תרומתם של יהודי מרוקו ליישוב הארץ-ד"ר אלישבע שטרית

מפת יישובים שהוקמו על ידי מרוקאיםחלקה של יהודי מרוקו ותרומתה להתיישבות ולבנין הארץ

מהמחצית השנייה של המאה ה- י״ט ועד לחיסולה המוחלט, כמעט, של הפזורה היהודית במרוקו, עלו מרבית היהודים ממרוקו לארץ בכמה גלי עלייה: במהלך המאה ה- י״ט; בתקופת השלטון הקולוניאלי הצרפתי במרוקו: 1956-1912; ובשנים 1956 -1966 תקופת העלייה החשאית ומבצע יכין.

כל אחד מגלי עלייה אלה הוסיף לבנה משלו על הלבנים שהיו קיימות בבניין הארץ. אולם, בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים הניחו העולים ממרוקו יסודות לצורות התיישבות חדשות וליישובים חדשים בהתאם למגמות הלאומיות שהנחו את מדיניות ההתיישבות: פיזור אוכלוסין, עיבוי גבולות המדינה והבטחתם והפרחת הנגב.

עשרת הראשונים- ממשיך שלמה יוחאי ומספר- נשלחו להכשרה בבית השיטה, משם נהג ידידי אביטל לשלוח לי, למרוקו, מכתבים שבהם תיאר את הנעשה בארץ. בשבת השחורה, למשל, כאשר פרצו הבריטים לבית השיטה ותפסו כל מי שנראה להם חשוד תפסו גם את אליעזר משום שהיה ג׳ינג׳י ושמו אותו במעצר ברפיח. בעבורו היה המעצר ביה״ס החשוב ביותר, כי הוא ישב עם מנהיגי היישוב (הסוכנות, ההסתדרות הציונית) ושמע מהם הרצאות בנושאים שונים. השלב השני אחרי ההכשרה בבית השיטה היה תקופת ״העצמאות״. הקבוצה קיבלה מהסוכנות חלקה (מחנה עבודה על יד מושב חן במושבה רעננה) כמה פרות זה היה שלב המעבר בין ההכשרה להתיישבות. בתקופת ״העצמאות״ היו לומדים חקלאות, מגדלים כל מיני גידולים, חלקם עבדו בחוץ בטוריה, הכול כמובן, על טהרת העבודה העברית, כאשר כל ההכנסות היו למען כל הקבוצה. בגלל הקרבה למושבה ולתושביה, הפכה תקופה ״העצמאות״ גם לתקופת המבחן הקשה ביותר לחברים, שכן היה קיים פיתוי גדול להצטרף ליישוב ותיק ומסודר ולזנוח את הרעיון של עלייה לקרקע במקום מרוחק ומבודד. אף על פי כן עמדו הצעירים בפני הפיתוי וביחד עם גרעין ״סנה״ של צעירים ממצרים הם הקימו את קיבוץ ברור חיל. מאוחר יותר הצטרפו אליהם צעירים מדרום אמריקה (ברזיל) בתור השלמה.

אני עצמי קיבלתי הכשרה בקיבוץ דורות, משם עברתי לקיבוץ מעגן שעל הכינרת, שם היה גרעין של מרוקאים. אח״כ התגייסתי לנח״ל.

ברור חיל עלתה על הקרקע ב 5.5.1948 בעיצומם של המאורעות וההתקפות בדרכים ובנגב. על גבעה שעל יד הכפר הערבי ברייר, שהיה עדיין מאוכלס שודדים ורוצחים, ויחד עם חברי הפלמ״ח, שנמצאו בנקודה, בנו החברים ביצורים ושמרו על המשלט עד ששוחרר הכפר בידי ההגנה. חברי הגרעין בילו בנקודה המבודדת והמרוחקת מכל יישוב את מלחמת הקוממיות ושם, בתוך הבונקר, הם שמעו ביום שישי ה 14.5.1948 את הקולות הבוקעים ממכשיר הקשר המבשרים על הקמת המדינה. על ימיה הראשונים של ברור חיל כתב אביטל את השיר הבא:

א.אביטל / ברור חיל 30.10.1948

נקודה צצה בשממה

בליל נחת ותנומה,

וכולה שרויה בדממה

 כבסיפורי אגדה קדומה

 

שוכנת היא עלי גבעה,

 ושולטת על מישור ובקעה

 סביב שדות צמאי זיעה

 קמה שנבלה וגוועה.

 

דם נקי ניגר בחמת צר,

 הגיע עדי שעריך ועצר,

 זוהי שעת חירום ומיצר

 בפשטות מראך ותהי למבצר.

 

חוויות עמקות חיינו איתך

 ותקוות רבות נושאים לעתידך

אנו גואליך עובדי אדמתך

שוחרי אושרך ושלוותך.

לעתים, גם לאחר שנאחזו בקרקע נאלצו הצעירים להיאבק בעקשנות בגורמים בכירים על עצם המשך קיומה של נקודת יישוב, לאחר שהגורמים המיישבים הטילו ספק במידת הצלחתה.

סיפורם של קיבוץ יוטבתה, צאלים וגזר הם דוגמאות אחדות מתוך רבות לנחישות שגילו צעירים וצעירות להיאחז במה שהיה באותה העת ״גולת הכותרת״ של ההגשמה הציונית בארץ- התיישבות קיבוצית.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר