Juifs au Maroc et leurs Mellahs-David Corcos

Les juifs au Maroc et leurs Mellahs – David Corcos

Le quartier dit ar-Riyad, donation du souverain, s'avera insuffisant pour loger tout le monde. Les consultations rabbiniques font part des difficultes qu'entraina la stricte execution de la decision imperiale meme apres la convocation des chefs de la communaute par le Grand-Cadi. Les Juifs firent alors, comme on le voit, demarches sur demarches, depenserent sans doute de grandes sommes en cadeaux et finalement obtinrent 1'autorisation d'acheter un emplacement contigu a leur Mellah. Cet emplacement comprenait egalement un jardin ou s'eleverent bientot des demeures assez belles. L'ensemble du Mellah s'etait appele, auparavant, ar-Riyad d'al-Ghazaoui

V

Retracer le passe juif sur les deux rives du fleuve Bou-Regreg, a Sale et a Rabat, sort du cadre du present ouvrage. Neanmoins, disons que ce passe remonte a l'Antiquite, qu'au cours des siccles les Juifs n'ont jamais cesse d'etre represents en nombre plus ou moins important suivant les epoques, dans les deux villes soeurs et sur leur site. Leur situation y fut souvent excellente, leur condition de vie generalement bonne. D'un autre cote, l'histoire de Rabat et celle de Sale se confondent la plupart du temps. Dans les documents et les textes, le nom de Sale a aussi bien designe Rabat et ce n'est qu'a partir du XVII׳ siecle que les Europeens prirent l'habitude de donner a cette derniere !'appellation de "Sale-le-neuf',la cite de Sale devenant "Sale- le-Vieux; puis environ un siecle plus tard, les deux villes porterent chacune son nom propre.

A Sale ou les Juifs residaient principalement jusqu'a la fin de la premiere moitie du XVIII siecle, il y avait des hommes illustres, rabbins fameux ou marchands d'une importance qui depassait le cadre du Maroc lui-meme. Ils cumulaicnt souvent les roles d'armateurs et de negociants avec ceux de banquiers et de diplomates. Dans cette atmosphere qui caracterisait alors les ports marocains et etant donne le milieu dynamique de certains elements juifs originaires des villes de l'interieur, depuis longtemps habitues aux voyages maritimes et toujours a la recherche d'une expansion commerciale, de nombreux Saletins, tout comme leurs coreligionnaires de Tetuan, allerent s'etablir dans les centres de Safi et d'Agadir, alors ports tres importants en raison de leur commerce avec l'Afrique. D'autres, tout aussi nombreux, allaient se fixer sans toutefois rompre leurs attaches marocaines, a Livourne, Marseille, Rotterdam, Amsterdam, Londres, Hambourg et plus tard a Mahon et Gibraltar.

 En sens inverse, des families entieres venaient ou revenaient des communautes de l'Europe occidentale et finissaient par faire souche dans les villes marocaines de la cote, particulierement a Sale et plus rarement dans l'interieur, a Meknes ou a Marrakech.

Jusqu'a la fin du regne de Moulay Ismael, il y avait aussi des nouveaux- arrives a Fes. Des Juifs de l'Europe centrale y venaient egalement et en assez grand nombre. Malheureusement, il s'agit dj'ndividus qui donnaient de la tablature aux dirigeants de cette communaute sur qui deja pesaient lourdement les impots dont on la chargeait:

— ״מפני שנתמעטו שערי ההשפעה רבו כמו רבו עניים בעירנו זאת ונתמוטטו כמה וכמה בעלי בתים מחמת רוב הצרות מסים וארגוניות מינים ממינים שונים ולא מצאו אנשי חיל ידיהם ולהחזיק ביד העניים הנז' ולקיים מאמר רז״ל עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמיו וכוי לפי שאין לך שבוע ושבוע שלא יבואו ששה או שבעה עניים משאר מדינות המערב וגדולה על כולן אלו הבאים מאשכנז ופולנייא אשר רובם ככולם מביאים אגרות חתומות שבאים מארצם לצורך פדיון שבויים ואחר כך תגלה רעתם שמזייפים אגדותיהם ונוטלין ממון בזרוע וביד רמה ואחר כך פוערים פיהם לבלי חוק ומדברים דברים רעים ועניי העיר עם שאר עניי המערב נדחים במתנה מעוטה אשר לא תועיל לכלום על כן הסכמנו אנו החתומים הסכמה גמורה שלא תופר ולא תתבטל שכל הבא לשאול מארץ אשכנז ופולונייא וסביבותיהן אין לו מהקהל כי אם שני אירייאלים ולא יותר הן יהיה חכם או מהמון העם או לפדיון שבויים וכיוצא. וכל הרוצה לתת יותר מזה מן הקהל הוא עובר על הסכמת ב״ד והקהל ודבריו בטלים ואין שומעין לו כלל והרי הוא גוזל את הרבים וגוזל עניים ולפי שכך הסכמנו וקבלנו ואין להשיב במשך זמן עשר שנים לכן חתמנו בר״ח תמוז ׳ה״ל שנת טוב להודו׳׳ת לה׳ לפ׳׳ק ע״כ וחתו׳ החכמים השלמים הרבנים המובהקים כמהר״ר מנחם כהה״ר דוד סרירו זלה״ה וכמוהר״ר וידאל הצרפתי זלה״ה וכמוהר״ר מימון אפ׳לאלו זלה״ה והכרנו

חתימותיהם: תמוז הת׳׳ס״.—