מסורות ולשונות של יהודי צ.א- משה בר-אשר

 

מסורת ולשונות של יהודי צפון אפריקהמשה בר-אשר

מאת : משה בר אשר

המרכז ללשונות היהודים וספריותיהן

האוניברסיטה העברית ירושלים

מוסד ביאליק

המכללה האזורית אשקלון

התשנ"ח

השרח המערבי למקרא ולספרות יהודית אחרת – טיבו ודרכי גיבושו

א. הערות רקע

1 –  בכל ארצות צפון־אפריקה הילך, עד הדורות האחרונים ממש, תרגום לערבית של חלקים גדולים מספרי המקרא ומעט ספרות לא מקראית. תרגום זה נקרא שרח – شرح זוהי התיבה הערבית שעניינה הוא " ביאור " – או בצורה המיודעת (א)שַּׁרְח. בירוריי מעלים שהשרח נהג בכל קהילותיהן של ארבע ־ארצות שהיוו את הפזורה של צפון־אפריקה, מדֶרנה שבלוב בואכה אקה, אופראן וגולימין שבפאתי המערב, קהילה קהילה ומסורתה שלה. השרח נמסר בעל־פה עד לדור האחרון. רק לעתים, במסורות תוניסיה באופן מקיף ובמקומות אחרים באופן מצומצם, הוא הועלה על הכתב או ראה אור בדפוס.

2 – תרגום זה לסוגיו ולגווניו המקומיים נתקיים בכל מקום שהיה בו חינוך יהודי מסורתי, והוא עמד כל זמן שהחינוך המסורתי המשיך להתקיים. במקומות שהחינוך האירופי(צרפתי או ספרדי או איטלקי) הגיע אליהם וכבש כיבושים של ממש עלה הכורת על השרח, או לפחות נצטמצמה ידיעתו. עם חיסולן של הפזורות נפסק כליל לימוד השרח; זוהי המציאות גם בקיבוצים הקטנים שנותרו כיום בצפון אפריקה, בשרידי הקהילות במרוקו ובתוניסיה.

הערת המחבר : בעשותי במרוקו בחודש אייר תשמ"ד נתברר לי, שכבר לפני עשרים שנה ויותר חדל לימוד השרח כליל: ואין יודעים אותו אלא מבוגרים וישישים שעוד קיבלו חינוך מסורתי. עד כאן הערת המחבר.

בארץ ובמקומות אחרים שיוצאי צפן אפריקה הגיעו אליהם פסק, כאמור, לימוד השרח, אם כי שימושו לא נכרת לחלוטין; עדיין יש בתי כנסת שנוהגים לקרוא בהם את השרח להפטרות אחדות ולפרקי אבות, ויש בתים שעוד נשמע בהם השרח להגדה של פסח בליל הסדר: אך ברור שקרובה העת, שגם נוהג זה יעבור מן העולם. לעת הזאת הוא ידוע עדיין במלוא היקפו – או שמא כדאי לדייק ולומר כמעט במלוא היקפו ־ רק לזקני תלמידי החכמים, ובמיוחד לאלה ששימשו מלמדי דרדקי.

  1. מספר הקהילות בצפון אפריקה שלמדו שרח הגיע למאות רבות, וחקירת מסורותיהן במילואן היא מלאכה בלתי אפשרית, וגם אינה נחוצה. איני סבור שצריך לבדוק את כל המסורות כולן לפרטיהן ולפרטי פרטיהן. בדיקת הממצאים שנאספו עד כה ממרוקו מגלה, שבעיקרו של הדבר, אף שהמסורות המקומיות בארץ זו נבדלו זו מזו בפרטים רבים, ניכרת מסורת־אב אחת או למרבה שתיים שלוש מסורות־אב, וכל המסורות המאוחרות הן תולדות ובנות תולדות שלהן.
  2. מחמת היקפו הרב של החומר, שבחלקו טרם נחקר חקירה של ממש, אנו מרכזים את בירורנו הנוכחי במסורות מרוקו על פי החומר המצוי בידינו עד היום. הוא כולל את רובי הטקסטים של מסורות תאפילאלת (שבדרום מזרח מרוקו) וחלק גדול של מסורות עמק התודגא, מדגם ממסורות קהילות מכנאס ופאס (שתי אלה וכן העיירה צפרו היו עיקרן של קהילות המערב הפנימי בדורות האחרונים), וכן מדגם לא מבוטל מקהילות מראכש שבדרום־מערב ומוואזאן שבצפון.

    שתי המסורות מצויות עמנו בהקלטות שרשמתי מפי אבי מורי רבי אברהם בן הרוש שליט״א, אחד מן המעולים שבמעולים שבמסרני השרח. זכה האיש ולמד את השרח בשני בתי מדרש בתאפילאלת שנתקיימו בהם מסורת תאפילאלת גופה (בית מדרשו של רבי יוסף דהאן ז״ל) ומסורת תודגא (בית מדרשו של רבי יעקב אסולין ז״ל, המכונה לחזאן באגו), ואחר כך לימדן בבית מדרש שעמד בראשו במשך שנים. כן יש בידינו מדגם ארוך מפי החכמים רבי אברהם לעסרי [ז"ל] ואחיו רבי מכלוף שליט״א, יוצאי קצר א־סוק שבמחוז תאפילאלת.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר