הערצת הקדושים -יהודי מרוקו – י. בן עמי

הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו – יששכר בן עמי. 

מסורת מוסלמית מספרת שר׳ דוד הלוי דראע היה רב בירושלים בתקופת ישו וכשראה שיהודים מענים את ישו ומסלפים את דברי הברית, גזר על עצמו גלות והגיע למרוקו.

רשימות אלה מזכירות לרוב שבעהרבנים ולפעמים עשרה. במחקרנו אספנו מסורת  אחת על שבעה ולפחות שמונה מסורות על עשרה רבנים, מהן בולטת זו של יהודי תידילי.

          האינפורמנטים הזכירו שהגיעו עשרה רבנים אך לא פירטו את שמותיהם. כך, כמסורת הקשורה לר׳ דוד הלוי דראע נאמר ש׳׳היו אצלנו עשרה הרוגי מלכות. אלה רבנים שבאו לאסוף נדבות. שדדו את כספם והרגו אותם״: בסיפור מסי 7.135 על ר׳ דוד ומשה מסופר ש״עשרה יצאו מארץ־ישראל לקבץ נדבות לעניים, מהם ר׳ עמרם בן־דיוואן, ר׳ חיים בנו, ר׳ דוד ומשה, מולאי איגגי, ר׳ דוד הלוי…״; בסיפור אחר מסופר ש׳׳מירושלים הגיעו עשרה רבנים ור׳ יעקב ברדיעי היה אחד מהם״: בסיפור מס׳ 3.334 נאמר ש״באו מירושלים עשרה חכמים לשם איסוף נדבות וביניהם מולאי איגגי, ר׳ דוד הלוי דראע, ר׳ עמרם בן־דיוואן ור׳ חנניה הכהן״; בסיפור אחר מסופר ש״הגיעו עשרה חכמים מירושלים וביניהם ר׳ שלמה בן־לחנס, ר׳ רפאל הכהן, ר׳ סלימאן אדיין ור׳ משה כהן״: בסיפור מס׳ 5.485 הובאה המסורת של עשרה חכמים שבאו מארץ־ישראל וביניהם ר׳ עמרם בן-דיוואן; בסיפור מס׳ 1.512 נאמר שבין עשרה קדושים שבאו מארץ־ישראל היה ר׳ רפאל איש־ימיני; ובסיפור מס׳ 3.519 מסופר שר׳ רפאל הכהן היה תנא ויצא עם עשרה חכמים (הכוונה כנראה שהיו עשרה חכמים) לפני שהיתה ארץ־ישראל. והרי רשימתו של רפאל לוי אותה מסר לי במראכש בתשמ״א: ר׳ אליהו מקזבלנקה, ר׳ חנניה הכהן, ר׳ אברהם אווריוור(לפיו זהו ר׳ אברהם הכהן אשכנזי), ר׳ יחייא אלכדאר, ר׳ דוד ומשה, ר׳ עמרם בן-דיוואן, ר׳ חיים בן-דיוואן, ר׳ דוד הלוי דראע, מולאי איגגי, ר׳ שלמה בן־לחנס.

גם במקורות מדובר על עשרה רבנים אבל אין פירוט של השמות. ברשימה שמקורה מבני מלאל שמביא וואנו, עמי 56, מופיעים שבעה שמות אך מדובר על עשרה תלמידים שגורשו על־ידי רבם. גם דוטה — טריבו, עמי 209, מציין שאינפורמנט אחד דיבר על עשרה רבנים אבל לא ידע למסור לו את השמות. פלאמן כותב על מסורת של עשרה קדושים באיזור מראכש שבאו מארץ־ישראל כדי לאסוף נדבות בקהילות היהודיות שם, ומזכיר רק שלשה שמות: ר׳ יעקב אשכנזי, ר׳ דוד הלוי דראע ור׳ סולימאן בן־שלמה. ראה: P. Flamand, Diaspora en terre d'Islam Vol. 11: L'esprit populaire dans 41 .les juiveries du sud marocain,Casablanca 1960, p. מסורת אחת בלבד על עשרה קדושים הקבורים באותו מקום ידועה בין יהודי מרוקו. ראה ערך ״עשרה בקבר״ וכן גולבן, עמי 94.

זו הרשימה היחידה שבה כלול רשב׳׳י, והרי הרכבה: ר׳ דוד הלוי דראע, מולאי איגגי, ר׳ דוד בן-ברוך, רשב״י, ר׳ חנניה הכהן, ר׳ אליהו, ר׳ פנחס הכהן, ר׳ דוד ומשה, ר׳ שלמה בן־לחנס ומול אל־בארד, אינפורמציה זו קיבלתי ממר יעקב ג', יליד תידילי.

מרוקו לא רק קלטה את חכמי ירושלים שבאו אליה כשליחים למטרות שונות או כתוצאה מפיזור היסטורי, אלא היא גם שימשה מקלט לקדושים שנרדפו בישראל. המסורת מספרת שכאשר ר׳ עמרם בן־דיוואן ובנו חיים בן-דיוואן נרדפו על־ידי מוסלמים במערת המכפלה, באו לעזרתם האבות אברהם, יצחק ויעקב, הם יצאו משער צדדי ומצאו את עצמם בואזאן במרוקו.

מעניין לציין שקיימות מסורות בקרב היהודים במרוקו על דמויות מקראיות ותלמודיות שהגיעו למרוקו ושם נקברו. כך תיבת נוח נחתה במרוקו ושם נמצא הר אררט. כמו כן קבורים שם הנביא דניאל, יונה הנביא,יואב בן-צרויה, שלושת הבנים של שלמה המלך — ר׳ יצחק בן־סלימאן, סירי בועיסא וסלימאן וסידי פתאח בן-סלימאן,ר׳ אלעזר בן־ערך, ר׳ הלל הגלילי, ר׳ יוסף הגלילי וכן ר׳ שמעון בר־יוחאיור׳ מאיר בעל הנס. אף לבעל שם טוב קשר למרוקו — יש מסורת המספרת שהוא כתב את ספר תיסליט — וכך מוסברת העובדה שהבעש״ט נערץ בקרב יהודי מרוקו.

מסורות דומות קיימות גס אצל המוסלמים בצפון-אפריקה. בטלמסן מספרים שמשה היה אצלם יחד עם אליהו הנביא (לפי הנאמר בקוראן, שורה 8, פסוק 76 והובא על־ידי דוטה — מראבוטים, עמי 67). על יהושע בן נון הקבור בנדרומה שבאלג׳יריה נכתב ספר שלם.׳ ,Rene Basset, Nedromah et les Traras 1901 Paris. על מסורת אחרת לפיה יהושע בן נון קבור במרוקו ראה: נ׳ סלושץ, באיי הים, ניו־יורק תרע״ט, עמי 88: ״… והלאה מזרחה, על שפת הים מעבר לסבתא במפרץ יפה, נמצא קבר יהושע בן נון. יהושע זה רדף את הכנענים עד פה וכאשר עלתה נשמתו למרום נקבר גופו במקום הזה ואין זה יהושע בן אדם ממש כי אם ענק דומה להרקוליס, ארכו עשרים אמה. עד היום יבואו היהודים והישמעאלים מנדרומה והגליל (במערב אלג׳יריא) להשתחוות על הקבר המדומה של יהושע. ולא לבדו ישכב למנוחות גבור ישראל זה, כי אם גם נון אביו הוא קבור במערה אשר מנגד צופה פני הים. על כן לא יאכלו בני ישראל אשר בטנג׳יר ובתטואן ובסבתא דגים מדגים שונים כי השם נון שפתרונו דג נתן מקום במשך הימים ליצירת אגדות מאגדות שונות על יחס הדגים ליהושע ומשה… לא רק אנשי חירם הגיעו הנה, כי אם גם אנשי דוד ושלמה. מימי קדם ועד היום מספרים כי פה הגיע יואב עם צבא דוד בהכותו את הפלשתים. ויש שהם מראים את האבן אשר עליה היה חקוק שם: אדונירם אשר על המס למלך שלמה…״

הרשב"י – לפי סיפורים מס׳ 3.342 ו־4.342 הוא הופיע בחלום לאנשי צפרו והודיע לאנשים שלא יטריחו את עצמם להגיע לארץ ישראל משום שהוא נמצא אצלם, בהר בשם ז׳באל אל־כביר. ראה גם וואנו, עמי 52. לפי מסורתם של יהודי תידילי, רשב״י קבור בהר שליד עיירתם.

ציר מרכזי המזין את הקשר שבין יהודי מרוקו לארץ-ישראל הוא עניין הגאולה. מסורת אחת מרתקת מספרת שבבית־הקברות היהודי בקצר אל־סוק קבורים קדושים רבים שזהותם אינה ידועה. ביום בו תתגלה זהותם יבוא המשיח ואיתו תגיע הגאולה לעם ישראל. גם למערת אופראן מסורות הקשורות לעניין הגאולה. כאשר סנדלר יהודי נכנס לתוך המערה כדי להוציא מתוכה את חרבו של בן המושל, מצא את הקדושים יושבים ואלה אמרו לו שלו הקדים להם שלום היתה הישועה באה לעולם באותו יום. מסורת אחרת מספרת שהיתה דרך נסתרת בין אופראן וירושלים ודרכה אפשר היה להגיע תוך שעות ספורות לישראל. היתה פרה שכל בוקר הלכה מאופראן לירושלים, שם היתה רועה ובערב חוזרת למרוקו.

חכמי ירושלים הבחינו בפרה והכניסו לגרונה פתק ובו כתוב שפרה זו באה יום יום לירושלים. פעם נגעה הפרה בילד ואבי הילד תבע שישחטו אותה. לאחר השחיטה מצאו את הפתק ורב היה צערם של יהודי אופראן כשנסתבר להם כי טרם הגיעה שעת הגאולה.

באותה אגדה המספרת על פיזורם של עשרה תלמידים במרוקו משום שלא עמדו במבחן שערך להם אליהו הנביא, מסופר גם שאליהו הנביא הודיע שאם יעשו מה שהוא מצווה תבוא הישועה. על כך קיבל אליהו הנביא מלקות מאת אלוהים, שכן רצה להקדים את הגאולה.