הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

רבי אברהם ריוח

שנת התקל״ד  – 1774

שדר׳ דידן יצא לשליחות צפת עם ר׳ מסעוד בונאן ובשליחותם זו לא עלה זווגם יפה. כי היו מתקוטטים אחד עם השני. והגאון חידא׳ מספר ביומנו על דרכם ושליחותם זו. ר׳ אברהם דידן הגיע לפאם בכוללות ירושלים ורבי יעקב אבן צור רשם בפנקסו הסכום שנתנו לו שם בעיר פאס. גם בעיר צפרו כתב וחתם לו רב העיר ר׳ שאול ישועה אביטבול כמו שנמצא בקנטרסו ״שלוחי מצוה " ושמו בר״ת בראש אמי׳ר.

המכתב נכתב בפנקסו של החכם השלם שד״ר מעיר הקדש ירושלים תובב״א הלא הוא כמוה״ר אברהם ריוח.

יתר שאת ויתר עוז העיר אישר בחר טיפופה בקודש ויושביה לעולם ירשו ארץ, ממנה השלוחים יוצאים וחלות בכרמים, כרם ה׳ צבאות בית ישראל לחוק בריחיה בריך רחמנא דיהיב לן אורייין תלייתאי אויר בעד אויר ונוסף גם אויר רביעי בקדש, בתר שם טוב עולה על שלחן מלכים. מה נאה נר זה רנפיש וציל נהוריה טפי מכסיף כל הזהבים, אשר בדברו מעריב ערבים, היום הזה ראינו את כבודו ואת גודלו. גדול הנאמר באברהם רחימאי, רחם רחמתים. א׳ מן הרמתיים. מזוקק שבעתיים, החכם השלם והכולל כהה ״ר אברהם ריוח יזיי״א.

מה נכבד היום הזה. יש משום גליוי אריות. משנכנס אב ובנו לקדשו עפ״י הראייה, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש. קידרשין הראוין לביאיה. ביאת שמשו וביאת אורו. ומאי וטהר טהר נברא. גלייה לדרעיה ונפל נהורא. ונתמלא כל הבית אורה. מהנהו אוררת קדשכם. מטבע שטבעו חכמים. בשני כתובין הבאים באחד. חותמי ברבות שהיו במקדש, הין מלמדין מן המודיעות. ולפנים בצעירי ירושלים, דבקו צערים זה בזה, ועלו לחשבון גדול, ונשמע וימס לבבנו, ופקודת כל האדם במריה איפקוד. ויהי העם במתאוננים, יתאונן אדם חי בצערייך ירושלים. ואנן בדידן בסובלי חולאים מתנינן לה מצעיר לסעיר, באש תבער יער, הנה נא העיר הזאת אתיא תוך תוך היבא דשפיל נהר תור נלותא. וצרה דעניותא חסרון כיס קשה מבלם. והין מיעוט אחר מיעוט וחסרה הלבנה עכ״ז קמנו ונתעודד, וחסירון הוליד את עמינדב, לכבוד ארצנו ונחלת אבותינו, ולכבוד רבותינו אשר הבית בית ישראל נשען עליהם, לקדושים אשר בארץ המה. ה׳ עליהם יחיו. ולכבוד האי רעיא מהימנא. ציר אמונים. נברא דמריה סייעיה, ויתן חנו חן חן לו, זריז ונשבר, בהתנדב עם ברכו ה׳ ונקריב את קרבן ה׳ סך שבע מאות אוקיות מטבע מלכות המערב, כלם נתנו לרועה א׳ הוא שליח מצוה האמור לעיל. ועוד סך חמשים אוקיות לשם צדה לדרך, יחד כלם יהיו לרצון לפני ה׳ תמיד ואנו ליה וליה עינינו ישקיף ויראה גוים מקרקרים בהיכלו והוא יפדה את ישראל ויזכור כי בציר המה אסא דקאי ביני חלפי הלא דוד מסתתר בוא יבא ברנה ומלך מלך והשביל ועשה משפט וצדקה בארץ כי״ר, החותם וכו'