פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

דברי שלום ואמת מאת הרב שלמה טולידאנו . כרך אלף.

מכל זה עולה כי המנהג בירושלים לא היה כמו שפסק הראש״ל הגרע״י בכל מקום שאין לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא.

להלן דוגמה נוספת בקידוש של ברית מילה. בצפ״א נוהגים לשתות מן הכוס אחרי שאומרים את הבקשה ״אלהינו קיים את הילד הזה וכו׳״. הראש״ל הגרע״י טוען שזה הפסק, ושצריך לשתות מיד אחרי ״כורת הברית״. ר׳ אהרן בן שמעון מדווח בספרו ״נהר מצרים״: ״המנהג פשוט בארץ ישראל ובמצרים שהמברך על הכוס אחר שגומר ברכת אשר קדש ואלהינו קיים וכו׳ וכל סדר הברכה, ואח״כ טועם. ואין לחוש משום הפסק דמפסיק באמירת אלהינו קיים וכו׳ דבהדיא כתב רבינו הטור משם בעל העיטור בסימן רס״ה דבקשת רחמים לא הוי הפסק יעו״ש. ואין לומר דמטעם הפסק אנחנו נותנים יין בפי התינוק קודם שיטעום המברך, דזה אינו. חדא דהא אין אנחנו נותנים יין בפי התינוק כי אם באמירת פסוק ׳ואמר לך בדמיך חיי׳, וכמנהג שהביא מרן הב״י, וטעם המנהג כמו שיראה המעיין, וא״כ מה תיקון הוא זה? הרי כבר הפסקנו בין הברכה לטעימת התינוק. ושנית שאם באמת יש לחוש משום הפסק, אין טעימת יין בפי התינוק מצלת, דהתינוק לאו בר חיובא, ומה יושיענו זה ? וכמו שכתב מרן הב״י משם הכלבו יעו״ש. ועל כן אין כאן חשש הפסק כלל. וכן הוא מנהג עיקו״ת ירושלים ת״ו (הלכות מילה, אות ל״ב)״.

הא למדת כי מנהג צפ״א זהה למנהג ירושלים בדבר זה. ואעפ״כ הרב יצחק יוסף שליט״א כתב: ״אמנם כבר פשט המנהג לטעום לפני אמירת אלוקינו וכו׳ סמוך לברכה, דכיון דאינו מטבע ברכה, רק בקשת רחמים לכתחלה טועמים קודם, מחשש להפסק ". נמצא שמה שמכונה ״מנהג ירושלים״ הוא מנהג לא יציב, ואיך אפשר לבוא כל פעם בשם מנהג מפוקפק כדי לבטל מנהגי אבות של מאות בשנים שנהגו בצפון אפריקה?

אסור לבטל מנהג אבות

האיסור לנטוש את מנהגי האבות מופיע במם׳ פסחים <נ, ע״ב): ״בני בישן נהוג דלא היו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דר׳ יוחנן. אמרו ליה אבהתין אפשר להו אכן לא אפשר לן. אמר להו כבר קבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך״ ( הערה ). והתוספות (שם, נא, ע״א, ד׳׳ה אי אתה) כתבו שאין לבטל אלא מנהג שנהגו בני המדינה מעצמן ומנהג טעות הוא, אבל מנהג שהנהיגו על פי תלמידי חכמים, אין לבטל. וכן כתב הרא״ש במקום. וכן פסק מר״ן(שו״ע, יו״ד, סי׳ רי״ד, סעיף א). בספר זה ימצא הלומד הוכחות שמנהגי צפון אפריקה נבעו מפסקיהם של גדולי עולם. ומוהר״ר שלום משאש נר״ו, המופת של חכמי המערב בדורנו, דחה בספריו הרבים (שו״ת שמ״ש ומגן, ב׳ חלקים, ושו״ת תבואות שמ״ש ד׳ חלקים), את הטענות שהועלו נגד מנהגי צפון אפריקה, ולפעמים אפילו דורש מעדות המזרח לשנות כמה מנהגים מוטעים שלהם (כגון העובדה שהם מברכים ׳להכניסו בבריתו׳ לפני המילה ו׳שהחיינו׳ אחרי המילה ראה שמ״ש ומגן ח״ב, יו״ד, כה).

הערה :פירוש יום השוק של צידון היה בע"ש, ובני בית שאן נהגו לא ללכת מצור לצידון בערב שבת, והיו מחמירים על עצמם בדבר זה כדי לא להיבטל מצרכי שבת. באו בניהם לפני רבי יוחנן ואמרו לו : אבותינו היו עשירים ויכלו להרשות לעצמם דבר זה, אבל אנחנו זקוקים ללכת לשוק של צידון בערב שבת כדי להתפרנס. אמר להם : כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 137 מנויים נוספים

מאי 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר