קינות לתשעה באב – נוסח מרוקו

http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/mar3.htm

1. בכל תשעת הימים נוהגים איסור לגבי אכילת בשר ושתיית יין, ואילו תספורת אסורה כל שלושת השבועות. 

שבת-חזון נקראת "שבת-איכה". יש נוהגים איסור רחיצה בשבת זו וגם אין אוכלים בה בשר טרי כי אם בשר משומר. 

2. בסעודה המפסקת יושבים על הארץ, ליד פתח הבית. נוהגים לאכול תבשיל עדשים, וביצים שלוקות טבולות במעט אפר ומלח, זכר לחורבן וסימן לאבלות. 

3. בבית-הכנסת יושבים על הארץ, על גבי מחצלות. לפני תפילת ערבית אומרים קינות רבות ואחריה קוראים מגילת איכה. החזן מודיע בקול בוכים, כמה שנים עברו מאז חורבן בית קודשנו ותפארתנו. סימן לדבר נתנו: להפחית חיי"ם (68) מהשנה לספה"נ, כגון: בתשעה-באב תשכ"ה מלאו 1897 שנים לחורבן הבית (1897 = 68 – 1965). ויש הנוהגים להפחית 70 שנה מספירת הנוצרים (בתשכ"ה – 1895 שנים לחורבן). 

4. בליל תשעה-באב נוהגים לישון על הרצפה וכן נוהגים לשים אבן או אבנים תחת הכר. 

5. בתפילת שחרית מרבים באמירת קינות (בהן מזכירים גם את גירוש ספרד) בעלות מנגינות רבות ושונות. נוהגים לתרגם את הפטרת "אסוף אסיפם" (ירמיה ח). בתרגום זה משולבות אגדות רבות מאגדות החורבן. 

6. הופכים את ה"לבוש" של ספר-התורה ומעמידים אותו על גבי ספסל או שולחן, ולא ע"ג התיבה הרגילה. 

7. לאחר תפילת שחרית, הנמשכת כארבע וחצי שעות ומסתיימת בערך בשעה אחת עשרה, קוראים את ספר איוב,מתחילתו ועד סופו. בתפילת מנחה שוב יושבים על גבי הספסלים. מפטירים בה ב"שובה ישראל" (הושע יד). 

8. נהגו להבטל ממלאכה בתשעה-באב ובפורים, כי העובד בהם לא יראה ברכה מעבודתו. הפתגם אומר: "כספי איכה (תשעה-באב) וכספי מי כמוך (פורים, שבשבת זכור קוראים "מי כמוך" לריה"ל) אין בהם סימן ברכה". 

9. גם הנשים יושבות אגודות אגודות, ואחת מהן או אחד השכנים קורא להן קינות בערבית, והן בוכות ומספידות על חורבן הבית ועל הגלות המר והנמהר. 

10. רבים נוהגים לאכול דייסת חטים במוצאי צום תשעה-באב וגם במוצאי שאר התעניות. 

11. עקרות הבית נוהגות לסייד את הבית, או לפחות חלק ממנו, לכבוד שבת-נחמו.

http://www.morocco-israel.com/index.php/component/allvideoshare/video/latest/ddew.html

קינות לתשעה באב מאת רפאל אלפסי בן המשורר והפייטן רבי משה אלפסי זצ"ל