משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

ממזרח וממערב כרך ב'

קובץ מחקרים בתולדות היהודים במערב ובמגרבבית העלמין במוגאדור 8

בעריכת

אליעזר בשןף אברהם רובינשטיין, שמעוןשורצקופ

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

רמת גן, תש"מ

יהודה הלוי אבן יולי.

ממשפחתו בעיר אצאווירא מזכיר הוא בהקדמה הנ"ל את " קרוב לנו האיש ממשפחתי ומבית אבי, הנבון, החשוב כבוד הרב יהודה הלוי אבן יולי ". יהודה זה הוא כנראה אותו נתין אנגליה המוזכר בתעודה משנת תרל"א, שחי במוגאדור.

בהקדמה הנ"ל הוא מזכיר גם את שמואל הלוי אבן יולי מווהראן, וגם עליו הוא כותב " קרוב לנו האיש ". שמואל זה היה חתנו של רבי מסעוד צ'רמון, רבה של ווהראן בשנת תר"ך, וכנראה היה הוא עצמו בן תורה. כאמור, רבי שמואל יצא לליוורנו והדפיס שם את " ראש משבי"ר ", ואת " הדר זקנים ".

הסיבה ליציאתו ממכנאס לליורנו עדיין נעלמה מאתנו. בהקדמה ל " ראש משבי"ר ", מרמז למחלה שעברה עליו : " הוא גופא קשיא, אנחה שוברת, עיני נגרה ולא תדמה אש להבת שלהבת אשא דגרמי ". מחלה זו היא כנראה אותה ששמענו עליה מהאיגרת שנשלחה עליו לאחר החלמתו.

הוא מרמז גם על רדיפות : " צרות רבות סבבוני, מצער לצער….וילחמוני מאריות גברו…כי זרים קמו עלי ועריצים ביקשו נפשי הללו בעלי מארה מוליכי רכיל ובעלי לשון הרע אכלי קורצי בי מלכא מלך שךם רב נהוראי אור תורה, טפלו עלי שקר זדים היא גופה גזירה, אשר לא דמיתי ולא עלתה על לבי אדהכי והכי זאת אשיב אל לבי אקומה נא ואסובבה…לדחות את השעה עד יעבור זעם….היום גלותי כדגלו אינשי…."

ובחתימתו הוא כותב : " עמוס התלאות רבות צררוני את כל עולב למינו כי רבים לוחמים לי על כן עמד טעמי בי ויצאתי בגולה, בריש גלי קצוי ארץ וים רחוקים אגב מטלטלי אוחילה לאל אותי ישיב על כני "

בדברים אלה מסתתרים גופי עובדות שאינני מכירים. מי הרודפים אותו ולוחמים בו ? מי הו המלך " מלך שלם רב נהוראי אור תורה " שדברו לפניו לשון הרע עליו ? לפי שעה הדברים סתומים וחתומים.

לפי רשימה שבכתב יד והועתקה בידי רבי יוסף משאש, נפטר רבי שמואל באלול תרי"ג. כנראה חזר למכנאס עירו ושם נפטר, ולא זכה להגשים את תוכניתו לעלות לארץ ישראל. 

רבי יוסף הלוי אבן יולי.

חכם גדול שני ממשפחה זו הוא רבי יוסף הלוי אבן יולי, ואשר חי כדור אחד אחרי רבי שמואל קרובו. מהות הקירבה שביניהם לא מדע.  אביו רבי יצחק, שהוא מתאר אותו " איש חיל רב פעלים נשיא נשיאי הלוי " הוא כנראה רבי יצחק הלוי החתום על תקנת הבחירה הנ"ל. לרבי יוסף היה בן ושמו שלמה.

רבי יוסף היה מחכמיה הרשומים של מכנאס, ואף שימש בה כדיין, דומה שהיה תלמידם של רבי רפאל בירדוגו ושל רבי יעקב בירדוגו, המכונה " החכם ", תחילה היה סופר בית דין, ובשנת תקצ"ד חתם עם רבי יוסף בהלול הנ"ל, לימים נתמנה כדיין בבית דינו של הרב המפורסם רבי יוסף בירדוגו, בעל " כתונת יוסף " ו " ספר השרשים ".

משנפטר רבי יוסף בירדוגו בשנת תרט"ו נשאר רבי יוסף מבין זקני הדיינים. לידו שימשו כדיינים חכמים צעירים כגון : רבי יעקב בירדוגו, רבי שמואל עמאר, רבי שלם משאש, מפיו היומבררים מנהגים שונים וכן פסקים שכתבו.

רבי יוסף הדיין היה רגיש מאו מבחינה מוסרית. פסקיו הושפעו מאוד מכך, באחד מספקיו הוא כותב : " וידוע ליהו לכו שלא כתבתי זה ….רק מפני שראיתי מדין יתום ואלמנה כי גואלם חזק, הרוכב בערבות ביה שמו " בשנת תרי"ח בהיותו בטנג'יר בדרכו ארצה, הסכים על פסק דין של חכמי תיטואן וכותב :

" ולפי שאני גולה חוץ ממקומי ולבי וספרי בל עמי ועוד שאני נחוץ לדרכי לכן בא הכתוב בקצור האומר ולראיה חתום פה בטנג'יר יע"א באלול המרוצה ברית"ו לפ"ק ( תרי"ח ).

בעלותו ארצה התיישב תחילה בטבריה. בשנת תרכ"ג, בסכסוך שהיה בין השד"ר רבי מנשה ארזי הכהן לבין חכמי מכנאס, שטענו כי מקפחים בחלוקה את חכמי המערב ומשום כך עיכבו נדבתם עד שתינתן הבטחה נאותה בנדון מצביע השד"ר על המכתב של רבי יוסף הלוי אבן יולי, שמסר בידיהם ובו מפריך רבי יוסף את הטענות בדבר קיפוח חכמי המערב.

רבי יוסף הלוי עצמו לא נשאר בטבריה ועבר לגור לצפת, בשנת תרכ"ז אנו מוצאים אותו חותם עם רבני צפת על קול קורא של טבריה.

זיקתו לכתבי יד : לרבי יוסף הייתה זיקה חזקה לכתבי יד. הרב החוקר רי"ם טולידאנו מעיד עליו : " שהיה אחד מראשי החכמים המערבים ההם בטבריה ואחר כך גר בצפת היה לו אוסף גדול של כתבי יד שהביא אתו ממרוקו…כתבי יד אלה היו למקורות נאמנים בחיבור ספרי " נר המערב ".

נראה שבין כתבי היד שלו נמצאו נימוקי רבי רפאל בירדוגו, שנדפסו אחר כך בספר בשם " תורות אמת ", מתוך כתב יד שלו והוא מלא בהערות בחתימתו  " יה"ל ". כתב יד ספר " שיר ידידות " הנ"ל, שיר שבח לכבוד הנגיד שמואל הלוי אבו יולי, נשתמר אצלו, והביאו בין יתר כתבי היד לארץ.

בצפת התגלגל הספר לידי מוכר ספרים נסים עבו, שחותמתו נמצאת על כתב היד היום, ונרכש אחר כך על ידי ספריית הסמינר לרבנים בניו יורק. תאריך פטירתו של הרב לא נודע. כן לא ידוע אם בנו שלמה עלה אתו או נשאר במרוקו; ודברים אלה יש לבדוק ולחקור בגנזי צפת העיר.

רבי יוסף היה גם משורר וידועים ממנו כמה פיוטים : הפיוט הנמצא בכתב יד ניו יורק, שחיבר כשהשתטח על קבר רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל. ונראה לייחס לו גם הפיוט ליום השביעי של פסח, המועתק בכתב היד הנ"ל אך נדפס גם בספרים אחרים המתחיל :

" אפצחה פי, אברך צור ישעי שם דרך בים יום שביעי. ודאי כתב פיוטים אחרים, אלא שטרם הגיעו לידינו או טרם אותרו. ידועים בספרי מרוקו פיוטים רבים, סימנם הלוי : ויש להסתפק שאולי חלקם משלו הם. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר