המשפט העברי בקהילות מרוקו – מ.עמר

ספר התקנות – המשפט העברי בקהילות מרוקו.

המכון למורשת יהדות מרוקו.

הרב משה עמאר

הרב אליהו עצור

מר משה גבאי

הרב משה עמאר היו

ספר התקנות

יען וביען אינה האלהים לידי קונדריסי תקנות החכמים השלמים. ההרים הרמים. הולכי בדרך תמים. משיבי מלחמה שערה. בנר מצוה ותורה. קדמונינו נוחי נפש, המגורשים מקאשטילייא חלקם בחיים, שנהגו ותיקנו לתקן ביושר, לחזק כל בדק, ולגדור כל פרצה, לקיים דת המעוז, ולתקן בקיעי עירם, והנם כתובים על ספר הישר. וראה ראיתי שכמעט קט היו הולכים לאיבוד לפי רוב השנים. לכן נערתי חצני, ואזרתי בגבר חלצי, ואמרתי הנה באתי במגילת ספר, להעתיקם כיד ה׳ הטובה עלי, בנייר חלק וחזק, ובכתיבה תמה למען יעמדו ימים רבים ולמען ירוץ הקורא בהם בעבור תברכני נפשו.

וזה החלי יום ששי ט״ז לחדש שבט, בסדר ״לבעבור נסות אתכם ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו״. שנת כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת ליצירה. ואלהים ה׳ חילי. יהיה עוזר לי. ויגמור בעדי, נאם ההדיוט הקטן דלית דכוותיה מלרע עני ודל. נבזה וחדל. נחשב כגרגיר חרדל. דופק על דל. לרחמי הצור. ינחני במעגלי צדק ובאורח מישור. למען תורתו ואהבתו לבבי לא יסור. יעקב אבן צור. בלא״א החכם השלם חסיד ועניו הרב רבי ראובן זכרו לחיי העהי׳ב. עד כאן דברי מורינו הרב הנז״ל זלה״ה.

ואני הצעיר עפר ואפר, קטינא וזעירא, התחלתי להעתיקה מכתב יד הרב הנז״ל, יום שלישי בשבת י״ב לחדש תמוז יה״ל שנת התקל״ח ליצירה. וזה החלי. וה׳ יעזור לי. נאום המר ונאנח. אשר ממקרה הזמן כל יום לא נח. מכלוף אבן זכרי בלא״א ה״ר חנניה סילט״א. ובא לידי וטרחתי להגיהו הדק היטב, עד שיצא נקי מכל סיג ח״ו, בענין שראוי לסמוך עליו בכל מכל בל. ובסופו העתקתי קיצור התקנות מרבינו הגדול כמוהר״ר רפאל בירדוגו זיע״א, עם פי׳ הרב המופלא כמוהר״ר מימון בנו מוקף צמיד פתיל על דבריו.

ואלו הם התקנות שתיקנו והתנו להיות ביניהם, הקהלות הקדושות מגירושי קאסטילייא אשר בפ׳אס, בעצת החכמים השלמים יצ״ו וגדוליה. אלה דברי החכמים במגדל עוז שם ה׳ בו ירוץ צדיק בוטח. כסאם כשמש זורח. ורוב שלום עד בלי ירח. על רבנן ועל תלמידיהון. יהי שלם ושאנן מאן מלכי רבנן. ולמען יבינו כל השומעים, נכתבה זאת התקנה בלישנא דעמא דבר שהוא לשון לעז. ולפי שראיתי שבכמה מקומות אינן מבינים בטוב, על כן עשיתי פי׳ בלה״ק ושמתי אותו מקודם סימן וסימן למען ירוץ הקורא בו. ובסופו כמה פסקים וענינים, הנשארים בידי לע״ע מה שחנני ה׳ בתשובתי לזולת מאתי, החו״פ למעסכר יע״א בסדר כתב לך את הדברים האלה ובשנת כורת ברית לפ״ק.

הצבי׳י אברהם אנקאווא סי״ט

א. תיקנו ח״ק ז״ל, ששום בר ישראל לא יקדש לשום בת ישראל, כי אם דוקא במנין עשרה, ובתוכם חכם מחכמי העיר הנפרעים מהקהל, או דיין מדייני העיר. וכן בכניסתם לחופה. ואם יהיה באופן אחר מעתה אנו מפקיעין אותם הקידושין.

א.         פרימיראמינטי אורדינארון קי נינגון בר ישראל, נון סיאה מקדש אנינגונא בת ישראל סאלב׳ו במניין עשרה, ובתוכם חכם מחכמי העיר דילוש אשאלרייאדוס, או דיין מדייני העיר. וכן בכניסתם לחופה. אין אוסרה מאנירא מעתה אנו מפקיעין לוס טאליס קידושין.

ב.         תיקנו ח״ק ז״ל, כשהאשה נפטרת לבית עולמה בחיי בעלה, ולא תניח אחריה זרע של קיימא, שיקח הבעל שני שלישים מכל הנכסים שנמצאו ממנה בזמן פטירתה. ויורשיה יקחו השליש. ודוקא כשיהיו יורשיה קרובים להנפטרת עד שלישי בשלישי, אזי יקחו וירשו השליש הנז׳ מעזבונה. ואם לא ימצא לה יורשים בנז״ל עד שלישי בשלישי בכלל, אלא יותר רחוקים משם והלאה לא ירשו מעזבונה כלל. ומתקנת מלכות פ׳אס יע״א שאזי יהיו כל עזבונה לבעל.

ב.         אוטרו שי קואנדו לה מוג, יר פ׳ואירי נפטרת לבית עולמה בחיי בעלה. אי נון דיש׳ארי זרע של קיימא. קי טומי איל מארירו דוס טירשיוס די טודוס לום בייניס קי סי פ׳אליירין בזמן פטירתה ויורשיה אין איל טירשיו פינקאבלי. והיורשים סיאן עד שלישי בשלישי פ׳אסטא פרימו סיגונדוס דילה נפטרת איסטוס מיאן יורשים השליש הנשאר. דונדי אין אדילאנטי נון פ׳אלייאנדו לום טאליס יורשים. אין איסטא פארטידא דיל ריינו די פ׳אס שיהיו הנכסים לבעל.

ג.          עוד כשהאשה תהיה נפטרת לב״ע בחיי בעלה, ותניח אחריה זרע של קיימא מבעלה זה. שיחלוקו בעלה וזרעה ממנו וממנה כל עזבונה מחצה במחצה וכמו כן יחלוקו הבעל עם אביה ועם אחיה והזרע של קיימא כדי שיהיה יורש לאמו צריו שיהיה בן שלשים יום. ואפילו שלא יחיה אחר פטירת אמו כי אם שעה אחת יורש אמו.

ג.          עוד שי קואנדו לה מוג, יד פואירי נפטרת לבית עולמה בחיי בעלה. אי דיש׳ארי זרע של קיימא מבעלה סו מארידו איל דיג׳ו. קי פארטה קוניל זרע מחצה במחצה וגם כן סי אירידארין פאדרי או אירמאנוס. אי אל זרע של קיימא פארה קי סיאה יורש לאמו אה די סיאיר בן שלשים יום אי אאון קי נון ביב׳ה סוברי סו מאדרי סאלב׳ו אונה אורה.

ד.         עוד כשנשארו חובות בשעת פטירתה יהיה בזה האופן, אם האשה תהיה נפטרת בחיי בעלה. שיפרעו החובות מכללות כל הנכסים, ואם ימות הבעל בחיי אשתו, יפרעו החובות מחלק יורשי הבעל אם לא הניח זרע של קיימא. ואם הניח זרע ש״ק בין מאותה אשה בין מאשה אחרת שיפרעו מן האמצע.

ד.         עוד סי קואנדו קידארי דיב׳דאס בשעת פטירתה סיאה די איסטה מאנירה. סי לה מוג׳יר פ׳ואירי נפטרת בחיי בעלה קי סי פאגין די מונטון די טודה לה פ׳אזיינדה אי סי מוריירי איל מארידו בחיי אשתו פאגין לאס דיבידאס דילה פארטי דילוס יורשים דיל מארידו סי נון דיש׳ארי זרע של קיימא אי סי דיש׳ארי זרע של קיימא בין מאותה אשה בין מאשה אחרת קי סי פאגין די מונטון.

ה.         עוד כשיפטר הבעל בחיי אשתו ולא הניח זרע ש״ק ממנה, שתקח האשה מכל הנכסים שימצאו לבעלה בזמן פטירתו ב׳ שלישים. והשליש האחר יקהו יורשיו עד שלישי בשלישי. והיורשים הנז׳ יפרעו מחלקם הנז׳ החובות. ואם הבעל בחייו נתן משכונות לבעלי חובות. אזי יתפרעו החובות מהמשכונות. והשאר יחלוקו כנז״ל. ואם הניח זרע ש״ק ממנה תחלוק האשה עם אותו זרע ש״ק, כל מה שימצא בזמן פטירתו מחצה במחצה. וכן אם יורשיו יהיו אביו או אחיו יחשבו אף הם כזרעו. והזרע בין מאשה זו בין מאשה אחרת יפרעו החובות מראש ממון והשאר יחלוקו.

ה. עוד קואנדו פ׳אליסיירי איל מארידו בחיי אשתו אי נון דיש׳ארי זרע של קיימא די אילייה קי טומי לה מוג, יר די טודו לוקי סי פ׳אלייארי דוס טירסיוס בזמן פטירתו והשליש הנשאר ליורשיו עד שלישי בשלישי לוס קואליס פאגין מחלקם החובות אי סי איל מארידו בחייו דיירי פרינדאס פור לום טאליס חובות פאגין לאס דיבידאס דילאס פרינדאס. והשאר יחלוקו אי סי דיש׳ארי זרע של קיימא די אילייה קי פארטה לה מוג׳יר קון אקיל זרע של קיימא טודו לוקי סי פ׳אלייארי בזמן פטירתו מחצה במחצה. וכן אם יורשיו פיואירין אביו או אחיו יחשבו אף הם כזרעו. הזרע בין מאשה זו בין מאשה אחרת יפרעו החובות מראש ממון והשאר יחלוקו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר