Tehila le David.R.D.Hassine
רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן
178 – לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים
פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב
לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים
אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים
אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו
אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו
וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו
וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים
נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה
כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה
כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה
אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים
יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ
פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ
עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ
מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים
דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים
דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים
נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים
טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים
וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל
כַּפּוֹת תְּמָרִים חֹק לְיִשְׂרָאֵל
עֲנַף עֵץ עָבוֹת שׁוֹמְרֵי מִצְוַת אֶל
עַרְבֵי נַחַל אֲנָשִׁים רֵיקָנִים
דּוֹמֶה הַהֲדַס אֶל הָעֵינַיִם
וְהָעֲרָבָה לַשְּׂפָתַיִם
לוּלָב צְלָעוֹת וְשִׁדְרָה בֵּינְתַיִם
וְאֶתְרוֹג כַּלֵּב בְּתוֹךְ מַצְפּוּנִים
בַּדֵּי הַהֲדַס הֵם לְזִכָּרוֹן
שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת יַשְּׁנִי חֶבְרוֹן
עֲרָבִי נַחַל הֵם מֹשֶׁה אַהֲרֹן
נְבִיאֵי אֱמֶת צִירִים אֱמוּנִים
נִרְמַז בָּהֶם עוֹד שְׁמוֹ יִתְעַלֶּה
שֵׁם הַמְּיֻחָד בההי"ן מָלֵא
בָּם נֶאֱמָר, אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה
בְּתָמָר אוֹחֲזָהּ בְּסַנְסַנִּים
חָכְמַת שלמה באתרוג נקבע
מלכות בית דָּוִד נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע
ה"א אַחֲרוֹנָה מִשֵּׁם בֵּן אַרְבַּע
וְזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל מִלְּפָנִים
סוֹדוֹת עֲצוּמִים וְגַם גְּדוֹלִים
בְּאַרְבַּע מִינִים הֵמָּה כְּלוּלִים
וְאֶל יוֹדְעֵי חֵן הֵמָּה מְגֻלִּים
שִׂפְתוֹתֵיהֶם שׁוֹשַׁנִּים – שְׂשׂוֹנִים
יַעֲשֶׂה בָּהֶם אָדָם בִּתְבוּנָה
נִעְנוּעִים מִסְפָּר עֶשֶׂר וּשְׁמוֹנָה
בִּקְרִיאַת הַלֵּל, הוֹדוּ וְאָנָּא
לְשֵׁשׁ קְצָווֹת הָעוֹלָם פּוֹנִים
נוֹדֶה וּנְהַלֵּל יָהּ צוּר עוֹלָמִים
אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִן הָעַמִּים
לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו כָּל הַיָּמִים
לְחַיּוֹתֵנוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים
חַי דָּר שָׁמַיִם צוּר מָגִנֵּנוּ
זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ
קַבֵּל בְּרָצוֹן תְּפִלּוֹתֵינוּ
יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּרְנָנִים