פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

דברי שלום ואמת מאת הרב שלמה טולידאנו . כרך אלף.

מנהגי שמד: מנהגים שנוגדים את ההלכה ושנתקבלו כרע במיעוטו בזמן שמד. ואמנם הנוצרים רדפו את היהודים בא״י החל משנת 311, אחרי שהתנצר הקיסר הרומאי קונסטנטיוס ימ״ש. אסרו עליהם ללמוד תורה, אך התירו להם להתפלל. החכמים התחכמו וכתבו פיוטים שהכילו דברי תורה, כדי שיאמרו אותם בתוך היוצר ובתוך העמידה. וזה מקור הפיוט של ר׳ אלעזר הקליר, יניי וחבריהם. כמה ממנהגי א״י – כגון ראש השנה יום אחד, פיוטים בתוך היוצר והעמידה, קולות בסירכות – נתפשו ע״י חכמים אחרים כמנהגי שמד שנבעו ממיעוט לימוד התורה.

כמו כן, מסתבר שגם הנוסח הירושלמי אינו אחיד בכלל. להלן כמה דוגמאות:

א.  יש סידורים רבים של עדות המזרח שהודפסו בארץ לפני קום המדינה שמכילים את ברכת ההלל בראש חודש.

ב.         בספר ילקוט יוסף חלק ״מועדים״(עמוד קפו, סעיף ט), נפסק שיש לבטל את המנהג של אלו שאומרים ״בסימנא טבא״ לפני קריאת פרשת בראשית. הטעם הוא משום שזה הפסק בין הברכה לבין הקריאה. והנה דוקא ר׳ יוסף חיים (שו״ת רב פעלים ח״ג סימן מב), מעיר שאמירת ״בסימנא טבא״ אינה הפסק, דקי״ל שאלת תלמיד לרב לא הוי הפסק (שהיא שלש מילים: ״שלום עליך רבי״). הוא גם שאל את הרב אליהו מני ראש רבני חברון בזה, והלה השיב לו כי בירושלים וחברון נוהגים לומר בסימנא טבא קודם קריאת בראשית. הרי לך הוכחה שלא מדובר רק במנהג צפון אפריקה, אלא במנהג המכונה ״ירושלמי״.

ג.  הראשל״צ הגרע״י נר״ו ערער על אמירת ״ברוך הוא וברוך שמו״ בברכות שאדם רוצה לצאת בהן (ראה חזון עובדיה, הלכות סדר ליל פסח, אות יד; ילקוט יוסף ח״ג, עמי קז; ילקוט יוסף ח״ד כרך א׳ עמי רסח). אך רבי עמרם אבורביע זלה״ה בס׳ נתיבי עם (סי׳ קס׳׳ז) כתב שמנהג ירושלים לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, גם על המוציא וקידוש, וגם על שופר ומגילה וכו'. והפר״ח שישב על כסא הרבנות בירושלים, מצא יסוד לזה מהתלמוד (סי׳ קכד). המסקנה שהמנהג לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, הוא מנהג שנמצא גם במה שנקרא היום ״נוסח ירושלמי״. וא״כ לא מדובר במנהג צפון אפריקה טיפוסי.

ד.  הראשל״צ הגרע״י נר״ו פסק שיש לחתום את ברכות ההפטרה בשבת חול המועד בחתימה: ״מקדש השבת״, ולא בחתימה ״מקדש ישראל והזמנים״ (מועדים עמי קמח, מדיני התפלה בסוכות, סעיף ב). אך במדינת בבל ואגפיה וכל ערי הודו ופרם וערי אשור היו חותמים ״מקדש השבת וישראל והזמנים״ בשבת חול המועד של סוכות (כף החיים סי׳ תצ, אות עח). ובעל כף החיים מעיר (שם) שמה שאמרו שמנהג ירושלים הוא לחתום רק ״מקדש השבת״ אינו לגמרי נכון, אלא היו מנהגים מחולקים בתוך ירושלים עצמה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  
רשימת הנושאים באתר