נר המערב-י.מ.טולידנו-פרק ששי  1243 – 1490

פרק ששי  1243 – 1490

ממשלת בני מרין ויחוסה אל היהודים, התנפלות התושבים בפאס על היהודים והתיצבות המושל אבו יוסף נגדם. המצב הרחוני ועסק התורה מתפתח, הרבנים שהיו במאה הראשונה והשניה, שמד וגירוש יהודי פאס מהעיר הישנה ובנין מגרש היהודים של מללאח בשנת קצ"ח, הסיפורים על רמב"ם אלפאסי והצלתו, עוד הרג רב ביהודי אלמללאח בפאס שנת רכ"ה, נשמדו קהל שלם קהלת קודש שכלא, שבי יהודי עיר ארזילא על ידי הפורטוגאלים, רבני סוף המאה השניה ועד חצי השלישית.

ואמנם אם ואם כה, אם הרבו גולי ספרד אז מהגירוש של שנת קנ"א, לבוא ולהתיישב במרוקו, ואם לא, בכל אופן, זאת נדע כי לכל הפחות בפאס בפרט, נמצאו אז במחצה השנית של המאה הזאת השנייה, קהל גדול וחשוב וגם רבנים נכבדים, רבי שמעון בן צמח ראש רבני אפריקה בדור הזה החליף משא ומתן עם רבני פאס ויוקיר אותם מאוד, שתשובתו אלים יאמר :

האיתנים מוסדי ארץ, העומדים על אדון כל הארץ, להם הגלגל קורא גדודי פרץ…..בית דינכם המקודש…..לא באתי ללמד, כי עמכם ידעתי החכמה והתבונה והכל לפניכם כשלחן ערוך……כה דברי אחיכם הקטן בחכמה לשפוט על ימין שהוא ימין, נר אלהים נשמתם כל חדרי מרכבה חופש.

גובה להם ויראה להם כי שם ה' נקרא עליהם במקום שמוחו של תינוק רופס, חכמים חברים מקשיבים זקנים צדיקים וטובים, על מתלאת יושבין במדינת פאס, תרבה תפארתם ואנשי מצותם יהיו כאפס "

אכן מן החכמים והחברים האלה שיזכיר, לא נודע לנו עד מה מהם, האחד, שבא זכרו עוד שם, רבי יצחק נחמיאש, היה כנראה רק מיקירי העיר פאס ולא מרבניה. עוד רב אחד חי אז ברחת נערי הנוף שוש ושמו, רבי אברהם הצרפתי, אשר אליו השיב רבי יצחק בר ששת תשובה אחת.

אם מצב יהודי פאס היחוד, נשאר איתן מיתר יהודי מרוקו בכל המאה הזאת כמעט כאשר בן נודע מתשובת רבי שלמה בן צמח ההיא לבית דין של פאס שנכתבה אחרי ה"א ( חמשת אלפים ) ק"ץ – הערה אישית שלי אם רוצים לחשב את התאריך הלועזי, אזי כך הוא התהליך, השנה הנוכחית היא 5769 למיננו – ק"ץ שווה ל 190 ההוה אומר 5190 , החישוב הוא 5190 פחות 3760, נותן לנו שנת 1430 ), ושמהדברים, " העומדים על אדון כל הארץ, על מלאת יושבין, תרבה תפארתם " שתיאר אותם, נקל להכיר כי מעמדם היה נכבד במדינה מאד.

הנה באו ימים אשר גם יהודי פאס העיר המצויינה ההיא, לקו בכפלים ותבאנה עליהם צרות רבות ורעות, בשנת 1438 אירע מקרה אחד, שנמצאו המושלמנים בבית תפלתם יין בקערה וחשדו ביהודים כי ידם הייתה במעל הזה.

ובכן עברת ההמון נצכה אז על ראשם, הם יהודי פאס שישבו מעולם בפנים המדינה הישנה ( פאס אלבאלי ) גורשו אז בחמת נקם, רבים מהם ניתנו להורגים ביד המון העם הקנאים, ורבים נאלצו להמיר את דתם,והנשארים משפחות אחרות הרחיקו מקום שבתם מחוץ למדינה ויבנו להם את האלמללאח, הוא מגרש היהודים הנועד רק ליהודים מאז והלאה עד היום הזה.