יחסם של חכמי מרוקו לאמונות עממיות.א.בשן..תגובה של שלמה בן לולו למאמר

יחסם של חכמי מרוקו לאמונות עממיות.א.בשן

תגובה של שלמה בן לולו למאמר של פרופסור בשן

רבי אליהו פילו הקדוש!הועתק 59

מה גדול שכרך על מעשיך זה, להאיר עיני יהודים מדרך האמונות הטפלות המשבשות דעתו של אדם.

לפני שאתפנה לקרוא את כל החומר החשוב שהבאת – יישר כח גדול! הנה מאמר של הרב יוסף משאש זצוק"ל שהובא כאן בעבר ב"חכמי מרוקו".

ותודה לחנה סרור לעזיזה על שהביאה לידיעתי את דבר קיום הנושא. 

דברי הרב יוסף משאש זצוק"ל

(בספרו: "נחלת אבות")

על  הרמב"ם 

…ועוד הרבה משיגים, רדוף רדפוהו על זה. (=רדפו את הרמב"ם על שהשמיט בספריו את כל העניינים הקשורים לעין הרע, שדים, קמיעים וכו' מ.א.) כידוע, ולדעתי המעט שיש להשיב עליו תשובה ניצחת כי בזמנו הייתה האמונה הזאת תקועה בלב כל ישראל, והיו תולים כל חולי וכל מכה וכל צרה ויגון גם בהפסד ממון ושכול בנים וכל מין צער, הכל בא מן השדים. והאמונה הזאת נתפשטה אצלם מימי חכמי הגמרא עד שאמרו: "האי דוחקא דהוי בשבת כלה מנייהו הוי", האי ברכי דשלהי מנייהו, הני מאני דרבנן דבלו מחופייא דידהו, הני כרעיד מנפקן מנייהו" (ברכות ו'-ע"א) (=הדוחק בשבת כלה-מהמזיקים, הברכיים העייפות-מהמזיקים, בגדי התלמידי חכמים שבלים במהרה-מחיכוך המזיקים הרגליים הנפצעות מהנפילות על העצים ואבנים, מדחיקה ודחיפת המזיקים מאחור. מ.א.) והיו חייהם חיי צער ופחד ואימת מוות מהשדים, וכמה רמאים מצאו כר נרחב למלא את אמתחותיהם כסף בכתיבת קמיעים על קלפים ועשבים ומיני פירות, שקדים ואגוזים. והיו עושים כמה מיני מאכלים ומטעמים לשדים בבתי קברות ובחרבות העיר וחוצה לה ועל חופי הנהרות ועוד ועוד…

וכל זה הוא כפירות גדולה בהשגחת המקום ברוך הוא שהכל בא מאיתו, ואין שום תרופה רק ע"י רפואות טבעיות עם כניעה ותפילה להבורא ברוך הוא, להציל מטעות הרופא ולהועיל לו לטבע הרפואה. ובכן, עיני קודשו של הרמב"ם ז"ל ראו כי האמונה בשדים ובקמיעים וכו', היא נוגעת נגיעה גסה באמונת הקדוש ברוך הוא. ונשא דעו למרחוק כי יסוד מוסד לעבודה זרה היה האמונה בשדים והיראה והפחד מהם, וכמו שאמר הכתוב: "יזבחו לשדים וכו'…"  ועוד הרבה כתובים.

לכן עקר הרמב"ם ז"ל הדבר מיסודו לומר שאין שדים ואין שעירים, רק דמיון הדיוטי קדמון. ודבריו עשו רושם גדול בישראל מאז ועד עתה. ובימינו, כל מי שידע מדבריו והכחשתו בשדים, מצא קורת רוח בחייו הוא והנלווים אליו והשומעים את דבריו, ושמו רק באל מבטחם, ואשר היו משוקעים באמונת השדים חיו חיי צער, הם ונשיהם ובניהם וכל המתחבר עימהם. ובעת צרתם עשו גם הם מטעמים לשדים ונתעסקו בקמיעים ובכל מיני כשפים להקל השדים ידם מעליהם.

ומה גם, בהיותי משרת בקודש בתלמסא"ן יע"א, מצאתי אצלם מנהגים גרועים באמונת השדים והם:

א. כל מי שנכנס לדור באיזה בית או לסחור באיזה חנות, לילה קודם בואו נותן בד' פינות הבית או החנות אסטיס (אלחננ"א בערבית) בכל פינה ומעמיד בתוך האסטיס שעווה דלוקה ומבקשים משכניהם התחתונים שהם השדים, שלא להזיקם ורק להצליחם בגופם ובממונם וכו'…

      למחר מביאים תרנגול שחור ושוחטים אותו בתוך הבית או החנות וזורקים את דמו בד' פינות ומבקשים עוד כמש"ל.        

ועוד הרבה הבלים, ובשמעי, עמדתי משמים על עם חכם ונבון איך נשתקע בהבלים הללו שיש בהם שמץ עבודה זרה חס ושלום. ובכן דרשתי ודרשתי על זה במקהלות והודעתים חומר(ת) איסור דברים אלו, ולא יכולתי להסיר מליבם מחלה זו עד שדרשתי בפומבי דעת הרמב"ם הקדוש בעיני כל ישראל, שאין שדים ואין שעירים רק דמיון כוזב ושיחת נשים זקנות שקבלו מנשים זקנות ערביות, ואז דברינו עשו רושם גדול בעם. זהו טעמו של הרמב"ם זיע"א ואמנם גם הוא ודאי ידע אמיתות מציאותם והילל בחוכמתו הנוראה, האלוהית. היה בקי בהן ובשמותיהן ובשיחתן ורמיזתן וקריצתן.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר