ארבעים שנות יישוב-בעזה.ד.אלקיים

40 שנות ישוב יהודי בעזה – באר שבע והקמת חוות רוחמה

מרדכי אלקיים

ייחודו של הספר הזה בראשוניותו. זהו ספר ראשון על ההתיישבות היהודית בעזה ב – 1885,היינו לפני יותר מ-100 שנים. הספר מתאר את הלבטים, הקשיים, האכזבות וההצלחות של המתיישבים הצעירים, בני העלייה הראשונה, חסידיהם של מבשרי הציונות המדינית, אשר יצאו בשליחות הנהגת ״חובבי-ציון״, אברהם מויאל (יו״ר), אליעזר רוקח וק. ג. ויסוצקי, להקים ישובים יהודיים נוספים בערים הערביות עזה, שכם ולוד, לקלוט בהן עולים יהודים, עירוניים, מברית-המועצות, ולשמש להם לפה במגעיהם עם הערבים ועם השלטונות התורכיים. צעירי קהילת יפו, שהיו הציונים היחידים בארץ ששלטו בשפה הערבית, יצאו אז להקים ישוב יהודי עירוני בעזה.

רבי משה בן רבי ישראל נג'ארה

נקרא על שם סבו האשל הגדול רבי משה נג'ארה זלה"ה. היה רב בעזה כממלא מקום אביו רבי ישראל לאחר פטירתו. רבי דוד קונפורטי כותב : ואני כותב בעלותי לירושלים פעם ראשונה שנת הת"ה – 1645 בעברי דרך עזה, אז ראיתי להרב משה נג'ארה שהיה מרביץ תורה ושם למדתי בחברתו קצת ימים ". אביו רבי ישראל הג'ארה חיבר לכבוד בנו את הפיוט " שוחטי הילדים ". השאיר אחריו בן רבי יעקב שהיה רב בקהילות עזה. אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמוד 1573

עמוד האש

המבשרים, המעודדים והמגשימים

מעולם לא הועמדה בספק זיקתה של ארץ-ישראל לעם היהודי, ומעולם לא נדחקה לקרן-זווית. המוני בית ישראל ערגו והתגעגעו אליה במשך אלפיים שנה, עד שניתן האות על-ידי ראשון מבשרי הציונות המדינית, הרב ד"ר יהודה ביבאס, שאמר לעם: "הגאולה אינה תלויה בנס המשיח, אלא אך ורק בעלייה לארץ-ישראל, בהתיישבות בה ובבניינה. יחד איתו פעלו תלמידו ר' יהודה אלקלעי, ר' צבי קאלישר, ר' אליהו גוטמאכער ור' יהודה הלוי מרגוזה.

חסידיהם הראשונים של מבשרי הציונות היו מהארצות שבהן דיברו בשפות שהתהלכו אז בארץ, ערבית ותורכית. אלה היו סוחרים ומשכילים צעירים מארצות המגרב ותורכיה, שלא הצטרפו לישוב המשיחי הישן שישב בארץ והתפלל להחשת פעמי המשיח, אלא התיישבו ביפו והקימו בה ישוב קונסטרוקטיבי חדש שסיסמתו "תורה ועבודה". הם התבססו במסחר ובכלכלה, חלשו על שוק הכספים בארץ, ומשנת 1881 היו לראש-גשר לכל העליות מרוסיה, מאירופה ומתימן.

בניה של עלייה ראשונה זו, שהיו הציונים היחידים בארץ, נקראו על-ידי הנציג העולמי של חובבי-ציון, ק.ז. ויסוצקי, נענו לבקשתו – מאחר ויצאו להקים ישובים נוספים בערים ערביות נוספות, לקליטת העלייה העירונית מרוסיה ומאירופה, כמו ביפו, כיוון שלא כל העולים הסכימו להתיישב בישובים חקלאיים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2013
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר