עליית הנוער ותנועת שרל נטר-י.שרביט

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.

זוהי תנועה שעמדה אל מול שלטון חסות צרפתי – פרוטקטורט – במידה רבה אנטי ציוני, ואל מול לאומיות מרוקאית עוינת – שהיוו אקלים בלתי נוח לפעילותה, שהתבצעה לכן במקרים רבים בחשאיות, ובחסות מעטה רשמי.

כששמע זאת העשיר, לא התמהמה, ובעודו תחת הרושם העז של דברי הרי׳׳ן* והגילוי הנורא על העושר שהתעשר מעבודה זרה, רץ בזריזות והעלה אש ב נכסיו, בביתו וברכושו ובכל אשר לו, וחזר לעיסוקו הקודם בסחר גרוטאות ובלויי סחבות.

אנשי העיר ששמעו את המעשה, וראו איך שמיודעם העני – העשיר – העני ל>. היסס לרגע לשלוח אש בכל נכסיו, לא פסקו מלשוחח על שאר רוחו, איך שבכל ידיו הביא עליו את עניו בחזרה, העיקר שלא להנות מכספי עבודה זרה. ומכיוון שזכרו את התנהגותו הרחבה עמם בימי עושרו, השיבו לו כגמולו ודאגו לכי מחסורו.

*תשמע חלום לפתור אותו

סיפור מעניין נוסף עובר במסורת המשפחה מדור לדור:

בעיר סלוניקי, גרה נערה בת עשירים, שהתייתמה מהוריה בילדותה. נאה וצנוער נבונה וחכמה היתה, ואת כל העושר שהיה לאביה ירשה. בהגיעה לפרקה, חפצי רבים מאנשי העיר להשתדך עמה, אולם למרבית הפלא השיבה לכולם בסירו: מוחלט. כאשר חזר הדבר על עצמו פעמים רבות, ניסו קרוביה לדבר על ליב־ שתגלה להם את טעמה, אך היא סירבה, והעדיפה לנצור את טעמה בליבה.

השנים נקפו ועברו בזו אחר זו, והיא הלכה והתבגרה, והגיעה כבר לסביבות גיד ארבעים. כמובן שעם חלוף הזמן הלכו ופחתו בני העיר אשר חפצו לשאתה, אולם הדבר לא ערער את החלטתה, ולכל הצעה השיבה בשלילה.

באותו זמן התאלמן יהודי יקר, נכבד ונשוא פנים, ר׳ אברהם שאמוט שמו, ירא שמים וישר דרך, היה האיש. ר׳ אברהם שעבר כבר את שנת הארבעים, חפץ לשאת אשה בת גילו, שיוכל להקים עמה בית מפואר, מיוסד על אדני התורה. לאחר שחכך בדעתו, החליט, כי השידוך המתאים ביותר עבורו הוא, אותה יתומה בוגרת. בלבו סבר כי מאחר והתבגרה כל כך, בודאי הבדידות וחוסר התקוה מעיקים עליה. ואין ספק כי תיאות להינשא לו.

סמך האיש מעשה למחשבה, ותיכף ומיד שלח אליה שליחים שידברו עמר. משעמדה בסירובה, הפצירו בה שליחיו, בתארם את טוב לבו ומעלותיו הרבות, אך היא בעקשנות בלתי מובנת עמדה בסירובה.

סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.

זוהי תנועה שעמדה אל מול שלטון חסות צרפתעליית הנוער 6י – פרוטקטורט – במידה רבה אנטי ציוני, ואל מול לאומיות מרוקאית עוינת – שהיוו אקלים בלתי נוח לפעילותה, שהתבצעה לכן במקרים רבים בחשאיות, ובחסות מעטה רשמי.

המגמה החינוכית הייתה לעצב נוער פתוח המעורה בחברה המודרנית מבלי שיתכחש לזהותו היהודית אלא יהיה גאה בה. הם פעלו בשני אפיקים : חינוך פורמאלי בית ספרי, יחד עם כל ישראל חברים, וחינוך בלתי רשמי, יחד עם שרל נטר.

קברניטי שרל נטר, ובראשם אלפונסו צבע וג'ו לסרי, קיבלו את פניהם של רבנים ומחנכים אלה. הם ביקשו מצוות רבנים ומחנכים מרשים זה להתגייס למען הנוער של שרל נטר, והללו כמובן, ניאותו. התנועה בפגשו הייתה מבוססת על קבוצות צופיות בנות עשרה חברים כל אחת, עם זיקה לצופיות ולציונות דתית.

נוסף למחנאות הצופית הקלאסית, נערכו במסגרת התנועה, בקיץ ובחורף, חוגי לימוד ועונג שבת, תפילות רוויות שירה וזמרה בציבור, שהקרינו עד מאוד על הנוער. אף טקס ההבדלה הותיר רושם עז על הנוער, והשמחה העוטפת אותו והריקודים בהמשך עשו את השבת כולה מכניסתה ועד צאתה לאירוע חברתי חם. אמיל סבן מעיד על עצמו כי הכיר את אשתו ב " הבדלה " במוצאי שבת.

ואכל זאת באקלים מיליטנטי, של ישיבות עד לשעות הקטנות של הלילה. החגים היהודיים היו הזדמנויות נוספות למפגש. באותם מפגשים עלו שתי השאלות הבוערות ביותר הקשורות בקיום היהודי לאחר השואה והתנועה הציונית לקראת הקמת המדינה.

ראשי התנועה האמינו כי יש ממש בכוחות הרוע שהביאו לשואה ולשכול. לפיכך נרתם הצוות להוראת השפה העברית והתרבות היהודית. הם חשו כי עליהם " להמציא " פדגוגיה חדשה, בעלת חזון ומעוף, ולא להסתפק במה שהיה עד כה.

אמיל סבן ויוסף מדיוני תרמו לשרל נטר תרומה מכרעת. נוסף לכל הפעילויות שהיו מעורבים בהן, הם היו העורכים הראשיים של מה שעתיד להיות השופר המובהק של תנועת שרל נטר : " נוער – NOAR ", עיתון שיתואר בהמשך.

עיתון זה עסק בכל השאלות הבוערות, אבל יותר מכל בבעיית המללאח – הבעיה החברתית. מתוך כמאה אלף יהודים בקזבלנקה שכנו כחמישים אלף במללאח. המללאח חסר כל תנאים סניטריים הולמים, הרחובות צרים ואפלים.

בני המללאח היו נתונים המצוקות חברתיות לימודיות קשות. " מגן דוד ", שטיפל במישור החינוכיו " אוז'א " שפעל במישור הרפואי, ניסו לחלץ אותם מהן ; אולם להבנתו של אמיל סבן, לא היה זבה די. ילדי המללאח, לטעמו, לא שיחקו, לא חייכו, לא שרו – לא היו חיי ילדות – חייהם לא היו חיים ".

בדצמבר 1947, פנה רוג'ה עבו, בן קזבלנקה, לאמיל סבן, שכיהן מאז 1946 כראש תנועת הצופים במחוז מרוקו, להירתם לעמן ילדי המללאח, כדי להעניק להם שמחת חיים ואופקים חדשים.

לוח הזמנים שלהם היה כולו קדוש לקהילה היהודית במרוקו. במרוצת היון היו אנשי ה – E.N.H עסוקים בהוראת הלשון והתרבות העבריים ; בערבים ובשבתות היו עסוקים בפעילות בלתי פרומלית בשרל נטר ובצופים. בימי א' נסעו ברחבי מרוקו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

אוגוסט 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר