חכמי המערב בירושלים-ש.דיין

חכמי המערב בירושלים

פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.

כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע

ועד ״שבעת הנרות״

בשנת תרכ״ו (  1866) בראות הרב צוף דב״ש כי הקהילה הולכת וגדלה ועוד מעט ירבץ תחת משא עבודתו, ואף עתותיו ללימוד תורה הולכים ומצטמקים ביקש מראשי העדה, למנות ועדה של ז׳ אנשים שיסייעו לו בעניינים השונים של העדה.

 אכן, באותה שנה קמה ועדה של ז׳ טובי הקהילה, והיא הוסמכה לטפל בענייניה הכספיים, וחתימתם הייתה מחייבת את כל העדה. ועדה זו אושרה על ידי הקונסול הצרפתי בירושלים אשר המערביים היו תחת חסותו בהיותם נתיני ארצו.

וזה נוסח שטר ההרשאה והמנוי.

בע״ה.

להיות כי, מזה זמן רב כתבנו וחתמנו אנחנו חכמי ויחידי סגולה קהילת קודש המערבים שטר כוח ההרשאה ומנינו לעט׳׳ר הרב המובהק מאיר כברק כמוהר״ר דוד ך שמעון נר״ו להיות רב ושליט עלינו ככתוב וחתום תחת ידו הקדושה בכל תוקף וחוזק.

 ומשם בארה באר היטב, והנה היום ראה ראינו כי כבד המשא עליו להיותו נושא סבל עול הצבור והיחיד. וכמעט לפי גודל וכובד העול אין לו פנאי אפילו להתפלל וכמו שנאמר לקבוע עתים לתורה כמנהגו הטוב, זה בא בחביתו וזה בא בקורתו, ואין עוזר ואין סומך.

 ע״כ נתוועדנו יחד כולנו חכמי ויחידי קהילת קודש הנזכרת והסכמנו יחד מרצוננו הטוב ובהשלמת דעתנו למנות גבאים וגזברים פקידים וממונים לעמד על המשמר הקדש להשגיח על עניני כולילות קהילת קודש הנזכרת ועל ידם יהיו כל עניני הק״ק הנזכרת, וגם מוה״ר נר״ו הנ״ל הסכימה דעתו דעת עליון על הדבר הנכון הזה.

ובכן, מודים אנחנו החותמים מטה חכמי ויחידי קהל הקודש המערבים ה׳ ישמרם ויחייהם הנשו״ק כמודה בבד״ח היות אמת וצדק איך אנחנו יחד כולנו מקנים ד׳ אמות קרקע מאחוזת כו׳ קהילת קודש הנזכרת למעלת שבעת הנרות ה״ה מעלת הרב כמוהר״ר אברהם חרוש הי״ו והרב כמוהר״ר שלמה לוי נר״ו והרב כמוהר״ר יצחק רפאל בטיטו הי״ו והחי כמוהר״ר דוד הכהן הי״ו והחה״ש כמוהר״ר יעקב אלמאליח הי״ו והחכם כמוהר״ר שלמה אבושדיד הי"ו והכותב לוי יפלח הי״ו בהקנאה גמורה שלימה וקיימת ואגבן.

אנחנו ממנים אותם פקידים ומשגיחים וגזברים על כולנו קהיל קודש הנזכרת לחזק כל בדק ולקרב התועלת לכולנו קהילת קודש הנזכרת  ועל פיהם יגמרו כל עניני כולנו קהילת קודש הנזכרת׳, וגם על ידם

יתחלקו חלוקי התלמידי חכמים ועניים ויתומים ואלמנות ומוצאי ומובאי כר קהילת קודש הנזכר.

ומו״מ נתנו כח ורשות בידם לעשות כחפצם ורצונם בעניני כו' ק״ק הנז', ובידם להוסיף ולגרוע בין בענין החלוקות בין בענין ההוצאות הנצרכות לכו׳ ק״ק הנז׳, ומו״מ נתנו כח ורשות לגזור ולקנוס ולהעניש כפי ראות עיניהם ולית מאן דימחה בידייהו כו״ע. והוברר הדבר שמעלת הפקיד הח׳ כמוהר״ר ח״ש אבושדיד הי״ו הנז׳ יהיה בידו המעות והוא הקאסיר וכל ההכנסות בידו, ומע׳ הששה המשגיחים הנז׳ יכתבו בפנקסם הוצאות והכנסות, ויהיו מתנהגים בדעותיהם בכל ענין עפ״י הרוב ואם הם מחולקים באיזה ענין, דעת הרב צוף דב״ש נר״ו תכריע ומחויבים מעי הפקידים והמשגיחים הנז׳ לסדר חשבונות הכנסות והוצאות לפני עט״ר הרב צוף דב״ש נר״ו דוקא, גם הסכמנו שבכל מעמד שיהיה או שנצטרך לילך על איזה ענין אצל הרב הגדול ראש״ל נר״ו לא יהיה כ״א הז׳ קני מנורה הנז׳ ולא יותר.

 גם הסכמנו שלא יהיה דין תורה בקהילתנו כ״א ביום ב׳ וה׳ דוקא, ומי שיבא אצל הרב צוף דב׳׳ש נר״ו בשאר הימים על דין תורה או תרעומת דברים וכיוצא, מו״מ יחד כלנו גדולים וקטנים נותנים רשות לשמש של הרב הנז׳ לגרשו החוצה באין פוצה ומצפצף. גם הסכמנו ששבעה טובי העיר דוקא יחתמו בכתבי השלוחים ולא יותר, וכל המערער על דברינו אלה הרי הוא בטל ודבריו כחרס הנשבר שאין בו ממש. ושומע לנו ישכון בטח. גם הוברר הדבר שמעתה המשגיחים ופקידים הנז׳ המה יבקשו החשבון מן השלוחים דכו׳ ק״ק הנז׳ ולפניהם יסדרו השלוחים חשבונם ואם נראה בעיניהם להשביע, הרשות נתונה בידם ולית מאן דימחה בידייהו, באופן שכל הדבר הנוגע לכו׳ ק״ק הנז׳ וכל עניני ק״ק הנז׳ הכל כאשר לכל יהי׳ על ידם.

ומו״מ האמננו על כו׳ ק״ק הנז׳ למע׳ ז׳ קני מנורה הנז׳ בענין ההכנסות וההוצאות דכו׳ ק״ק הנז׳, נאמנות גמורה ושלימה כתחז״ל מבלי שיצטרכו שום שטר קנין וחזקה ואפי׳ ח״ס ואפי׳ הדרת הראש כלל ועיקר. ויהא רעוא חפץ ה׳ בידם יצלח. גם נתחייבו מע׳ הממונים הנז׳ להתקבץ ולהתוועד בכל יום ג׳ בשבת מדי שבת בשבתו לראות ולהשגיח ולשאת ולתת בענין כו׳ ק״ק הנז׳, ומו״מ שמנו את יד הפקידים והמשגיחים הנז׳ כידינו וכחם ככחנו ודבורם בדבורנו וטו״ת כטו״ת וקבלתם כקבלתנו וחתימתם בשטרי חובות כחתימותינו ומתנתם כמתנותינו ומחילתם כמחילתינו ופשרתם כפשרתינו, באופן שכל מה שיעשו מע׳ ז׳ קני מנורה הנז׳ בענין כו׳ ק״ק הנז׳ הכל עשוי ורצוי ומקובל עלינו כאלו נעשה ונגמר מידינו ממש מבלי שנוכל לומר, לתקוני שדרנו יתכון ולא לעוותי, אלא כך אנחנו אומרים להם זולו אבו וסבו לעצמייכו והנפקו לגרמייכו ולחולקייכו וכל מאי דמתעני לכון מן דינא או פשרה על כו׳ ק״ק הנד ליהדר, והכל נעשה ונגמר מידינו הח״מ באופן המועיל ומספיק לפו״ד וכתחז״ל ובקגו״ש במדל״ב כתהז״ל (לפום דינא, וכתקנת חז״ל, ובקנין גמור ושלם, במנא דכשר למקניא ביה) שקנו אחרים מידינו לאשר ולקיים כל הנז״ל והכל דלא וכו' ודלא וכו׳ בביטול וכוי, ובפיסול וכו׳ לדעת הרשב״א זצלה״ה וחו״ח וכו׳ בחו״ח וכר ועד״ א וצדק ח״ש פה עיה״ק ירושת״ו ש׳ התרכ״ו ליצי׳ בא סי׳ אשר״י הע״ם שככה לו לפ״ק, והכל שריר ובריר וקיים.

ואלה שמות ז׳ טובי העיר אשר יחתמו מכתבי השלוחים וכיוצא _; ראשון בק׳ עט״ר מוה״ר צוף דב״ש נר״ו, ושני בק׳ הרב מוהר״י בטיטו הי״ו, ג׳ כמהר״א הכהן הי״ו, ד׳ כמהר״א חרוש הי״ו, ה׳ כמהר״ש הלוי, ו׳ כמהר׳׳ש וחיון, ז׳ כמהר״מ שרביט.

ע״ז חתמי ל״ו יהודי הקהלה.

ראה ראיתי דברי אחי ועמי היושבים בסדר עליון היטיבו אשר דברו כי זהו תיקון הכללי והנהגה המדינית. ויהא רעוא חפץ ה׳ בידם יצלח לעשות הטוב והישר בעיניו ית״ש ויהיה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, ובאתי עה״ח בש״א לתשרי כאן שנת והארכ״ת ימים ברעו׳ ברב עוז ושלום. עמוד

הצב״י מעט דב״ש.