כתבים נבחרים – שמואל רומאנילי

שמואל רומאנילי – כתבים נבחרים – משא בערב – לקט שירים – קטעים מתוך מחזות –

ההדיר, הקדים ופירש – חיים שירמן.

החל מאמצע המאה השמונה־עשרה קמו במערב אירופה סופרים אמיצים ובעלי חזון ששאפו לשינוי־ערכים מוחלט בסדרי החברה, לביסוסה על יסודות הצדק והאהבה לזולת ולמיגורם של השליטים העריצים. דבריהם מצאו אוזניים קשובות והביאו לתוצאות מו­חשיות: המהפכה הכבירה של שנת 1789 טיאטאה את המשטר שהיה קיים בצרפת, ביטלה את ההבדלים בין המעמדות ושימשה דוגמה לשוחרי החופש בארצות אחרות.

140- היוכל איש להתאפק בראותו אלה ולא ימלא פיו שחוק ?. אך הבל בני אדם, כזב בני איש על פני האדמה, כמו זר נחשבו מעשי אנשי מערב בעינינו, וכמו זר נחשבו מעשינו בעיניהם, והאמת כי הכל הבל. אנחנו נלעג לילד הבוכה, כי ידענו הכל סבת בכיתו, וצבא מרום במרום ישחק עלינו, כי גם עד זקנה ושיבה כעוללים אנחנו.

ויהי בבקר יצאנו לראות את ה עיר. היא אחת מעמודי אירקוליס, הייתה תחת יד הפורטוגזים, ויעזבוה  ( לאחר נישואי המלך צ'ארלז השני עם הנסיכה הפורטוגאלית קאטרינה מברגאנסה ) בשנת 1661 לאנשי אינגיללאנד, וגם אלה כאשר ראו כי ההוצאה מרובה מתועלתה נתסוה ( הרסוה, זה היה בשנת 1684 ) ועזבוה. ועתה אערוך לך צורת הבית ( הכוונה לבית טיפוסי בעיר ) ומלואו.

הבית הזה כונן בבזקי צרורות ( בשברי אבנים )  ובטיח עב ( עבה )  שקערור ( שקוע ). מחשוף הלבן אשר על פני כלו יחליש עיני המשקיף בו. תכונת הבית היא חצר מרובעת, ועל ארבעת רבעיה חדר ארוך וצר. דלתות החצר והבית רובם מסוגרים מלפנים בלי מפתח רק במוט עץ.

155 – ראשו ( של המוט )  האחד ישען על הארץ וראשו השני תומך דלת הסגור. לא יקרעו חלונים : שנים או שלושה חללים מקום לבנה על פתח החדר הם צהר ( חלון ) לרוח ולא לאור, כי לא יכילו זיקי השמש. המִטה מוצעת על הקרשים גבהה הרבה מן הארץ, כי הקרשים תקועים בקלעי ( בצלעות ) הקיר.

תחתיה יסתירו כלי הבית. מהקורה עד פאתי המטה או עד למטה לארץ יריעת משי אדום או פשתן לבן תלויה. לפעמים העניים יפרשו היריעה לכסות חסרון המטה. זאת מטת איש ואשתו. הבחורים והבתולות לוטים בשמלה וישכבו בה. מראות קטנות תלויים בקירות ונרות ( ומנורות ) זכוכית הדולקים בליל שבת.

שלחנם כדמות כסא, וכסא אין להם, כי יושבים על הארץ כישמעאלים הם. שופתים סיר הנזיד על כיור או האח על האש חרש ( תנור אש העשוי מחרש ) . ספון ( תקרה )  וקרקע החדר והחדר מצופה במלט כעין כותל. קלעי הבית כגבה קומת איש מכוסים במפרש ( ביריעה ) גמא רך.

לא יראו בהם פסל כל תמונה. לפי דעתם הוא בל ( למען לא ) יפנו אל האלילים, ולפי דעתי בעבור היותם כסילים, או כי לא יכלו ולא ירצו להטת שכמם עול החכמות. על כל פנים לא תראה בבתיהם סמל מערומי אשה או צלמי זכר או תבנית חשופי שת ומער איש ( וערווה ) .

גגותיהם במעקה ( רוצה לומר מוקפים במעקה )ומחוברים יחדו באופן כי דרך הגגות הולכים מבית לבית ומחצר לחצר. פתח החצר קטן ושפל, כי אף הגמדים יכופו כאגמון ראשם לעבור. אצל פתח החצר מוצאות הפרשדונה ( הצואה ) יעלו באשם רוב הבתים בנוים על טור אחד ( בני קומה אחת ) והמעט אשר על שני טורים או שלשה, על הטור העליון יציע סביב לחצר לכל צרכי הבית.

הנה זאת תורת הבית אשר ישבנו בו, וכמעט כל הבתים הם על מתכנת הזאת, רק בתי הפקידים ( הקונסולים ) נֹצרים כוננו כדרך בתי אירופה. בתי הדלים מלאו קיא צואה בלי מקום, אך בתי הקצינים אף באין הדר זכו בעיני.