רבי ישראל נג'ארה

 

תולדותיו וכתביו.

תולדותיו

בדברי המבוא שלהלן אינני מתכוון לעסוק בהרחבה בתולדותיו של רבי ישראל נג'ארה, שכן אלו נכתבו בצורה מפורטת ביותר על ידי מאיר בניהו. בניהו אסף את כל החומר על רבי ישראל נג'ארה, המצוי בדפוסים ובכתבי יד, ובנה על פי ממצאים אלו תמונה ברורה למדי של תולדותיו וכתביו של רבי ישראל נג'ארה.

ברם, כתב יד בודפשט של הספר " מקוה ישראל " לא היה לפניו ולא הכירו, ולכן הסתפק בתיאורו של הספר על פי המעט ממנו שהוציא בדפוס א' ביק, ועל פי כתב יד ניו יורק אשר, כפי הנראה להלן, מכיל דפים בודדים בלבד מן הספר כולו, וגם אלו לא באים לפי הסדר.

לא ניתן לבנות תמונה, ולו חלקית, על טיבו ומבנהו של הספר, ואף לא על שיטת ומבנה הדרשה של רבי ישראל נג'ארה, אשלים ואוסיף פרטים הנלמדים מתוך כתב יד בודפשטשל " מקוה ישראל " שהוא כתב יד כמעט שלם. וחסרות בו רק דרשה אחת והתחלות של תי דרשות.

רבי ישראל נג'ארה נולד בצפת בשנת ש"י – 1550 לערך. את תורתו למד אצל אביו ואצל סבו רבי ישראל די קוריאל, מחכמי צפת ואחד מארבעת המוסמכים הראשונים. בהיותו בן עשרים וחמש לערך עבר לדמשק יחד עם אביו שקיבל משרת רבנות שם. לא ברור אם הצטרפותו של נג'ארה לאביו הייתה מאונס או מרצון, שהרי בשלב זה בחייו היה כבר נשוי.

האם נאלץ לצאת מצפת כתוצאה מבעיה כלשהי שהתעוררה או אולי אף נאלץ לברוח מדמשק. או שמא היה מעבר זה מרצון. סביר להניח שמעברו של נג'ארה היה לצורך פרנסה, בהיותו סמוך על שולחן אביו. לאחר מות אביו נתמנה לסופר הקהילות, משרה שכנראה אביו שימש בה לפניו.

תפקידו היה לנסח ולכתוב את מכתבי הקהילה ולשמור על קשר עם הקהילות האחרות. באתו זמן כנראה החל לדרוש את דרשותיו לא בדמשק עצמה, אלא בכפר ג,ובאר הסמוך לדמשק. לעת זקנתו התיישב בעזה והיה שם מרביץ תורה.

לא ברורות הסיבות למעבר זה, ואולי שהה שם בדרכו חזרה ממצרים ותושבי עזה היהודים הפצירו בו לשבת שם ולקבל משרה זו. מכל מקום, ידוע שמשפחת נג'ארה התיישבה בעזה ורבי ישראל נתמנה למרביץ תורה, משרה שאחריו ירש אותה בנו. רבי ישראל נג'ארה נפטר בעזה בשנת שפ"ה – 1625, בערך ונקבר שם. וכך אומר קונפורטי "

" ובעיר עזה היה מרביץ תורה הרב רבי ישראל נג'ארה המשורר שחיבר ספר זמירות ישראל, וחיבר עוד ספר שארית ישראל מפזמונים אבל לא נדפס, ועוד חיבר ספר מערכות ישראל פירוש על התורה, וספר מקוה ישראל מארבעים דרושים, וספר פצעי אוהב פירוש על ספר איוב ולא נדפסו, והא בנו של מהר"מ נג'ארה שהיה מרבני דמשק וחיבר ספר לקח טוב.

ואחר שנפטר רבי ישראל נג'ארה בעזה נכנס במקומו בנו הרב משה נג'ארה והרביץ שם תורה בעזה כמה שנים. ואני הכותב בעלותי לירושלים פעם ראשונה שנת הת"ה – 1645 בעברי דרך עזה אז ראיתי להרב משה נג'ארה שהיה מרביץ תורה ושם למדתי בחברתו קצת ימים. 

פיוט יה רבון עולם ישראל נג'ארא

המקום : צפת

זמן – המאה ה-16

יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא

 

יה אדון כל העולמים

אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא

 

אתה הוא מלך מלכי המלכים

עוֹבָדֵי גְבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא

 

מעשי גבורותיך ונפלאותיך

שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוַיָּא

 

נאה לי להביע

   

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא

 

שבחים אערוך בוקר וערב

לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא בְּרָא כָל נַפְשָׁא

 

לך אל קדוש בורא כל נפש

עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא

 

מלאכי מרום ובני אדם

חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא

 

חיתו שדי ועוף שמים

   

רַבְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין

 

גדולים מעשיך ואדירים

מַכֵךְ רָמַיָּא זַקֵף כְּפִיפִין

 

משפיל רמים זוקף כפופים

לוּ יְחִי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין

 

לו יחיה אדם שנים אלפים

לָא יֵעוּל גְּבוּרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא

 

לא יספיק לספר גבורותיך

   

אֱלָהָא דִּי לֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא

 

האלוקים שלו יקר וגדולה

פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפֻּם אַרְיָוָתָא

 

פדה את צאנך מפי אריות

וְאַפֵּיק יַת עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא

 

והוצא את עמך מתוך הגלות

עַמָּךְ דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא

 

עמך שבחרת מכל האומות

   

לְמִקְדָּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין

 

למקדשך שוב ולקדש קודשים

אֲתַר דִּי בֵיהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין

 

מקום בו ישמחו כל רוח ונפש

וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרֲחֲשִׁין

 

ויזמרו לך שירים ושבחים

בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשֻׁפְרַיָּא

 

בירושלים עיר כלילת יופי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  
רשימת הנושאים באתר