שבעים סיפורים וסיפור מפי יהודי מרוקו

 

שבעים סיפורים וסיפור –  מפי יהודי מרוקו – שנת הוצאה 1964

מבוא לספר " בתפוצות הגולה  עירית חיפה – המוסיאון לאנתולוגיה ולפולקלור – ארכיון הסיפור העממי בישראל.

מבוא, הערות וביבליוגרפיה – ד"ר דב נוי

הספר נכתב בשנת 1964. 

15 – מעשה בשלושה ילדים.

היֹה היה מלך עשיר גדול. פעם שמע המלך, כי אישה אחת במדינתו ילדה שלישיה. הוא התכעס מאוד וצעק – אינני רוצה שלישיות במדינה שלי !

והא קרה מיד לאחד העבדים שלו ואמר לו – קח סכין הזה והרוג את שלושת הילדים. את גופותיהם עטוף בסדין לבן ושים אותם בקבר. שם חכה עד שאבוא לראותן. אחר כך תקבור אותן.

הלך העבד, שהיה לו לב טוב, אל אם הילדים ואמר לה – דעי לך, כי המלך ציווה להרוג את הילדים שלך.

התחננה האם – אתן לך שלושה כבשים ואתה תשים אותם בסדינים הלבנים ליד הקבר. אחרי שהמלך יגיד לך לקוברם, עשה זאת בנוכחותו.

היסס העבד מאוד – ומה אעשה אם המלך יגלה את מה שעוללתי ? הרי הוא יצווה מיד להתיז את ראשי – אך האם שיכנעה אותו, והוא עשה כפי מה שיעצה לו האישה.

כאשר הודיע למלך כי מילא את פקודתו, האמין לו ופקד עליו – לך וקבור אותם. קבר העבד את שלושת הכבשים והודיע בשמחה לאם הבנים כי המשימה הצליחה בידו.

מיד הלכה האישה אל הנגר והזמינה אצלו ארגז גדול- עשה לי ארגז – ביקשה – שאפשר יהיה לשים בו אוכל לשלוש שנים ונוסף על כך שלושה ילדים. את הארגז הזה אני רוצה לשים בים, ולכן הוא צריך להיות חזק ושלם, גשי שהמים לא יחדרו לתוכו. אני זקוקה מאוד לארגז הזה. אם תכין אותו במהירות, אכפיל את שכרך.

הסכים הנגר לבנות את הארגז, כפי שהוזמן על ידי האישה, והא נעזר בכמה נגרים נוספים כדי לסיים את העבודה במהירות.

כאשר היה הארגז מוכן, שמה בו באישה את הילדים ואת האוכל, והשיטה אותו על פני הים. לא עברו אלא דקות מועטות והארגז עם הילדים נעלם מעיני האם.

חלפו עברו שלוש שנים, במשך כל הימים האלה היה הארגז מיטלטל על גלי הים. והילדים אוכלים וגדלים בו.

כאשר מלאו לילדים שלוש שנים והם ראו כי האוכל אזל, הם החליטו לפרוץ את הארגז. למזלם קרה הדבר סמוך לחוף, והם יצאו ליבשה והתחממו על החוף בשמש.

אחד הילדים קם ואמר – אלך לראות אם אמצא משהו לאכול. הלך הילד ומצא בחורה יושבת במקום חשוך. הוא שאל אותה – מדוע את יושבת במקום חשוך זה ? צאי אל אור העולם !

ענתה לו הנערה – יושבת אני כאן, מפני שאין בחורה הרוצה להחליפני. מדי שנה בשנה חייב אבי המלך להקריב בחורה לאריה ; ולא – יטרוף האריה את כל העיר. השנה נבחרתי אני לקורבן.

כאשר שמע הילד את הדברים האלה, התפלא מאוד. הוא שאל את הנערה אנסה לעשות משהו בעניין זה – והוא שאל – מתי יבוא האריה ? בשעה שתים עשרה בלילה – ענתה הבחורה.

חזר הילד אל שני אחיו ובדרך מצא תאנים ותמרים. הוא נתן לאחים לאכול את מה שהביא להם, אך לא גילה להם דבר על הבחורה ועל שיחתו איתה.

חלף היום והגיע הליה – ולילדים אין שמיכות ובמה יתכסו בקור הלילה ? אמר להם אותו ילד עצמו – אלך לחפש משהו להתכסות בו. אולי אצליח למצוא בית, שבו נוכל שלושתנו לגור ?

הסכימו האחים – לך ונסה לעשות זאת. אולי תצליח, כפי שהצלחת להביא לנו אוכל. הילד הלך ישר אל הבחורה והודיע לה – הלילה רוצה אנו להרוג את החיה הרעה הזאת. אחר כך חתך בסכין את אצבעו ושם מלח על הפצע, כדי שלא יירדם ולא יישן בלילה. וכל הזמן הוא מבטיח לבחורה – כאשר יבוא האריה, אהרוג אותו בעזרת השם.

בחצות הלילה שמע הילד את שאגת האריה, כאשר התקרבה החיה הטורפת, ניצב הילד מולה – מדוע אתה רוצה לטרוף את הבחורה הזאת ?

שמעה החיה את השאלה הזאת, והיא הוציאה מיד את חרבה מתוך ורצתה לדקור בה את הילד. אך הוא התכופף, והארי מעד ונפל. מיד תפס הילד את החרב ותקעה בלב החיה.

הבחורה שמחה מאוד וחזרה לביתה, אל ארמון המלך. ראה המלך את בתו חוזרת בריאה ושלמה,  והוא התפלא מאוד – איזה נס קרה לך, שחזרת לכאן ? סיפרה הנערה את מה שקרה לה.

איפוא הנער שעשה את מעשה הגבורה ? שאל המלך. לא היה אפילו זמן לשאול מיהו ואיפה הוא גר. הכריז המלך באזני כל תושבי מדינתו – מי שעשה את מעשה הגבורה הזה והרג את החיה הרעה יזכה ביד בתי ויירש את מלכותי.

רבים באו וטענו כי הם הם הגיבורים. אך המלך העביר אותם לפני בתו, והיא חזרה והודיעה – לא. לא זה. איש מן האנשים האלה לא הרג את האריה. כך העביר המלך בפני בתו את כל תושבי העיר. כשעברו כולם, שאל – האין עוד אנשים בעירנו ?

לא, רק שלושה ילדים יושבים על חוף הים – הייתה התשובה. והנערה אמרה לאביה – תביא אותם. אולי הרג אחד מהם את האריה.

הביא את הנערים בפני המלך. והבחורה הכירה ביניהם את הגיבור – הנה זה !

לקח המלך את המערים ונתן להם לאכול ולשתות. את אחד הילדים מינה לשר האוצר, את השני מינה לנסיך, ואת הילד שהרג את האריה הושיב על כיסא מלכותו.

עברו חלפו שנים הרבה. יום אחד באה האם אל המלך ואמרה לו – היה היו לי שלושה ילדים ושילחתי אותם על פני המים, מפני שהמלך לפניך ציווה על אחד העבדים להרוג את שלושתם.

שיכנעתי אז את העבד שירחם עליהם ועלי ויהרוג שלושה כבשים במקום הילדים. עכשיו אין הבנות שלי רוצות לעבוד, ובעליהן גירשו אותן ולי אין פרנסה.

הילדים הכירו מיד את אמם, אך לא רצו לגלות לה את הדבר, כי חששו שמא תגרום ההפתעה לשמחה יתירה, וזו תמית אותה. שלושתם דיברו עם האישה יפה מאוד והבטיחוה – טוב. בעוד תשעה ימים נערוך משפט לבנותיך ולבעליהן. ובינתיים תאכלי, תשתי ותלוני כאן, בארמון.

בשיחות עם האישה חזרו שלושת השרים לדבר על הילדים שלה, והיא גילתה להם, שלכל אחד מן הילדים היה סימן – לאחד במצחו – לאחד *- בחזהו – לאחד בצווארו. התוודעו אליה האחים והראו לה את הסימנים.

גדולה הייתה משחת האם. לא זו בלבד שהיא מצאה את ילדיה, אלא שהם שולטים במדינה וכיסא המלכות שלהם הוא.

הושיבו האחים את האם, האב והאחיות בבית מיוחד ויפה שבתוך חצר הארמון, ועד יום מותם חיו כולם באושר, בשלווה ובנחת

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר