קינות לתשעה באב – נוסח מרוקו
232 – קול מלחמה – צא
קינה ללתשעה באב. סימן דוד בן חסין נר"ו
קול מלחמה שאון עליזים
למשסה יעקב וישראל לבוזזים
דור אתם ראו הביטו כל עוברים
איך כלילת יפי משוש כל ערים
אותם החרים / מואב והגרים
אויבים אכזרים / ריקים ופוחזים
ונותרה בת ציון כמלונה במקשה
רמוסה ביד צר חומתה פרוצה
היתה כאשה / אלמנה וגרושה
שחורים לבושה / רעיה לה בוזים
דברים הרעים שבירמיה
פצע וחבורה ומכה טריה
בתוכה היה / שמה ושאיה
ןתאניה / ממנה לא זזים
בגוים ישבה לא מצאה לה נחת
ברחה מפחד ונפלה בפחת
רב וי וי צווחת / מתימא ומנחת
בטלית אחת / שנים אוחזים
נפשות חסידים ואנשי מעשה
הרג בה אויב כשחיטה שור ושה
הכביד על קשה / מידו אין פוצה
מה תשעה שה / כשבים ושה עזים
חבל נביאים עליה נבאו
לשבר בחורים עליהם מועד קראו
אויבים לה שנאו / ערותה ראו
עריה שאו / ישבו פרזים
ספדה הארץ משפחות משפחות
ספדה מר כבד ועל כל ראש קרחות
על ארון ולוחות / ועולות ומנחות
ושני מזבחות / עליהם דם מזים
יום באו זרים חבילות חבילות
דנו בה דיני גזלות וחבלות
ענו בתולות / בכל כלולות
לתמר משולות / ולגבה ארזים
נגדעה נפלה גלתה הועלתה
מאגרא רמא לבירא עמיקתא
הושתה בתה / כתותי מכתתא
למס עובד היתה / למורטים וגוזזים
נביאי אמת כלו נבואתם
נחמו עמי יאמר אלהיכם
אמרו לאחיכם / נרצה עונכם
שלום שלום לכם / כמוצא מים עזים
רני ושמחי אשת נעורים
בת נדיב גזע תמימים וישרים
ראשך עוד ארים / תלבשי בגדי שרים
לחייך בתורים / צוארך בחרוזים
ולציון יאמר מלך אלהיך
כבתחילה שוש ישיש עליך
יצרף סיגיך / ישיב את שופטיך
ויועציך / נביאים וחוזים