נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

נוהג בחכמה

אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי שו"ע

שנהגו בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב

רבי יוסף בן נאיים ויצרתו

הרב פרופסור משה עמאר הי"ו

שני ענקים חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

שני ענקים
חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

הקדמה לספר " מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאים. 

כמוהל.

בתקופה זו למד רבי יוסף את מלאכת המילה, והיה נכון להכניס את ילדי ישראל לבריתו של אברהם אבינו, חינם אין כסף. דבר זה היה למורת רוחם של אלה שהחזיקו בשררת ( חזקת ) המילה. הם תבעו אותו לדין תורה, ודרשו לאסור עליו לעשות בריתות, מאחר שהם אלה המוחזקים במקצוע זה בעיר, והוא בא להסיג גבולם. אך רבי יוסף יצא זכאי בדינו.

במרוקו נהוג היה משנים קדמוניות כי המוהלים מלים בחינם, והיו רבים ביניהם לזכות במצוות המילה, ואף היו מביאים מתנה לרך הנימול, במיוחד אם הוא בן עניים. בתקופה זו החלו המוהלים לקבל שכר עבור המילה במסווה של מתנה.

במשך הזמו הפכה המתנה לנורמה חברתית וגרמה שנתחייבו בה גם העניים. באחת מתשובותיו רבי יוסף יצא בחריפות נגד המנהג החדש, ודרש מן המוהלים להחזיר את המנהג הראשון לקדמותו. את תשובתו הוא חותם : " ה' יזכינו לקיים מצוותיו יתברך לשם שמים בלי שום פניה זרה אמן כן יהי רצון.

על כס הרבנות.

על אף ידיעותיו הברוכות והמקיפות ותחומי התעניינותו הקבים, לא מונה רבי יוסף משום מה לכהן ברבנות באחת הערים הגדולות. רבי וידאל הצרפתי השתדל בשנת תר"ף – 1920 שיקבל רבי יוסף משרה ברבנות בעיר לראראג'י.

הערת ביניים של המחבר – מתוך הרבנים שראיינתי עולה, כי קנאתם ברבי יוסף, של הגורמים הממנים, הייתה אחת הסיבות. עניין של קנאת אחרים בו הוזכר על ידי רבי יוסף עצמו בתולדות יוסף עמוד 214 : " ומה כם כי רוב ימי חיי זרים בכל יום קמים עלי, שנאת חמס שנאוני, שנאה מחמת קנאה. כי השם השפיע עלי מטובו וגברו חסדיו עלי, שאני נהנה מיגע כפי ומאוני ומהוני. וכל המוני עם זוכרים מאמר רבי עקיבא מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכו כחמור. ובי נתקיים ויקנאו בו אחיו, ורמזו חז"ל, יוסף בגימטריה – קנאה. והדבר טעון בדיקה.

המשך המאמר. הוא נסע לשם באותה שנה בחודש חשון והתקבל בכבוד גדול. אך כיוון שלא הגיע עמם לכלל הסכמה, חזר לפאס לאחר כשבוע ימים. לאחר מכן קהל לאראג'י שלוחו לו ואמרו שהם מוכנים לקבל את כל התנאים שדרש, כולל שההתחייבות מצידו לשרתם תהיה רק לחמש שנים. 

אך עתה סירב רבי יוסף, לפי שקשתה עליו הפרידה מהעיר פאס שהיה מקום תורה, ללכת למקום שאין בו לא תורה ולא תלמידי חכמים, והעדיף להמשיך בתפקידו וליהנות מיגע כפו. בשנת תש"ה – 1945, פנו אליו ושב מעיר לאראג'י שיאות לקבל עליו את משרת הרבנות.

הוא הסכים ללכת לתקופת ניסיון של שלושה חודשים, מחודש חשון עד חודש שבט. אנשי העיק קיבלוהו בכבוד מלכים, ראשי הקהל יצאו לקראתו לקבל פניו עד לעיר לקצר הסמוכה לעירם.

בתקופת שהותו בלאראג'י, ערכו לו ראשי הקהילה סיור בקהילות שבמרוקו הספרדית, כגון בלקצר – לכביר ובתיטואן. בכל מקום נתקבל בכבוד, ודרש לפני התושבים בהלכה ובאגדה. לאחר תקופץ הניסיון חזר לעירו פאס, והחליט לוותר על רעיון הרבנות.

את התקופה הקצרה ששהה בלאראג'י הקדיש להפצת התורה, דרש דרשות במקהלות עם, השיב בשאלות הלכה ודן בדיני אישות ובדיני ממונות. בחיבורו " שארית הצאן " יש כשש עשרה תשובות שכתב בתקופה זו. 

רבי יוסף תיאר בפרוטרוט את ביקורו בלאראג'י ובערים הסמוכות, והרחיב אטת הדיבור על מה שראו עיניו בתיטואן, שהייתה עיר גדולה של חכמים ושל סופרים מאז ומתמיד. וכן סיפר על החכמים שאיתם נפגש. מאחר שכל זה לא ידוע לנו ממקורות אחרים, מצאתי לנכון להביא כאן את תיאורו כלשונו ( מתוך תולדות יוסף ) :   

                         אספר תהלות אל ופעולותיו וחסדיו הטובים, אשר עשה עמי וגמלני כל טוב. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. זאת להודיע כי בחזון ( כן בכתב יד, וצריך להיות : בחורף ) תר"ף פ"ק – 1940, נתקבלתי לרב ומורה צדק בקהילת קודש לאראג'י יע"א על ידי אמצעי הוא ניהו רבה, הרב כמוהר"ר וידאל הצרפתי ז"ל.

והלכתי שמה והתאכסנתי בבית הגביר מרומם ונעלה לשם ולתהילה כבוד הרב קאסטיל הי"ו וכל הקהל כיבדוני כבוד גדול. ונתעכבתי שם שבעה ימים ולא נשתווינו בינינו, וחזרתי לביתי לשלם. ובליל שבת קודש שהייתי שמה, מכלל האנשים אשר באו לבית בעל הבית הי"ו, בא הגביר מרומם ונעלה כבוד הרב מתתיה הי"ו, וביקש ממני לדרוש ביום מחר.

והסכימו להיות הדרשה בבית הכנסת של האדון כבוד הרב שלמה מר יוסף הי"ו ( נ"ע ). וכן היה דרשתי ביום שבת קודש בעת תפילת המנחה, דברי מוסר ודרושים וחידושי תורה, הנה הוא כתוב אצלי בספר של דרושים תאמרו ליוסף, השם יזכני להדפיסו אמן כן יהי רצון.

דרוש דרשתי ותוכחות מוסר אשר דרשתי בקהל מעם בני ישראל, אנשים של צורה, יראי ה' וחושבי שמו בעי"ת לעראייס יע"א בחודש כסלו שנת אל תפ"ר בריתך איתנו לפ"ק.

ואחר באו למחז"ק פאס יע"א ( נראה שצריך להיות לאחר בואי ), באו שני גברים ברמים האחים המכונים בני פלאטא ( שם אמם פלאטא ), לראות אם נשמע לקולם לילך שמה. והביאו בידם כתב יד חתום מראשי הקהל של העיר, בתנאים כאשר הייתי מתנה עליהם על שמן חמש שנים.

 ולא נעתרתי לבקשתם ואלא הלכתי עמהם , ועמד לנגדי מאמר התנא : והוי גולה למקום תורה, ושם ארץ תלאובות אין תורה ( על פי הושע יג, ח. כלומר מקום ישב מתורה ) אין שום תלמיד חכם לישא וליתן עמו בדברי תורה.

והשם האריך ימי, ואחר עבור חמישה ועשרים שנה, בשנתינו זאת שנת התש"ה – 1945 ליצירה, שלחו אחרי האדון הנכבד החכם המרומם כבוד הרב דינר אצייאג הי"ו מעיר תיטואן יע"א, ופיתה אותי בדברי רצוים, וקיבלתי ללכת שם לנסות אם יראה בעיני על זמן שלושה חודשים.

ובשנים ועשרים יום לחודש מרחשון התש"ו ליצירה מתאים 29 אוקטובר 1945 למנין הנוצרים, נסעתי לשם ברשיון הממשלה הצרפתית והספרדית ( כי בתקופה זו הייתה לאראג'י באזור שתחת שליטת ספרד ). ובאו קהל קדוש לאראג'י יע"א ךהקביל פני עד עיר לקצר לקאביר, ויצאו גם קהל לקצאר לקראתי.

ובעת ההיא היו גשמים יורדים לרוב, והוליכו אותי במכונית טומוביל עד עיר לאראג'י. ועשו לי בעל הבית איש הגון וישר וצדיק וירא את דבר השם, הוא שוחט מתא, החכם הוותיק כבוד הרב משה בן שבת הי"ו, ועשה עמי הוא ואשתו ובניו טובות הרבה כל ימי שבתי בביתו, השם ישלם גמולם הטוב ויאריכו ימים ושנים דשנים ורעננים אמן כן יהי רצון.

וביום שבת קודש סדר חיי שרה, שבעה ועשרים חשון, הייתה פקידת החודש של אישה אחת כשרה בת גדולים, כלתו של האדון שלמה מר יוסף נ"ע. ובעת התפילה שהייתי שליח ציבור ביקשו ממני לדרוש עליה, וכן היה דרשתי עליה.

גם ביקשו ממני ביום שישי, לדרוש ברבים בערב ביום שבת קודש על כל בני העיר, ובכלל דבריהם אמרו לי שזה כשנים עשר שנה שלא ראו חכם, ושלא שמעו דרשה ודברי תורה. וקראו כרוז בכל בתי כנסיות, לבא בערב לבית הכנסת של האדון שלמה מר יוסף לשמוע דרשה. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

נובמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר