חנוכה במרוקו-מנהגים, פיוטים וכו

עם נאמני

שיר — לחנוכה

לחן — שיגה מצריה — או מוואל זידאן

 מילים — ר׳ דוד בוזגלו

פזמון

עם נאמני, זרע אמוני

 הודו לה׳, כי גבר חסדו,

בימי מתחיה, זקן ידידיה.

 רב עלילתה, פקד צאן ידו,

בניו חניכיו, יוצא יריכיו,

 הלכו בדרכיו, לבשו את מדו.

עם יון תקיף, את ציון התקיף,

 וה׳ השקִף, משמי הודו.

גבורים נפלו, וּטמאים חדלו,

 וגאים שפלו, הרב עם עבדו.

חלשים נָצחו, צדיקים צלחו,

וטהורים שימחו, איש ומחמדו.

 באו למקדש, עזרו שיר חדש,

לאל הנקדש, גדול כבודו.

 וּטהור שמנים טמאו יונים,

וקהל כהנים, חש להִפָקְדו.

ובחפוש יחד, מצאו פך נכחד,

 רק לילה אחד, סִפק לבדו.

עוד שבעה משכה, מדתו ארכה

כי הברכה, שרתה על ידו.

ימים שמונה, גמרו רננה,

 לאל אמונה, אין מבלעדו.