הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

חג האהבה…???

 

"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים"(תענית ל ע"ב).

????

????

איתא בגמרא – מובן שיום הכיפורים הוא יום שמחה מפני שיש בו סליחה ומחילה, אלא ט"ו באב מאי השמחה? – אמר רב"ח א"ר יוחנן: בט"ו באב פסקו למות מתי המדבר, שכל הארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היו עושין קבריהם ושוכבים בתוכם (מפני חטא המרגלים שדיברו סרה על הארץ, נגזר על כל יוצאי מצרים למות במדבר ולא להכנס לארץ) ולמחר הכרוז יוצא וקורא הבדלו החיים מן המתים. ואותה שנה שכלתה הגזרה (בסוף ארבעים שנה) קמו מקבריהם כולם, והיו סבורים שמא טעו בחשבון החודש – עד שראו את הלבנה במלואה (ליל ט"ו באב) ואז ידעו שכלתה הגזרה, ולכן קבעו אותו הדור את אותו היום כיום טוב. 

ונשאלת השאלה הרי הקב"ה נשבע (במדבר יד, כח –ל), "חי אני נאום ה'…. במדבר הזה יפלו פגרכם… אם תבאו אל

הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון"  

ומדי שנה בכל תשעה באב מתו חמשה עשר אלף לפי חשבון של ששים ריבוא של יוצאי מצרים לארבעים שנה. אם כן נמצא שבשנה האחרונה – כשכלתה הגזרה ולא מתו אחרוני יוצאי מצרים, נשארו עדין חמשה עשר אלף שזכו להיכנס לארץ, וקשה שהרי הקב"ה נשבע "חי אני" שהגזרה תהיה לכל יוצאי מצרים מלבד יהושע בן נון וכלב, אם כן רואים שלא מתו כולם אלא נכנסו לארץ מלבדם עוד חמשה עשר אלף? 

 מכאן למדים גודל מעלת התשובה – שהרי החמשה עשר הם האחרונים מיוצאי מצרים יודעים ברורות שדינם למיתה זהו גמר ארבעים שנה (כל שנה אמרו אולי אחרים ימתו) נסו לדמיין מה עובר עליהם באותו לילה בתוך הקבר… הם מתהפכים מצד לצד… מי עיניו לא זולגות דמעה ללא הפוגה – איזו תשובה עילאית. 

ומכאן למדים אנו כוחה של תשובה שהפך את ט"ו באב ליום טוב ושמחה ממש כיום הכיפורים. 

אמר רבי יהודה אמר שמואל "יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה" 

כשהייתי באירופה, ראיתי תופעה מעניינת  – ספרדים ואשכנזים נישאים זה לזה והדבר טבעי עבורם…גם בארץ במגזר הדתי לאומי, מאד מצויה תופעה ברוכה זו, בלי ספק כאשר ניגשים למצוא את החלק השני, בודקים כלשון בגמרא באחי האם במידות טובות ולא בצבע דם הזורם בעורקים? 

הגמרא מספרת – בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים… 

 יפיפיות שבהם מה היו אומרות?  תנו עיניכם ליופי – שאין האשה אלא ליופי. 

מיוחסות שבהם מה היו אומרות?  תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים. 

מכוערות שבהם מה היו אומרות?  קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרנו בזהובים (ופרש"י תכשיטין או מלבושים נאים).

 

רווקים ורווקות  –  די לכם בחלומות שיבוא הנסיך על הסוס או כלילת השלמות…ונפגש בהי שם מקום? כלשון הגמרא – לרדת מדרגה בשביל להינשא  –  צריך לרדת מדרגה, אולם  אין צורך "להתאבד" בשביל להינשא בכל מחיר! –  אבל לפי הדרשות שאני שומע מכל מיני רווקים הם צריכים מספר נשים: ליופי, לכסף,  ממשפחות מיוחסות…. והרשימה לא נגמרת… חברים –  מה קורה איתכם?! –  האשה תאמר לך גם מילים כמו – לא, אל וכו',  וכן להיפך – אתה לא מחפש להתחתן עם אישה חסרת חוט שדרה שעל כל דבר תסכים איתך…. וכן ראינו, שאפילו רופאים – לפני החלטות – יושבים מספר אנשים לשמוע גם דעות מנוגדות… 

אני שומע רבות, מרווקים לאחר שנפגשו שאומרים " זה לא זה,  אני רוצה להרגיש פרפרים בבטן…" – הייתכן שכך נדרש? – ובכן, ממש לא. והרי  הדבר נלמד בתורה מיצחק אבינו שנאמר בו – ויבא יצחק את רבקה, ואז נאמר ויאהבה… כלומר אין אהבה ממבט ראשון, לא מתחתנים עם תמונה אלא אם אדם…פעמים רבות נשים אחרי לידה משתנות, והדבר מביא לידי גירושין ?, אבל בהחלט אין מציאות לקחת אשה שיש לך דיחוי, אלא האהבה נבנית מתוך נתינה וויתור. 

וצריך לזכור מה עושה הקב"ה מששת ימי מעשה בראשית – משדך שידוכים בן פלוני לפלונית, וצריך לעשות השתדלות הן בתפלה ועוד, אבל לזכור שהשידוך מגיע מבורא עולם – אין טעויות של השדכנית או של הדודה, אלא הכל ממנו…  

שמעתם על הבטחת הרמ"א 

כתב הרמ"א (אב"ה סימן א יב), הנושא אשה לשם ממון יהיו לו בנים שאינם הגונים לבנים, וכתב עוד שמי שהבטיחו לו ממון ולא קיימו את הבטחתם לא יבטל את השידוך ולא יתקוטט עימהם, ובעבור זה זוכה שיצליח בזווגו. 

באם המצב יתקדם ויתפוס תאוצה, אזי שבכך נקרב את הגאולה, שהרי ששני עדות נשיאם אלו לאלו, כל צד מכיר את המטלות האחרת מכירים שירים, אורחות חיים, והיא האחדות האמתית.

חברים, לשם מה באנו לארץ? –  להישאר בגלות?!,  נכון עדות ומסורות הן דבר יפה וחשוב, אולם עד מתי? – ממילא כל אשה תילך אחר בעלה, ולא צריך לאחוז בתורת הגזע… 

ואדרבה ביום ט"ו הוא כיום הכיפורים מצד התשובה, ודבקות באחד היא אחדות ישראל (אחד בגימטריא = אהבה) ואחדות בא מתוך אהבה שמתחתנים זה בזה, ובמהרה נזכה לגאולה השלמה מתוך אחדות אמן. 

סגולות לשידוכים 

 

א.לנסוע לציון התנא רבי יונתן בן עוזיאל, ולהקיף את קברו שבע פעמים.

ב. להתפלל  על כך שאין להשי"ת בית היינו בית המקדש, ובודאי שעל ידי זה, יזכה ויבנה ביתו מהרה.

ג. המתפלל על חברו- נענה הוא תחילה.

ד. שידוכים הגונים. אחר החנוכה לוקחים את הפתילות ושורפים אותם ומדלגים
     מעל גבי העשן הרווקים והרווקות וראו בכך סגולה לשידוכים הגונים. מפי הרה"ג רבי פנחס עובדיה שליט"א שכן מנהג העיר צפרו וכן נהגו במשפחה. וכן כתב בספר "נוהג בחכמה".

ה. בליל שביעי של פסח, בעת חצות לילה, עת רצון, לפעול על בקשה, בפרט על ענין השידוכין, שקושי מציאת השידוך כקריעת ים סוף.

יה"ר שיזכו כל הרווקים והרווקות לזיווג הגון בקרוב. אמן.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר