נר המערב-י.מ.טולידנו-סוף פרק שביעי.

נר המערב

תולדות ישראל במרוקו

החוקר הרב יעקב משה טולידאנו ז"ל

איש טבריה ת"ו

הקדמת המחבר.

ועתה כה אמר ה' בראך יעקב ויוצרך ישראל… כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך. ( ישעיה מ"ג )

החזון הזה של הנביא ישעיה ראינו בקורות עם ישראל בכל ארצות פזוריו. בולט הוא לעינינו עוד יותר פה בקורות ישראל במרוקו, בכל הארצות אין ארץ שבה היו חיי עמנו מלאים כל כך רדיפות ומאורעות כבמרוקו, ובכל זאת בכל פעם שתקפוהו רדיפות ויחשבו לכלותו ולהאבידו, יכול שוב לחזק את מעמדו, ומצבו שב ויתפתח.

הננו עומדים כעת על מפתן מעבר חדש לרגלי התחדשות והתרבות הכנסיה הישראלית במרוקו על ידי משפחת גולי ספרד בשנת רנ"ב, ואמנם בטרם נעבור הלאה לדרוך על מפתן המעבר החדש, עלינו לשום עין על הפליטה הנשארת מכבר אחרי הדלדול וההתרוקנות שנשארו בעקבות המאורעות שח יהודי פאס, שזכרנו.

הרב יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

ופה הננו להציב יד לרבנים שהיו אז במאת השנים האחרונות שמחצי המאה השנית ועד חיצי המאה השלישית בערך, עד בוא המגורשים מספרד.

רבי משה בר מימון אלפסי, נושא המאורע של שנת קצ"ח שכתבנו, והנה רבי משה זה או כמו שיקרא " הרמב:ם אלפסי " הוא לפי השערתנו רבי משה בן מימון אבן דנאן, זקינו של רבי סעדיה אבן דנאן שחי בגרנדה, כארבעים שנה אחרי כן ונודע כבר, רמב"ם אלפסי חיבר חידושים וביאורים בתלמוד אשר נאבדו כבר ואינם.

בדור הזה חיו בפאס עוד רבנים האלה, רבי אפרים בן החכם רבי שלמה בו פאלקון, ורבי נתן בוסתני, בין שני הרבנים האלה היו דברי ריבות בעניינים שונים של דת ודין שמפניהם הוצרך רבי שלמה דוראן ( הרשב"ש ) הרב באלג'יר אז להתערב, אך רבי אפרים היה איש תקיף בדעתו ולא חש בדעתו ולא חש אליו.

רבי יעקב הסופר, חי בפאס בערך בשנת ר"ו , רבי דוד ב"ר אברהם בן יוסף בן דוד בן עובדיה עראמה, נולד בפאס בערך שנת קפ"ב וילך אחר כך, אולי מפני המאורע של שנת קצ"ח או רס"ה, לארצות אסיה ומשם נסע לספרד וישב בגרנדה, ובהיותו כבן שבעים שנה נשפט על במת האינקויזיציה ונשרף על קידוש השם.

רבי לוי בן אליד מעיר דרעה, רב גדול שחי בסוף המאה השנית, הוא חיבר ספר " בעיבור השנים ", גם השאיר אחריו שאלות ותשובות, וקונטרס בדיני טרפות, ומהם ניכר כי היה בקי בתלמוד ומורה מוסמך.

בניו של רבי לוי זה גם הם היו תלמודיים ויודעי בינה והם רבי חלפתא ורבי יוסף, והראשון בפרט היה מפורסם בכל אותם גלילות שהוא אדם חשוב וגדול מכל בני עירו בחכמה ובכשרון המעשה וביחס. שניהם רבי חלפתא ורבי יוסף אחיו אף כי לא חסר להם כבוד בארצם, דבקה נפשם רק ללכת לארץ ישראל והם יכלו גם להשפיע על אחדים ועוד מאנשי עירם מטובי הקהל.

והם, רבי אהרן בר שלמה בן מלכה ורבי אהרן בר סלימאן בן סמחון מחותנו של רבי חלפתא, ורבי שמואל בר מרדכי בן אבוטבול, שלשת האנשים האלה התקשרו יחד עם רבי חלפתא ורבי יוסף וישבעו זה לזה בנדר ובשבועה ללכת כלם ולהתיישב בארץ ישראל, אמנם רק רבי חלפתא ורבי יוסף נשארו נאמנים לשבועתם זאת, ואותם שלשת האנשים ההם אחרי שהגיעו עד תלמסן אשר באלג'יר, התנחמו מיד ולא חפצו עוד ללכת.

רבי יצחק בן משה חושטט מארץ תאפילאלת וגר אחרי כן בעיר אורן, שם התוודע לרבי צמח דוראן שחי אז בתחלת המאה השלישית ויהי לו לידיד ורע, אכן בכל זאת נמצא כי בשאלות אחדות – כנראה בטרם ידע והכיר אותו – דבר רבי צמח דוראן אתו קשות ויזלזל בכבודו.

עוד רב אחד חי אז – לפי השערתנו – בין המאה השנייה והשלישית, ושמו רבי דוד הלוי מעיר תמאגרות בנגב מרוקו, שם הרב הזה נודע לנו על פי איזה בקשות כתב יד שחוברו ממנו, ושמהם ניכר כי היה פיטן ובעל רעיונות נעלים וגם מקובל, ולפי הנראה שהוא זה רבי דוד הלוי, מחבר ספר " המלכות " בידיעת חכמת הצרוף, גם הספר הזה היה נמצא בכתב יד ואיננו עוד כעת במציאות. ורק מהדוגמאות שישנם ממנו נראה שחובר בעמקנות נפלאה.

סוף פרק שביעי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

נובמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר