מחקרים בתרבות יהודי צפון אפריקה

מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה

מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה – תעודות מהודרות ומפורשות

עורכים משה בר אשר וסטיבן פראד

התוכנית למדעי היהדות אוניברסיטת ייל, ניו הייבן

המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם – האוניברסיטה העברית ירושליםמשה בר-אשר

קטעים מ״תענוג ושמחה״

־. קטע א. בדף לד ע״א באה כותרת ׳׳עמידה״ ובה דרוש על ברכת הרפואה, מתוך תפילת העמידה:

חי׳ ע״פ ״רפאני ונרפא״ וכו׳ יובן עמ״ש כמוהר״ר אדמור משה יתאח נר״ו ע״ה, שהגאולות הראשונות היו על ידי שליח, וזאת הבאה, העתידה להיות, תהיה על ידו יתברך, וזכ"ה – וזו כוונת התפילה – ״רפאנו ה׳״ שתביא לנו גאולא, ״וארפא״ לעו – לעולם שלא ישוב עוד להגלותינו פעם אחרת, שנא׳ ״וינטלם וינשאם כל ימי עולם״. ודו"ק – הפועל ודוק, שעניינו "ודייק בדברים ", נכתב לעתים קרובות גם במקומותינו כראשי תיבות – ודו"ק – ואלה נפתחו בידי הלומדים : ודייק ותמצאנו קל.  משה יתאח.

אציין, כי עד הדור האחרון לישיבת היהודים במחוז תאפילאלת ובעיירה קצר אשוק, היינו עד שנות השבעים של המאה העשרים – עשרות שנים אחרי פטירתו, המשיכו אנשי העיירה להזכיר את רבי משה יתאח בהערכה רבה כגדול בתורה וביראת ה׳, ואף נהגו לפקוד את מקום קבורתו.

8. קטע ב. בדף לד ע״ב באה הכותרת ״ראה״, לפני דרוש לפרשת ״ראה״(מובא להלן רק חלקו הראשון של הדרוש):

חי׳ ע״פ" ״את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו״ וכוי. אפשר לרמוז עמ״ש – על מה שכתב – רי״א – רבי יעקב אביחצירא – בספר ״פתוחי חותם״שלו, דידוע דג׳ אבות ודהע״ה – ודו המלך עליו השלום –  הם ד׳ דגלי המרכבה, וזכותם הם המגינה על יש׳; דכשישראל אינם עושים רצונו של מקום, האבות ודהע״ה מלמדים זכות. ואפי׳ תהיה גזירה מבטלים אותה כמשרז״ל – כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה –  ״אם ראויים לשריפה הרי אברהם שמסר עצמו לכבשן האש, ואם להריגה הרי יצחק, ואם לגלות הרי יעקב, ועל דוד נוכל לומר אם ליסורין הרי דוד. נמצא כל אחד אצולי מציל ואגוני מגין – הביטוי הוא בארמית הבבלית ותרגומו : הַצֵל מֵציל והָגֵן מֵגֵן – בעניין שאירע לו, וזהו הכוונה ׳את אלה מהם תאכלו׳ דהיינו מזכותם תהנו ותנצלו מכל גזירות קשות ורעות״.

הבדיקה מגלה שזו מובאה מדויקת מספרו של רבי יעקב אביחצירא, ״פתוחי חותם״.

דרושים בערבית מתוך ״בית החכמה״

. להלן אציע שממה קטעים המכילים דרושים הכתובים ערבית מתוך החיבור השני – ״בית החכמה״. בעיניי יש חשיבות לא מבוטלת לדרושים האלה לא מצד תוכנם אלא בעיקר מצד לשונם. אלווה את הטקסטים האלה בתרגום לעברית ובהערות מבארות, ואחר כך אבוא לומר דברים כוללים עליהם ועל לשונם.

10. קטע א. בדף לז ע׳׳ב באה הכותרת ״משלי״, ולאחריה מוצע הטקסט הזה ;

״אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני״, וקשאוו לז״ל – לחכמים זיכרונם לברכה –  ״ויכי "שלהע״ה " – שלמה המלך עליו השלום – כסתו לחכמה  חתא יקול ׳אמרתי׳ וכו', והווא קאל פיה לפסוק ׳ויחכם שלמה מכל האדם׳?״ ילא גיר נציבו, באיין שלהע״ה חב יכון חכם, באס ימחי שמו של עמלק,  ויכמל האד שמות – השמות האלה –  די הייא ויה״א; לאיין ״ירושלים״ מן די כלאת מכתובא גיר ״ירושלם״ <כסהא י׳>; ו״כסא הכבוד״ מכתוב גיר ״כס״, כסו א׳; ושם ״יהו״ה״ ב״ה – ברוך הוא –  מכתוב ״יה״, שנא׳: ״כי יד על כס יה׳/ <כסו ו׳ וכסו ה׳>, ועליהא חב שלמה ע״ה יכמל האד לחרופ, שעה צאבהום בעאד מנו. ופאווק יכמלו האד לחרופ, הווא עד שימחה שמו של עמלק בוב״ק – בעגלא ובזמן קריב –  אכי״ר – אמן כן יהי רצון –  ודו״ק – הפועל ודוק, שעניינו " ודייק בדברים ", נכתב לעתים קרובות גם במקומותינו כראשי תיבות- ודו"ק : ואלה נפתחו בידי הלומדים כך : ודייק ותמצאנו קל "

הנה תרגום לעברית (של הטעון תרגום):

והקשו החכמים ז״ל: ״וכי שלמה המלך עליו השלום חסרה לו החכמה, עד כדי כך שיאמר ׳אמרתי׳ וכו׳, והרי הוא אמר בו הכתוב: ׳ויחכם שלמה מכל האדם׳?״ אבל אנו מוצאים ששלמה המלך עליו השלום רצה להיות חכם, כדי שימחה את שמו של עמלק וישלים את השמות האלה, שהם ויה״א, כי ״ירושלים״ משחרבה כתובה ״ירושלם״ [חסרה לה האות י]; וכסא הכבוד כתוב ׳כס׳ – חסרה לו [האות] א׳; ושם ״יהוה״ ברוך הוא כתוב ״יה״, שנא׳: ״כי יד על כס יה״ [כלומר חסרות לו האותיות ו ה: כל האותיות החסרות הן וי״ו יו״ד ה״א אל״ף = ויה״א]. ועל כן ביקש שלמה עליו השלום להשלים את האותיות [החסרות] האלה, אבל מצאן רחוקות ממנו, והזמן שיושלמו האותיות האלה, הוא רק כאשר יימחה שמו של עמלק בעגלא ובזמן קריב אמן כן יהי רצון. ודו״ק.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר