הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו
זקן רבני מרוקו ומותיקי הדינים בעולם,
בבית החולים שערי צדק עקב דלקת ריאות
הציבור נקרא להתפלל ולעורר רחמי שמים מרובים
הרב יהושע בן אסתראליה.
הרב חיבר עד כה
שבעה חלקים שו"ת עמק יהושע ועוד ספרים
לראיון שישבנו עם הגר"י מאמאן ראו בקטגוריה מאמרים מעשה רב.
orhadash.net/index.php/artבicles/201ת הר3-02-…-1פוא1-18-16-5ת שבוע לר4-58.html
תורת אמך ◆ פרשת שמות ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס' 34◆
המלקט: הרב אברהם אסולין
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו(א, א).
כתב הגאון רבי יהודה בירדוגו זצ"ל בספרו מקוה המים, שמות השבטים נקבע על שם העתיד לקרותם בירידתם למצרים. נאמר "הבאים" והם כבר באו, כמו שכתוב (שמות רבה א, ה), כי שמות כל השבטים לא נקראו על צד ההזדמן ודרך מקרה, רק בהשגחה על צד הנקרה לבניהם במצרים. "ראובן" על שם (שמות ב, כה), וירא אלהים את בני ישראל. "שמעון" על שם (שמות ב, כד), וישמע אלהים את נאקתם. "לוי" על שם, שנתחבר להם כביכול בצרתם, כענין (תהלים צא, טו), עמו אנכי בצרה. ורמז כאן במה שכתב "הבאים" רצונו לומר, ואלה השמות שמפרש והולך, לא בהזדמן קראם יעקב, אלא כולם נקראו על שם העתיד שעתידים לבוא מצרימה.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים(א, ה).
כתב הגאון החסיד רבי חיים משאש זצ"ל מגדולי רבני מכנאס, בספרו נשמת חיים, הכתוב קרא כל השבעים נפש בשם נפש אחת, להודיע שהיתה אהבה ואחדות בינהם, כאילו כולם נפש אחת. ונפש יתירה, להודיע שכולם נתעסקו רק בעניני הנפש, דהיינו התורה והמצוות ולא בעניני הגוף. "ויוסף היה במצרים" בא להודיע שיוסף היה שקול כנגד כולם. לפי שהיה במצרים ונתנסה בכמה ניסיונות של אשת אדוניו, משאו ומתנו בנכסי אדוניו באמונה והטובות שעשה עם אחיו, אף שעשו עמו כמה רעות, אבל אחיו לא נתנסו בשום נסיון, לכן הוא עדיף מהם וכולם חיים בזכותו. וכאשר "וימת יוסף בארץ מצרים" ופסקה זכותו, אז מתו "כל אחיו וכל הדור ההוא" שהם שבעים נפש.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם(א, ז).
כתב הגאון רבי אליהו הצרפתי זצ"ל בספר אדרת אליהו חכמינו ז"ל אמרו במדרש (ויקר"ר לב, ה), רבי אבא בשם ר' הונא בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים, לא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא גילו מסתורין שהיו על לב אחד, ולא נמצא ביניהם אחד פרוץ בעריות. ולכך בשביל שהיו גדורים בעריות, הצליח ה' את דרכם בבנים "ובני ישראל פרו", והיינו "ותמלא הארץ אותם", על דרך (בראשית ו, יב),כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ וכו' קץ כל בשר בא לפני. הכוונה בזכותם של בני ישראל ותמלא הארץ בישובה ולא נחרבה, והם המקימים שלא נחרבה ארץ מצרים. וכן "ותמלא הארץ מהם ובהם, שלא התערבו ונטמאו בנוכריות ונוכרים.
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו(א, יט).
כתב הגאון רבי יעקב טולידאנו זצ"ל בספרו אהל יעקב, כתב רש"י ז"ל פירש, רבותינו דרשו (סוטה יא:), הרי הן משולות לחיות השדה, שאינן צריכות מילדות. מקשים וכי בשביל שנמשלו לחיות אין להן טבע נשים להצטרך למילדות, א"כ יאכלו גם כן עשבי השדה, כיון שנמשלו לחיות. ותירצו המפרשים ז"ל, שטעם היולדת צריכה מילדת, הוא בשביל חבלי לידה שנגזר עליה בעצב תלדי בנים, והיות ויולדת בצירים וחבלים צריכה מילדת אחרת. אמנם החיות לא נכנסו באותה גזרה, שכולן צדקניות ואין להם צירים וחבלים, שלא נכנסו בפתקה של חוה(סוטה יב), ולכך אינן צריכות מילדות.
ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה(ב, ו).
כתב רבנו חיים בן עטר זצ"ל ראש ישיבת כנסת ישראל ומחכמי העיר סאלי בספרו מאור חיים, אמרו חכמנו ז"ל (ב"מ נט), שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהלים לט, יג), ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש, וכיון שהוא בוכה מן השמים ירחמו עליו. ורמז לנו ג"כ באומרו "והנה נער", היה לו לומר ילד, אלא לרמוז לישראל שנקראו נער, כדכתיב (הושע יא, א), כי נער ישראל ואוהבהו, וזה כשישראל מתפללים עם הבכיה, "והנה נער" ישראל "בוכה ותחמול עליו" מן השמים וגם סימן שמילדי העברים זה". וחכמי קסטילייא אמרו "ותפתח ותראהו את הילד" כמשמעו משה "והנה נער בוכה"- אהרן שהיה בוכה על אחיו. כשראתה בת פרעה בת פרעה כך, "ותחמול מילדי העברים זה, מאחר שהם רחמנים בוכה על אחיו.
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים" (ב, כה).
כתב הגאון החסיד רבי יצחק אברז'ל זצ"ל ממרביצי התורה בעיר מרכאש בספרו כפר ליצחק, אפשר לרמוז על פי מה שאמרו רז"ל[1]טעם ביאת הנשמה לזה העולם כי מעיקרא היתה נהנת על צד החסד בתורת מתנה ומאן דאכיל דלאו דליה בהית לאסתכולי באנפיה אבל אחר שבאה לזה העולם ומסגלת מצות ומעשים טובים כשחוזרת לעולם הבא נהנית מזיו השכינה פנים בפנים מן הדין ועל פי זה פירשתי פסוק ושונא מתנות יחיה פירוש מי ששונא מתנות כדין יחיה בזה העולם כי על כן בא לזה העולם לפי שלא רצה במתנות. אבל מי שאוהב מתנות למה יחיה בזה העולם ילך לעולם הבא ויקבל מתנות. עוד אמרו ז"ל טעם לסלוק הצדיק כדי שישראל יחזרו בתשובה וישאו קל וחומר אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי הקיר. עוד טעם אחר לעשות זיוג למעלה. וזהו שאמר הכתוב טעם ביאת הנשמה לזה העולם עכשיו וירא פנים בפנים. וגם כן אלהים פירוש מן הדין וטעם אחר לסלוקו את בני ישראל פירוש יחזרו בתשובה להיות נקראים בני ישראל הפך ממעיקרא שהיו בחינת בני יעקב. ועוד טעם אחר לסלוקו. וידע אלהים פירוש עכשיו נעשה זיוג למעלה כמו וידע אדם את חוה אשתו.
או יאמר דרך פשט. וירא אלהים את בני ישראל- שהם רבים ומשום הצלת הרבים. וידע אלהים פירוש חננם ונטל צדיק אחד וכפר על הדור כדי שלא יעשה בהם כליה ב"מ.
ועל פי האמור יתפרש גם כן פסוק בפרשה זו. "ותראין המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" (א, יז), שהם הנשמות שנבראו בזה העולם רואים פנים בפנים. ועוד את האלהים מן הדין. וזכו לזה בשביל שלא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים שהוא יצר הרע מלך זקן וכסיל. ועוד טעם אחר ותחיין את הילדים באקרו בנייהו וכו'.
שבת שלום,
הרב אברהם אסולין
לתגובות: a0527145147@gmail.com
לע"נ ירון ישראל ז"ל בן סימה
[1] תלמוד ירושלמי, ערלה, ה, יג.
רבי יעקב אבוחציריא זצ"ל רב בעיר תאפילאלת והאזור
הולדתו בקדושה
הצדיק רבי מסעוד והרבנית לבית אבוחצירא זצ"ל, זכו לבנים כולם זרע ברך ה', ויהי היום הגיע זוג לבית הרב להתגרש, לאחר שסדר רבי מסעוד את הגט, וקבלה האשה את גיטה, התעכבה מעט בבית עם הרבנית ומאחר שהגיע סמוך לעת דמדומי חמה, הציעה הרבנית שהאשה תלון הלילה בביתה, מחמת סכנה הדרכים, וכך הוה, בלילה התגלה בחלום הצדיק רבי אברהם אבוחצירא לבנו רבי מסעוד "דע לך שאשה זו הלנה בביתך אתה צריך להינשא לה בעוד שלוש חודשים ויצא בן אשר יאיר את העולם" בעלות השחר קם רבי מסעוד כדרכו לאמירת תיקון חצות ואחריה ישב ללמוד עד תפילין שחרית. גם אשתו של רבי מסעוד חלמה את חמיה, וכאשר השכימה, הבינה שחלום אמת חלמה, סיפרה לאשה את החלום והציעה לאשה להינשא לבעלה הצדיק, אך האשה שהתכוננה לצאת לדרכה לא הסכימה, שנראה הדבר שמשיבה רעה תחת טובה, אך הרבנית שכנעה אותה שזכות גדולה לעולם שעל ידה יבא צדיק גדול לעולם ולבסוף התרצתה. והנה מגיע אחר התפלה ולימוד חוק לישראל לבית הצדיק רבי מסעוד, הרבנית מספרת לבעלה את החלום, ושכבר הציעה לאשה להינשא לבעלה, ואז הבין הצדיק שמה' יצא הדבר ואף סיפר רבי מסעוד שגם אביו התגלה אליו וציוה אותו להינשא לאשה זאת. ערב החתונה שוב אביו מתגלה לבנו, והודיע לו שבן צדיק וקדוש הולך להאיר בעולם, גם בכל תקופה ההריון הרבנית השניה חלמה חלומות שמימים כדוגמת קרי שור עם קרני ראם שכולם פתר רבי מסעוד שהולך להאיר בנם את העולם ומעת לידתו זרח "אביר יעקב".
רב המחוז
תאפילאלת נמצאת בסוף דרום מרוקו וגובלת במדבר סהרה, רבנו כמנהיג כל המחוז, דאג ליסד במקום ישיבה אשר הצמחה קדושי עולם, דבר שלא ברור מאליו באותה תקופה, וכן דאג לכל אלמנות וענים, לשם כך לא אחת רבנו לקח עמו מקל נידודים לגיס תרומות לקהילתו, אשר הגיע עד לצפון מרוקו הנקראת מרוקו הספרדית וכן נדד לעיר המקובלים שדרכם בעיון "מרכאש" וכן לעיר אלג'יר.
הנהגות בקודש
בהקדמה לספרו פתחי חותם על התורה כותב בנו רבי אהרון זצ"ל, הנהגות בקודש של אביו בעל אביר יעקב זצוק"ל. יום ליום יביע אמר אמרות טהורות, ולילה ללילה יחוה דעת.
ששה סדרי משנה בעל פה בפיו היו שגורות, בכל לילה ח"י פרקים לומד בקדושה וטהרה.
וחוזר ולומד בדברי מר"ן ומור"ם ובפוסקים והולך אל מקום דבריהם בגמרא, וקרוב לחצות ישן מעט שנת עראי ומשם ואילך נדדה שנת המלך, ויקם ויבוא אל תיקון רחל בבכי ובתחנונים ומשם אל תקון לאה בשיר ושבחה לחבר האל להיות חוברות אשה אל אחותה כי כן צוה המלך, ובעת הזה שערי רצון ושערי רחמים נפתחים, ושמונה שערי קדשה לפני כאור זורחים, ו"עץ החיים" ו"מבוא שערים" בידיו מוכנים, לבא אל הקדש לפני ולפנים, ומאור זהר הקודש האיר אורו וגם זרח, ובו היה כגבור לרוץ אורח, ובזהר חדש ובספר התקונים הנוראים, מהם עשה יחודים וחידושים ורמזים וכונות נפלאים, ובאור הבקר כנשר על מצות ציצית ותפילין ירחף יפשוט ידיו יקחם ולבית הכנסת הולך במהרה, להיות ראש העשרה, ותפלתו תפלת חסידים זכה וברה, ושם יושב ועוסק בתורה, כי היתה ישיבתו, ולקיום הנפש דוקא אכילתו ושתיתו, ויהיו ידיו אמונה עד בוא השמש במצות הצדקה, פזר נתן לאביונים להשביע נפש שוקקה – הן כל אלה קצת מפעלת צדיק אחד מן הרתמים, הרב הדומה למלאך שרף בעל כנפים, מרעיש הארץ כל העם עוים אחריו מקדש שקדשוהו שמים, רבין חסידא קדישא ופרישא, מו"ר הרב הגדול מבצר עז ומגדול, המקובל האלקי המפורסם בשמו ובמעשיו הטובים, כמוהר"ר יעקב אביחצירא זצוק"ל.
עת תפלה
ידוע דבקותו של רבנו בעת התפלה, ויהי היום בעיר פאס נכנס רבנו להתפלל בבית הכנסת והתעורר ויכוח בחוץ בין האנשים באם ירעישו האם רבנו ישמע קולם או שרבנו כולו דבוק בשרעפים ולא יבחין בהם, ניסו מספר אנשים להרעיש אך לשווא ואף אחד נטל רובה וירה בסמוך, ועדי רבנו ממשיך בדבקותו מבלי שניכר בו שינוי והבדל לתדהמת הסובבים, אחר התפלה נגשו לבקש את סליחתו, בדבר שאמצו אומץ להפריעו לתפלה, אך התפלא רבנו לשמוע שהיו איזה קולות.
חיבורי בקודש
החלו לצאת לאור אחר שאחד הבנים לאביר יעקב נקלע לעיר התהילה פאס, ושם נכנס קמיה כמהר"ר אבנר הצרפתי זצ"ל אשר דבר איתו קשות, על שמתרשלים מלהוציא כתבי יד אביהם, וזרזם למלאכה, וכך היה שהגיע לבית מצא מונחים בספריה עשרה חיבורים ומתוכם הדפיס ארבעה חיבורים. ואז התפרסמו ספריו הלא הם: א. פתוחי חותם על התורה. ב. מחשוף הלבן עה"ת ג. גנזי המלך ביאור על הפסוק "בראשית ברא" ד. בגדי שרד – הגדה של פסח. ה. מעגלי צדק – ביאור מזמור בתהלים קי"ט. ו. אלף בינה – ז. שערי ארוכה – החגים. ח. דורש טוב – דרשות ט. שערי תשובה. לבונה זכה על הש"ס. י. יורו משפטיך ליעקב – שו"ת. יא. יגל יעקב – פיוטים. יב. שבת קודש – ביאור עץ חיים אך כת"י נעלם. גם כיום ישנם עדין מספר כתבי יד שעדין לא התפרסמו.
מנהג אבותינו בידנו
א. מובא בספר ישראל סבא, היה חכם אחד במרוקו שהתיר אכילת אורז ושלח אליו רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל אגרת וז"ל וכבר נהגו ראשונים וחכמים גדולים שאין לאוכלו ומנהג אבותינו תורה משום ואל תטוש תורת אמך.
ב. שנית על אזהרת לענות ברוך הוא וברוך שמו, ומי שנמנע מכך צריך לעשות תשובה, כמובא בספרו שערי ארוכה (אות כג).
בדרכו לארץ ישראל הסתלק בעיר דנמהור שבמצרים זיע"א.
לעלות עצמות הצדיק ממצרים לארץ
אגב מר אהרון אבוחצירא שהיה שר הדתות רצה לעלות עצמות הסבא קדישא רבי יעקב, הלך והתיעץ עם סידנא בבא סאלי, והורה לו מאחר שלא קימת סכנה לציונו הקדוש, ויש רזים למה הסתלק שם ואין לנו בנסתרות.