קו לקו. אסופת מאמרים-חכמי קהילת אלג׳יר במאות הט״ז והי״ז חלק ב׳
חכמי קהילת אלג׳יר במאות הט״ז והי״ז חלק ב׳
שמעה של קהילת אלג'יר כמרכז רוחני, החל להתפרסם בעולם היהודי לאחר שנת קנ״א (1391). בעקבות הפרעות ביהודי ספרד, בשנה זו; יהודים רבים נטשו את ספרד והתיישבו בארץ הקרויה היום אלג'יריה.
הפליטים היהודיים מספרד הביאו עמם רוח של התחדשות לקהילות היהודיות באלג'יריה. מקום מרכזי בהתחדשות זו תופסת קהילת אלג'יר, אשר בה התישנו חכמים מספרד ומאיורקה. המפורסמים שבהם היו רבי יצחק בר ששת המכונה בקיצור הריב״ש ורבי׳ שמעון בר צמח דוראן (הרשב״ץ), אשר הקימו בעיר אלג'יר את המסד למרכז הרוחני לקהילות צפון אפריקה וארצות הים התיכון.
לאחר מות הרשב"ץ (1444) המשיך בנו, ר׳ שלמה דוראן ( הרשב״ש ) במגמת אביו, וכן נהגו אף נכדיו של הרשב"ץ רבי צמח ר׳ אהרון ורבי שמעון.
חיבורי החכמים האלה׳ מהווים מקור עיקרי לתולדות יהודי אלג'יריה במאה הט״ו. אולם החל מראשית המאה הט"ז, מתמעט החומר ההלכתי המשמש גם כמקור היסטורי עיקרי, ורק בראשית המאה הי"ח מתרבה הספרות הרבנית, ובעקבות זאת מתרבות ידיעותינו על הקהילות היהודיות מספרות זו וממקורות אחרים.
במאות הט"ז והי"ז התחוללו באלג'יריה תמורות מדיניות שהכבידו על היהודים: הספרדים ניסו לכבוש את חופי אפריקה הצפונית, במסע שהחל בשנת 1508 ; המסע עורר חששות כבדים אצל היהודים מן הגורל הצפוי להם, לאור לקחי גירוש רנ"ב מספרד.
השלטון המוסלמי באלג'יריה אף הוא עבר תמורות — בשנת 1516 כבשו קורסארים את אלג'יר ובהדרגה הדפו את הספרדים מחופי המגרב.
הקורסארים קבלו על עצמם את מרות השלטון העותמאני, אולם שלטון זה לא היה יציב. התמורות המדיניות הביאו לפגיעות רבות ביהודים, פרטים על כך מצויים בחלק הראשון של המאמר, אשר עסק במחברי ״ החוט המשולש ״.
רבי אברהם אבן טוואה, רבי שלמה (ר׳בי שלמה בן צמח) דוראן ורבי שלמה צרור. מלבד שלשה חכמים אלה, שתפשו מקום מרכזי בחיי הקהילה באלג׳יר, חיו בעיר זו חכמים נוספים אשר השתתפו בצורה פעילה בחיי הקהילה.
עמוד 33