרע, שמות שלושת המלאכים סנוי, וסנסונו"י וסמנגל"ף, אדם וחוה ועוד.
בכוחם של שמות המלאכים הללו והלחש לגרש את לילית – השדה ההורגת ילדים.
הערת המחבר :
עדן מקדם, ערך שדים, שם מסופר כך על לילית : ארבע נשים היו אימהות של שדים : לילית, נעמה, אגרת, ומחלת, וכל אחת מהן מושלת עם מחנותיה, תקופה אחת משקיעת החמה עד חצות לילה, הן מתקבצות בהרי נשפא, סמוך להרי החושך, והם נשיו של שרו של עשו, ודוגמתן נשא עשו ארבע נשים, והן ארבע כיתות של שיר פגעים : שחל, ופתן, כפיר ותנין ( תהלים צא, יג ) בשם רבנו בחיי, פרשת בראשית.
גם את היולדת לא שוכחים ולא עוזבים וקושרים סיב ידה של היולדת, צורת צמיד בנטף " לאטוך ". מין זפת שחורה, אשר יהודים ומוסלמים כאחד נהגן להוסיף למי שתייה בימי הקיץ החמים. חומר זה מהווה מוטיב מאגי מובהק, להרחקת המזיקים ועין הרע.
אמצעי השמירה סביב היולדת ועוללה הם רבים : אסורה בהחלט חדירת חתול לחדרה של החיה, כי חוששים שמא זה שד שהופיע בדמות חתול. לא מרשים דם כניסה אישה מטה לבית היולדת עד לאחר טבילתה במקווה טהרה, כי דם נידה מושך שדים. כל זה בא לדפי שמירה שהיו נהוגים עד ימינו ושסופקו בדרך כלל על ידי המיילדת לבתי היולדות.
בדף שמירה עתיק אשר נהגו לתות על הפרגוד המפריד ביו היולדת לסביבתה, רשמו שני פיוטים שתוכנם שבחים לאיחולים לרך הנולד הנכנס לבריתו של אברהם אבינו.
פיוטים אלה השתמרו בקובץ שירה של יהדות לוב " שאו זמרה ", ורגילים הם לשיר אותם בברית מילה. בדך השמירה נפלו שיבושים מצד המעתיקים אנו מביאים כאן את השירים במלואם.
פיוט א, סימנו יעקב
שתיל עליו כגן רטוב / ומצא חן ושכל טוב
בסימן טוב ובמזל טוב / והצלחה לעינינו
יגיל שמחה קהלינו / ושוש תשיש עדתנו
כי ילד יולד לנו / וגם בן ניתן לנו
עליו שם עבים רכובו / יחון יולד זה בטובו
וגם יזכה לבוא / בברית אברהם אבינו
קונהו חפצו ימלא / ובטוב, ימיו יבלה
ולארץ חמדה יעלה / עם כל ישראל אחינו
ביום זה אביו בזמרה / יעמוד לקרוא בתורה
בכבוד וגם תפארה / יברך שם אלוקינו.
פיוט ב
ברוכים אתם קהל אמוני / וברוך הבא בשם ה'
הילד היולד יהיה בסימן טוב / יגדל ויהיה כמו גן רטוב
יעלה ויצליח ינצל מקטוב / אמן כן יעשה ה'
וברוך הבא בשם ה'
חלק יתן לנו האם הנעימים / ובימיו נעלה לשל רגלים
גדולים וקטנים בבית ה'
וברוך הבא בשם ה'
זכור רחמיך ודם הברית / ופקוד את צאנך צאן השארית
על משיחך משיח בן דוד / ושלח את אליהו נביא ה'
וברוך הבא בשם ה'
הילד הזה יזכה לבריתו / אביו ואמו יראו חופתו
המלאך הגואל יברך אותו / ויזכה לחזות בנועם ה'
וברוך הבא בשם ה'