עליית הנוער ותנועת שרל נטר-י.שרביט

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

ג'ו לסרי. 

3 – בשנת 1943 הגיע למרוקו הג'וינט, עם משאבים רבים ורצון עז לעזור.

4 – נוכחותו של אלפונסו צבע הייתה זו שעוררה את מצפונה של יהדות מרוקו : ייסודה של תנועת הנוער שרל נטר הייתה, לדידו, המעשה הנכון ביותר שהביא להבשלת הפוטנציאל של הנוער שהיה אצור עד אז. הוא היה מנהיג בעל חזון שידע לסחוף בקסמו ולהגשים חלומות.

 יהדות מרוקו הכירה בהצלה העצומה שלה לנוכח האסון הגדול של עמנו בשואה, וחשה כי יש לה תפקיד למלא לאחר מלחמת העולם השנייה. במובנים רבים זה מסביר את המרץ והלהט שהיו נחלתה ונחלת בני הנוער בה.

ג'ו לסרי מרעיף שבחים על הקהילה היהודית המרוקאית ומציין תכונות עילאיות שכאמור הקלו מאוד על קיומה של תנועת נוע כ " שרל נטר ", וביניהן רוח ההתנדבותית, שהייתה פועל יוצא של הסולידריות הקהילתית שצוינה לעיל.

הקאדרים של כל ישראל חברים העמידו כשמונים אלף ילדים לרשות תנועת הנוער ; המפעל החברתי של כל ישראל חברים בהחלט הלם את מגמותיה החברתיות של שרל נטר, כך שבהחלט נוצרו שותפות אינטרסים וכמה פעילויות משקיות, במיוחד ביחס למללאח ולהתמודדות עם העוני.

הגעת האמריקאים, בדמותו של הג'וינט, לימדה את תנועת שרל נטר מהו תקציב, וכיצד לכלכל ארגון חברתי בדמות תנועת נוער. הם הקימו באמצעיהם הרבים ובתבונתם הרבה אגודת סעד סוציאליות רבות, ושיכללו את אלה הקיימות.

הייתה בכך עוד מגמה משיקה לפעילותה של שרל נטר, במיוחד בייסוד " היחידות העממיות " שהוזכרו קודם. נדרש מנהיג שישכיל להוציא אל הפועל את כל תעצומות הנפש הללו – והוא הופיע בדמותו של אלפונסו צבע ובדמותם של עמיתיו המסורים, וכמובן גיסו – ג'ו לסרי. אלפונסו צבע האמין בתחיית הקהילה היהודית במרוקו. בזכותו נעשתה הקהילה עשירה יותר ומשכילה יותר.

ג'ו לסרי בלט בכישוריו הארגוניים המעשיים בשטח. במאי 1944 נתבקש הג'וינט לסייע לשרל נטר בארגון מחנה קיץ. עבורו הייתה זו טבילת אשר ארגונית, משום שלראשונה אורגן מחנה עבור שלושת אלפים ילדים.

תחבורה, מזון, דיור – אלה היו שלושת המרכיבים המרכזיים שארגן בסיוע צמוד של הג'וינט. הללו רכשו עבור מחנה הילדים אוהלים טובים מאוד של צבא ארצות הברית, ומשאיות בריטיות למען הובלת הציוד הנדרש והובלתם של הילדים. 

אדגר גדג'.

אדגר גדג', איש בעל חן אישיכריזמה, איש החינוך הבלתי פורמאלי פאר- אקסלאנס, יליד סטיף, אלג'יריה 1921, אזרח צרפתי. נכדו של המקובל הרב שלום גדג' מסטיף. ממקימי תנועת הצופים באלג'יריה. שירת בצבא הצרפתי באלג'יריה ובאוג'דה, שם התוודע לראשונה ליהדות מרוקו באורח מעמיק.

כבר באוג'דה הוא חש את הלהט המקנן ביהדות מרוקו – הן במעמדו המרכזי של הרב, הן בלימוד הנלהב והמעמיק והן בתפילות ובאקלים הרוחני התוסס. בד ובד ראה שהדור הצעיר, בני 20 – 30, מאופיין בדיכוטומיה חברתית מסוימת, בני המעמד העשיר לעומת חברה יותר נחשלת.

על שום כך החל ליזום פעילויות חינוכיות לנוער ולמבוגרים יותר, על מנת לאחות קרעים חברתיים שצפו בראייתו החדה. באוג'דה קיבל גדג' יחד עם 150 בני נוער, את פניו של " שאמו " פרדריק סימון שאמו בכבוד ובהדר.   

Frederic Simon Hammel – Chameau

" שאמן " היה מנהיג צופים צרפתי, שעלה ארצה בשנת 1948 והתיישב בקיבוץ " עין הנצי"ב " בעמק בית שאן. הוא עצמו נדהם לגלות את הפוטנציאל העצום ואת חיוניותה של יהדות מרוקו. לימים תהיה מערכת היחסים ביניהם – יחס של כבוד המהול בשונוּת רבה.

גדג' הגיע לקזבלנקה בשנת 1949. הייתה זו שנה מכרעת ליהדות מרקו בכלל ולתנועת שרל נטר בפרט. באותה שנה זכתה תנועת הצופים היהודית במרוקו להכרה. תרומתו של אדגר גדג' לצופים ולשרל נטר נרשמה על ידי קברניטי שרל נטר כייחודית ביותר, מאפיינת בחותם אישיותו כצופה מובהק.

גדג' העמיד את עקרונות הצופיות מעל לכול. הוא היה מנוסה בחיי היום יום של הצופה, החל בישיבות וכלה במחנות ובפעילויות למיניהם, ולא סלח על חוסר בקיאות בטכניקת הצופים, על אי סדר, על רשלנות.

לדידו צופה טוב היה חייב להיות מסוגל להפגין בכל עת רמה טכנית טובה, מוסר גבוה, הופעה ללא רבב, והיגיינה אישית. פעילות הסבה אף את שימת לבם של בני הדור הצעיר המרוקאי-מוסלמי, הסוללים את דרכם לעצמאות מרוקו.

בן ברקה, ממנהיגי דור זה, ביקש לא פעם להתוודע לשרל נטר ולפעילותה החינוכית הלא פורמאלית. הוא אכן השתתף בפעילויות רבות תוך רקימת קשרים קרובים, באמצעותו של גדג'. בן ברקה, שעתיד היה להתמנות לנשיא האסיפה הלאומית המרוקאי, הכריז כי ביקורו הראשון יהיה באחד ממרכזי ההכשרה של מדריכי שרל נטר, זמן רב ומבקש לשאול את תוכניותיה החינוכיות עבור הנוער המרוקאי המוסלמי.